נאמן: אני איש מקצוע, אין לי אג'נדה או סיסמאות

"אני איש מקצוע. אין לי אג'נדה או סיסמאות. אין לי כותרות. אני כמעט שנתיים פה ועד היום לא יצאתי בכותרות והתראיינתי רק פעמיים. לעומת זאת, אחרים שכלל לא קראו בפירוט את הצעת החוק הגיבו כבר באריכות", כך אמר אחר הצהריים (ה') שר המשפטים, יעקב נאמן.

ועדת נאמן:

• ש"ס מתנגדת להמלצות נאמן: "להגביל את השכר"
• בר-און על שכר הבכירים: לתת כבוד למגזר העסקי
• רוב המומחים ייעצו להגביל שכר, הוועדה התעלמה
• שיאני השכר נושמים לרווחה. עד המאבק הבא
  

השר יצא היום להגנת תזכיר החוק לריסון שכר הבכירים, אותו הציג אתמול, במפגש מצומצם עם עיתונאים בלשכתו. הוא דפק על השולחן ואמר כי "ש"ס תובעים להגביל את השכר. ההמלצות קובעות איך להגביל את השכר, תעשו בחינה לשר מה יש בתוך החוק. ישבנו עשר ישיבות, ושמענו עמדות של 27 מומחים".

נאמן הציג חוברת בת מאות עמודים שמכילה את כלל עבודת הרקע עליה הסתמכה הוועדה, ואמר: "עשרה מומחים מטעם מציעי החוק אמרו בעצמם שיש בעיות בהצעת החוק הפרטית. ניתחנו לעומק מה קורה במדינות אחרות, ואין מדינה בעולם שיש בה הגבלה של פי כך וכך משכר זה או אחר. אנחנו לא צריכים להיות חושך לגויים. המומחים הזהירו אותנו שנוביל לאבטלה בארץ כי אנשי עסקים יברחו לחו"ל". 

נאמן הוסיף כי "בוועדה ישבו אנשים רציניים כמו שרי האוצר, תמ"ת והרווחה. גם פרופ' יוג'ין קנדל שעומד בראש היחידה החשובה ביותר למחקרים כלכליים במשרד רה"מ. אם השר ישי חושב שהרשות לני"ע אמרו דברים לא נכונים - שיגיב לכך".

"ההחלטה הסופית תהיה אור לגויים"

שר המשפטים ציין כי לא נעלב מהביקורת של חברי הכנסת. "שיתייחסו למי שישבו חודשים על הצעת החוק ולא יצאו באמירות בומבסטיות שאין מאחוריהן עובדות" הדגיש נאמן שוב ושוב. "איפה נעשתה במדינה עבודה כזאת? הטיוטה נשלחה לחברי הכנסת, לכלל הציבור". נאמן הדגיש כי "למטבע שני צדדים. אם נקבע לחברות הגבלות ותקרות, אז כשיקלעו לקשיים הן יבואו למדינה בבקשה לעזרה. ההחלטה הסופית תהיה אור לגויים".

לאחר מכן הסביר נאמן את הרקע המקצועי לעבודת הוועדה שגיבשה את תזכיר החוק: "ניסינו לערב את כל הגורמים המקצועיים ולגבש את ההצעה הכי טובה שאנו יכולים כדי לאזן בין כל האינטרסים שעמדו על הכף. בשלב הראשון ניסינו לאתר את התשתית העובדתית - בשביל זה קיבלנו עבודות מבנק ישראל ומהרשות לני"ע. לא מצאנו פגם אקוטי אלא סימפטומים בעייתיים.

"הסתכלנו לאחר מכן על העולם - רצינו לראות איך מדינות אחרות מתמודדות עם הבעיה. עם זאת, במשק גלובלי לא יכולנו להרשות לעצמנו להרחיק לכת. מצאנו שהבכירים במשק הישראלי עוברים לשכר משתנה ללא הסדרה סטטוטורית. הבעיה היא בשלבים שונים בפירמידה. ככל שאתה נמצא בשלבים נמוכים יותר המנהל מקבל שכר גבוה יותר. החשש שלנו שזה נעשה כדי שבעל השליטה ישיג שליטה במנהלים, וגם זה לא יוצא מהכיס שלו".

נאמן הסביר שאנשי עסקים שולטים עם אחוז הוני מופחת בחברות משורשרות בהן הציבור משלם למעשה את רוב השכר. נאמן הוסיף כי "בכל מדינות ה-OECD יש דיון רחב בנושא הגבלת שכר בחברות ציבוריות. אף מדינה לא בחרה במודל בו היא מורה לחברה כמה לשלם. יש שני טרנדים חזקים - לערב את בעלי המניות, ולבנות את השכר המשתנה. בעולם איתרו בעיות באופציות ובבונוסים ומורים לחברות איך לסדר את זה בחקיקה רכה".

נאמן הסביר שלאחר מכן הם ניגשו לאופציה של הגבלת שכר. "כל חברה היא חיה בפני עצמה. להגיד להן תעשו תקרה קבועה זה לא נכון", נימק והוסיף כי "אי אפשר לקבוע חליפה אחת לחברות שבנויות באופן שונה".

לדבריו, "הבעיה החברתית של שכר גבוה מטרידה את כל המדינות המפותחות, אך רעיון הגבלת השכר נדחה בכולן. מה שעשינו זה לקחת את מה שעשו בעולם, והתערבנו עוד קצת מעבר לזה. קבענו שכל חברה תידרש להכריז על מדיניות תגמול, ואם רוב בעלי המיעוט יתנגד הם יוכלו להחזיר את זה לדיון מחודש בדירקטוריון".

נאמן הבהיר שבמקרים של חברות במבנה פירמידיאלי המלצתם למנגנון מחמיר תהיה חלק מהחוק. "הסיבה שאנו מחכים לתום עבודת ועדת הריכוזיות היא שעדיין לא הצלחנו להגדיר מה זה פירמידה. היום דנים בנושא בוועדת הריכוזיות. מייד לאחר מכן, יספיק שבאספה הכללית יתנגדו ומדיניות השכר תבוטל".

"אני לא יכול להגיד מה זה אידיוטיזם וסוציאליזם"

לדברי נאמן "קבענו בחוק שחייבים להתחשב ביחס בין שכר המנהל לשכר הממוצע בחברה. עובדי קבלן אמנם לא נכללים בהגדרת העובדים בחברה אך יהיה ניתן לתקן את החוק במידה ויתגלו בו פרצות". נאמן הוסיף כי "חייבנו אותם לפרוס את מימוש האופציות על כמה שנים. גם כל חברה תחויב לקבוע תקרה מראש".

נאמן הסביר שהתקרה היא רק על המרכיבים המשתנים כי "כך לא יהיה מצב של חוסר בהירות. יצטרכו מראש להגיד כמה השכר המקסימאלי, ולא יוכלו לחרוג מהתקרה. בנוסף המוסדיים גם יהיו חייבים להביע עמדה בשלב ההצבעה באסיפה הכללית".

נאמן תקף את תגובתה של ח"כ שלי יחימוביץ', מגישת החוק המקורי. "היא אמרה שזה אידיוטיזם", אמר נאמן, "כשפורסמה הטיוטה לראשונה ובה וריאציות קטנות ממה שנמצא היום בתזכיר אמרה חברת הכנסת שהיא מעמיקה ומרחיקת לכת יותר מכפי שניתן היה לצפות מהוועדה. יחימוביץ' אמרה אז שמדובר בהצעות משמעותיות ויש לעמוד על המשמר שלא יכורסמו". נאמן הדגיש כי "אני לא פסיכולוג ואני לא יכול להגיד מה זה אידיוטיזם וסוציאליזם. אני בא ואומר - היא קיבלה את הצעת החוק, ולבוא ולהגיד דבר והיפוכו תוך שלושה חודשים! אני מצפה מחברי הכנסת להיות יותר רציניים".

לבסוף הסתייג נאמן מהביקורות לגבי כך שההצעה היא 'חסרת שיניים' והדגיש כי "עוד שנתיים תהיה חשיבה מחודשת, ואם יהיה צורך נעלה מדרגה. אתה לא נותן פטיש של 10 קילו על ההתחלה".

העבודה הפרלמנטרית צפויה להתחדש

נאמן עמד בראש הוועדה לבחינת סוגיית שכר הבכירים בחברות הנסחרות בבורסה, שמונתה על ידי הממשלה בעקבות הצעות חוק שהגישו חברי כנסת, שבהן הוצע להטיל מגבלה על גובה השכר שניתן להעניק למנהל בכיר.

הצעת חוק אחת, של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (עבודה) וחיים כץ (ליכוד), קובעת ששכר הבכירים בחברות ציבוריות לא יעלה על פי-50 מהשכר הכי נמוך של עובד בחברה. הצעת חוק נוספת, של ח"כ חיים אורון, מציע 3 חלופות שונות להגבלת גובה השכר בחברה ציבורית.

הדיון בהצעות החוק הללו נדחה, עד למועד הגשת המסקנות של הוועדה. על פי התגובות למסקנות, צפויה כעת להתחדש העבודה הפרלמנטרית להעברת החוקים, שכן מסקנות הוועדה שוללות התערבות חקיקתית בדמות קביעת תקרה לשכר בחברות ציבוריות ורק קוראות לחיזוק מעמדם של ועדת הביקורת ובעלי מניות המיעוט.