דו"ח: גם העובדים בסלולר משלמים "קנס עזיבה"

בשנת 2010 פנו 3,085 עובדים לארגון קו לעובד  באמצעות האינטרנט והתלוננו על פגיעה מצד מעסיקיהם. כך עולה מדו"ח שמפרסם הארגון היום (ב'). מדובר בגידול דרמטי במספר התלונות, אבל יו"ר הארגון, חנה זוהר, מבהירה, כי "הסיבה לכך היא לא הרעת תנאים אלא שהעובדים הולכים ונעשים מודעים לאפשרות התלונה דרך האינטרנט". לדבריה, "מצבם של עובדים רבים הוא רע בלאו הכי".

• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet
  

"שיטות חדשות שלא לשלם שעות נוספות"

לפי הדו"ח, התלוננו אשתקד 1,559 עובדים על כך שפוטרו בלא פיצויים - זאת, כמובן, בנוסף לאלפי עובדים אחרים שהתלוננו על כך בצורות אחרות.

תלונה נפוצה נוספת היא הלנת חופשה - 1,260 עובדים התלוננו על כך שלא ניתן להם לצאת לחופשה כפי שמחייב החוק, או שעזבו את העבודה ולא קיבלו פדיון כספי על ימי חופשה שלא ניצלו, וגם זאת, לכאורה, בניגוד לחוק.

עובד במוקד טלפוני, לדוגמא, כתב: "אני עובד כאן שנתיים וחצי ומעולם לא נתנו לי לנצל את ימי החופש המגיעים לי. לאחרונה ביקשתי חופשה של שבועיים ללימודים ואישרו לי רק שבוע". עובד אחר התלונן: "אני עובד במשרה מלאה ומקום העבודה צובר לי רק 0.83 ימי חופש לחודש (החוק מחייב לצבור 12 ימים בשנה לפחות, ת.ג) אבל כשאני יוצא לחופש מורידים לי יום חופש שלם".

432 עובדים התלוננו על אי תשלום שעות נוספות. "לאחר שנחקקה התקנה המחייבת מעסיקים לדווח על שעות העבודה בפועל, מצאו המעסיקים שיטות חדשות להקטנת התשלום, כמו הגדרה פיקטיבית של שעות נוספות גלובליות בתוך השכר, גם כשהעובדים אינם מועסקים במשרת אמון", נכתב בדו"ח.

לדוגמא: טכנאי בחברת תקשורת, שעובד מדי יום מ-6:30 בבוקר עד 22:00 בלילה, התלונן: "אני מקבל 20 שקל ברוטו לשעה (כלומר, אינו מקבל שעות נוספות, ת.ג) וכששאלתי מדוע, אמרו לי שאני עובד לפי הספקים וביצועים". עובד אחר כתב: "אני עובד מדי חודש לפחות 220 שעות. אבל בתלוש שלי כתוב תמיד שאני עובד 190 שעות, ולפי זה משלמים לי 5,872 שקל ועוד 1,000 שקל שעות נוספות גלובליות".

372 עובדים התלוננו שלא הופרשו להם כספים לפנסיה, למרות צו ההרחבה המחייב את כל המעסיקים לשלם פנסיה לעובדיהם. "עובדים צעירים שבעבר לא העריכו את משמעות ההפרשה לקרן פנסיה, מודעים לחשיבותם כיום, אך מאחר ואין סנקציות פליליות נגד מעסיקים שלא משלמים פנסיה, עובדים רבים עדיין לא זוכים לה. העובד יכול לתבוע בבית הדין תשלום רטרואקטיבי של הכסף שלא שולם לו אבל הוא מפסיד את הוותק ובכך נגרם לו נזק בלתי הפיך".

225 עובדות נוספות התלוננו על פיטורים בשל הריון או סירוב לקבלה בחזרה מחופשת לידה; 173 עובדים התלוננו על הרעת תנאים; 80 עובדים התלוננו על הלנה של השכר כולו; 56 עובדים טענו שפוטרו בלא שקויים להם שימוע; 20 עובדים נאלצו לשלם "קנס" על כך שעזבו את מקום עבודתם; עשרה עובדים טענו שהושפלו על ידי מעסיקיהם, שבעה עובדים טענו לאפלייה בקבלה לעבודה ו-10 עובדות התלוננו על הטרדה מינית.

הכי הרבה תלונות: דווקא בתחום החינוך

עובדי ומתנדבי קו לעובד עונים לשאלות של עובדים שמבקשים ייעוץ. תלונות קונקרטיות על פגיעה מצד חברות גדולות ומוכרות מועברות ליועצים המשפטיים של קו לעובד לטיפול מיידי. תלונות על עבירות פליליות לכאורה - הלנת שכר ותשלום שמסתכם בפחות משכר המינימום - מועברות ליחידת ההסדרה והאכיפה של התמ"ת. תלונות על הטרדה מינית ופיטורי עובדים בטיפולי פוריות ועובדות בהריון מועברות לשדולת הנשים.

1,336 מהתלונות התקבלו מעובדים אנונימיים שלא ציינו מה הוא מקום העבודה שלהם. בקו לעובד לא יוכלו לעזור לאותם עובדים, למעט במתן ייעוץ, אך זוהר אומרת: "גם התלונות הללו מביאות תועלת רבה כיוון שהן מאפשרות לנו להיות עם אצבע על הדופק על דרכי ניצול העובדים ועל המגמות בשוק העבודה".

מבין העובדים שציינו מי המעסיק שלהם, 353 ציינו מעסיקים בתחום השיווק והמכירות, כמו מוקדי מכירות וחנויות בקניונים. 346 מהמתלוננות היו מזכירות ופקידות, ו-337 היו עובדות בחינוך ובטיפול בילדים.

314 עובדים התלוננו על חברות שמירה ואבטחה. הדו"ח מציין כי: "מאז הסכם העבודה החדש בענף והתערבות החשב הכללי במשרד האוצר בהעסקת העובדים בענף חל שיפור באכיפה וביישום חוקי העבודה". 128 מהמתלוננים מועסקים בחברות ניקיון ו-110 בחברות כוח אדם אחרות. 241 מהמתלוננים הועסקו במסעדות. "מאחר ובענף מקובל לשלם טיפים לסועדים, המסעדות מרשות לעצמם שלא לתת לעובדים תלוש שכר ולא לשלם להם תנאים סוציאליים", נכתב בדו"ח. רבים מהעובדים בענף מתלוננים על קנסות שהוטלו עליהם על טעויות בעבודתם, לכאורה, בניגוד לחוק.

84 עובדים מועסקים בחברות הסלולר, וכולם התלוננו על הקנסות שהחברות הללו מטילות, לטענתם, משכרו של מי שעוזב לאחר פחות משנת עבודה. "מרבית העובדים נקנסו לאחר שעזבו בגלל שנדרשו לעבוד שעות נוספות רבות מעבר למה שסוכם עם תחילת עבודתם, ובלחץ רב", נכתב בדו"ח, "לצערנו, בתי הדין לעבודה מקבלים את טענות החברות על ההוצאות שלהן על הכשרת העובדים, מבלי לייחס משקל לעובדה שהעובדים מועסקים בשכר נמוך ושהקנסות הללו מהווים כבילה שלהם למעסיק. העובדים מרגישים כי נעשה להם עוול וממשיכים לפנות אלינו ולבקש סיוע".   

"מספר פקחי העבודה של התמ"ת גדל ומספר הקנסות המינהליים למעסיקים עלה, אבל אין די בכך כדי לשנות את הכישלון הנמשך בהפחתת הפגיעה בזכויות העובדים החלשים", מציין הדו"ח, "האכיפה עדיין אינה מרתיעה מעסיקים מלעבור על חוקי המגן".

"הנתון המדאיג ביותר שעולה מהנתונים, מעבר לעבירות על החוק, הוא מספרם הגדול של העובדים שמשתכרים שכר מינימום", מציין הדו"ח, "הנתונים הללו משתלבים על דו"חות שפרסמו המוסד לביטוח לאומי, מרכז אדווה וארגון לתת באותו נושא, מהם עולה שכ-33% מהעובדים אינם משתכרים יותר משכר מינימום - 3,850 שקל בחודש למשרה מלאה - וכ-45% מהעובדים משתכרים רק קצת יותר וחיים בדחק".

רוצים לזכות באוטו? השתתפו בתחרות הנהג החסכוני בפייסבוק שלנו