לא חייב להתפטר: ליברמן ישיב בסחבת משלו
"הלכת דרעי" מעניקה לשר החוץ זמן עד להחלטה סופית על הגשת כתב אישום, אחרי שימוע. ליועץ המשפטי לממשלה לא תהיה ברירה אלא להיענות לבקשות העיכוב
שנים ארוכות של חקירות ודיונים הגיעו לקצן היום (ד'), עם החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן, בכפוף לשימוע. אך נראה שההכרעה הדרמטית - לפיה היועץ שוקל להאשים את ליברמן בהלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר בנסיבות מחמירות והטרדת עד, אך לא בשוחד - היא רק התחלה של הליך חדש וממושך. הפעם, ליברמן הוא זה שייהנה כנראה למשוך את הזמן.
התשובה לשאלה המיידית, אם ליברמן יצטרך להתפטר כעת מהממשלה, פשוטה: לא. פרופסור אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, הסביר ל-ynet כי בטרם הוגש כתב אישום, אין לליברמן כל חובה משפטית להתפטר. הנושא אינו מעוגן בחקיקה, אולם על פי פסיקת בית המשפט העליון המכונה "הלכת דרעי" או "הלכת דרעי-פנחסי" - על שם השרים לשעבר מש"ס שהורשעו בשוחד - ההחלטה הסופית היא שקובעת לצורך העניין.
"על פי פסיקת בג"ץ, אם היועץ המשפטי לממשלה מגבש נגד שר כתב אישום בעבירה חמורה, הוא צריך להתפטר – ואם אינו עושה זאת על ראש הממשלה לפטרו", אומר בנדור. "גיבוש כתב אישום הוא רק לאחר השימוע". לדבריו, אין מבחן משפטי ברור מהי "עבירה חמורה" בהקשר זה, "אבל אפשר להניח שעבירות שחיתות כמו הלבנת הון והפרת אמונים, הן עבירות חמורות".
ביולי 2009 קיבל בג"ץ, בעתירה של התנועה לאיכות השלטון, את עמדתו של פרקליטו של ליברמן, עו"ד ירון קוסטליץ, וקבע כי שר החוץ לא יהיה חייב להתפטר מהממשלה, אלא רק אם יוגש נגדו כתב אישום לאחר השימוע.
מהו בדיוק השימוע? זו האפשרות הניתנת לכל אדם שהתביעה מתכוונת להאשימו בעבירות "פשע", שהעונש בגינן יותר משלוש שנות מאסר, לשכנע את הפרקליטות להימנע מהאישום. פרט לכך, לפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כאשר מדובר בשר או בחבר כנסת, או בתיק בעל עניין ציבורי, בכל מקרה יתקיים שימוע – אלא אם הנאשם לעתיד מוותר עליו.
אחרי השימוע, גם אם יוחלט להושיב את ליברמן על ספסל הנאשמים, הוא יוכל להישאר חבר כנסת. "ח"כ אינו חייב להתפטר גם אם מגישים נגדו כתב אישום, אלא רק לאחר שבית משפט מרשיע אותו בעבירה שיש עמה קלון – ובמקרה של ליברמן, זה רחוק מכך", מזכיר בנדור. גם לעמוד בראשות מפלגה, במקרה זה ישראל ביתנו, השלישית בגודלה בכנסת, אין כל מניעה חוקית אפילו אחרי הגשת אישום.
עוד חודשים ארוכים של התלבטות
ההחלטה מהיום לא הפתיעה את ליברמן וסביבתו הקרובה. פרקליטיו כבר מדברים במשך תקופה ארוכה על האפשרות שיוגש נגדו כתב אישום בכפוף לשימוע. כעת, הם צפויים לבקש מהיועץ המשפטי וינשטיין לפחות חצי שנה כדי להתכונן לרגע הגורלי. גורמים משפטיים בכירים העריכו כי ליברמן ישתמש בכל דבר שיוכל על מנת לדחות את השימוע.
בשל הימשכות ההליכים הקודמים, והעובדה שתיק ליברמן חיכה שנים במשטרה ובפרקליטות, היועץ ככל הנראה יסכים לתקופה ארוכה של המתנה, שבמהלכה יכינו פרקליטי ליברמן את טיעוניהם לקראת השימוע. הגורמים המשפטיים הסבירו שפשוט לא תהיה לו ברירה. בעקבות זאת, ובהנחה שגם לאחר השימוע יידרשו לווינשטיין כמה חודשים להחליט סופית אם להגיש כתב אישום או לא, הרי שלליברמן לא תהיה סיבה משפטית לעזוב בזמן הקרוב את נתניהו ולהיפרד מכיסאו בממשלה.
גם מבחינה פוליטית, לא נראה כרגע שליברמן יתפטר לפני החלטה סופית, אם תהיה, על העמדתו לדין. מעבר לכך, הסכם ג'נטלמני בינו לבין נתניהו קובע שישראל ביתנו תישאר בקואליציה, אפילו יוגש כתב אישום. אבל במקרה כזה תהיה לפחות טלטלה מסוימת בממשלה – והשאלה המרכזית תהיה למי יועבר תיק החוץ.
דו-קרב בהמשכים
ליברמן היה חשוד במספר פרשות עוד בשנות ה-90', חקירת ענייני מימון המפלגות החלה ב-2001 והפרשה הנוכחית החלה להתגלגל לחקירה ב-2006. במשך השנים שבהן נחקר ונחקרו מקורביו, ליברמן ניהל שורת מאבקים נגד הפרקליטות. ב-2008 עתר לבג"ץ בדרישה שהמשטרה תסיים את החקירה בהקדם. אחרי שהתיק הועבר באוגוסט 2009, העתירה נמחקה.
בפרקליטות הסבירו במשך השנים את התארכות החקירה בצורך לחיקורי דין מסובכים בחו"ל,
וגם הטילו חלק מהאשמה על ליברמן עצמו – שנאבק במשך יותר משנה למנוע מהמשטרה להשתמש במסמכים שנתפסו אצל עורך דינו, יואב מני.
במקביל, ליברמן עתר לבג"ץ בדרישה לחקור הדלפת מסמך מהחקירה שקשורה לישראל ביתנו. בפרקליטות קבעו שאין קצה חוט, אך ליברמן עתר שנית – ולפני כחודשיים הורו שופטי בג"ץ לפרקליט המדינה וליועץ המשפטי לממשלה לפתוח את תיק ההדלפה. ימים יגידו אם גם הפעם יגיע העימות לבית המשפט העליון.
לפנייה לכתב/ת 
