100 שנה להולדת רייגן: "האיש שניצח הקומוניזם"

ספר שיוצא השבוע לאור בארצות הברית הצליח לספק לרפובליקנים ולדמוקרטים תחמושת חדשה כדי שיוכלו להחליף ביניהם מהלומות מילוליות. הספר שנכתב לרגל יום הולדתו ה-100 של רונלד רייגן, שחל היום (יום א'), אינו פוסח גם על שני בניו של הנשיא ה-40 של ארה"ב.

• מתגעגעים לרייגן? ספרו לנו על כך בעמוד של ynet בפייסבוק
  

חלה באלצהיימר בעת שישב בבית הלבן?  ננסי ורונלד רייגן (צילום: רויטרס)

מייקל, שאומץ לאחר לידתו על ידי רונלד רייגן ואשתו הראשונה ג'יין וויימן, הוא שמרני בדעותיו. הוא תקף קשות את אחיו והאשים אותו שהוא משחק לידיהם של יריבי אביו, אשר טענו בזמנו כי בבית הלבן יושב אדם סנילי.

הנשיא סנילי, מבולבל ומגמגם

רייגן היה הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה האמריקנית, שנכנס לבית הלבן בהיותו כמעט בן 70. לא פעם הוא שכח מה שאלו אותו אנשים בסביבתו ואשתו ננסי נחלצה לעזרתו ולחשה לו תשובות.

במהלך העימות הראשון עם המועמד הדמוקרטי וולטר מנדייל בבחירות של 1984, רייגן התחיל לגמגם, איבד את הריכוז ולא מצא מילים במשך זמן ממושך. הוא נראה מבולבל ואבוד.

עוזריו טענו לאחר העימות שהנשיא התבלבל באשמתם בגלל שינון יתר של טקסטים שהלעיטו אותו בהם.

רון רייגן מאמין כי בעקבות העימות ההוא החל אביו לפתח מחלת אלצהיימר. "בצפייה בראשון בין שני העימותים עם המועמד הדמוקרטי וולטר מנדייל ב-1984, התחלתי לחוות את המיאוס של חלום רע שמתגשם. הלב שלי צנח כשהוא התחבט בתשובתו. בגיל 73, רונלד רייגן יהיה הנשיא הזקן ביותר שנבחר מחדש. חלק מהבוחרים התחילו לדמיין סבא שלא מצליח למצוא את משקפי הקריאה שלו מופקד על ארסנל גרעיני, וזה גרם להם לעצבנות. גרוע מזה: אבי נתן להם סיבה לגיטימית לדאגה".

חמש שנים לאחר עזיבת הבית הלבן, בשנת 1994, הודיע רייגן במכתב לציבור האמריקני כי הוא חולה במחלת אלצהיימר, ומאותו רגע החלה שקיעתו העצובה עד למותו בשנת 2004.

הנשיא שלא זז בלי פתקים

רייגן הנשיא לא זז מבלי שהוא מחזיק בידיו כרטיסיות ובהן תשובות לשאלות שונות. לפני פגישה עם מנהיגים זרים, עוזריו רשמו לו לדוגמה מה לשאול וכיצד להתנהג עם המנהיג האורח.

"הוא הביא לנפילת הגוש הקומוניסטי". רייגן וגורבצ'וב (צילום: רויטרס)

100 שנה לאחר הולדתו ו-30 שנה לאחר השבעתו לנשיא ארה"ב, רונלד רייגן נחשב לאחד הנשיאים הרפובליקנים הפופולריים בהיסטוריה. הרפובליקנים אוהבים אותו כאילו מדובר באל, ואף דאגו להנציח את זכרו בקריאת נמל התעופה הלאומי בוושינגטון על שמו. מקומות נוספים בהם נחקק שמו של רייגן: נושאת מטוסים אמריקנית וקומפלקס בניינים מרשים במרכז וושינגטון, במרחק כמה בלוקים מהבית הלבן.

שונאים את מדיניות הנשיא, אוהבים את האיש

רייגן היה דמות מעניינת. הוא היה פופוליסט, ודיבר אל האזרח מהרחוב. במובן מסוים, הוא עצמו היה האיש מהרחוב - הוא אהב אנשים והם אהבו אותו. אפילו ליברלים שתיעבו את המדיניות שלו, אהבו את האיש, את חוש ההומור שלו, את האופטימיות המדבקת שלו. הם לא חששו ממנו, אלא מחוסר העניין שהפגין בנושאים רבים שהושארו לטיפול של שרים אידיאולוגים שמהם חשש השמאל.

הדמוקרטי שחצה את השורות

למי שאולי שכח, רייגן היה בכלל דמוקרטי שחצה את השורות ועבר למפלגה הרפובליקנית בתחילת שנות השישים. בדרך לבית הלבן הוא סחב אתו דמוקרטים אקטיביסטים מהסוג של סנאטור סקופ ג'קסון, שמהווים היום את בסיס הניאו-שמרנים - חלקם יהודים ובמושגים של ישראל אפשר להגדיר אותם כליכודניקים אוהבי ישראל.

ממשיכת דרכו של רייגן? שרה פיילין (צילום: רויטרס)

אפילו הנשיא ברק אובמה רוצה להידמות לרייגן. כמו רייגן לפניו, אובמה של ערב הבחירות לנשיאות ב-2008 היה "רייגן של השמאל" - הוא היה פופוליסט ובעל כושר ביטוי משובח, כמו רייגן, שאיבד מזוהרו במהלך כהונתו כנשיא.

כעת מנסה אובמה נואשות לחזור למה שהיה לו ואבד בין כתלי הבית הלבן. דובריו של הנשיא האמריקני הפיצו כי בין הספרים שקרא הנשיא במהלך חופשת חג המולד שלו בהוואי, הוא קרא גם את יומניו של רייגן.