כמו כלים שלובים
אני רוצה לשתף אתכם בדיאלוג מוזיקלי נפלא שחוויתי וחוו משתתפי הערב לזכרם של נתן אלתרמן, תרצה אתר ונתן יונתן, "שיר משמר-נשמרת". האזינו גם אתם לביצוע המוצלח
לבקשתה של נילי יונתן, אשת המשורר נתן יונתן, הנחיתי לאחרונה ערב בו הוענקו פרסים לכבודו ועל שמו של יונתן, למלחינים הכותבים מוזיקה לשירי משוררים.
מילים "שיר משמר": נתן אלתרמן; מילים "שיר הנשמרת": תרצה אתר
לחן "שיר משמר-שיר נשמרת": גידי קורן; זמרים: מיכה ביטון חני דינור
עיבוד והפקה מוזיקלית: אורי קריב
מצאתי עצמי נהנה מהזכות הגדולה לדבר בנתן יונתן ובנפלאות שירתו, אבל יחד עם זאת, זכיתי גם לקחת חלק - אפילו שולי, ביצירה חדשה ומצמררת, בה לקחו חלק גם נתן אלתרמן, גם בתו תרצה, גם גידי קורן המלחין - שהוא גם פרופסור לרפואת ילדים, וגם המעבד אורי קריב.
כל החבורה הנכבדת הזו, חברה יחד ליצירה חדשה ומופלאה הבנויה משני שירים, ובעיקר מחרדתו של אב לבתו, ואהבתה של הבת לאביה - שהיה אחד בדורו.
בשנות ה-60 של המאה העשרים היה המשורר אלתרמן מודאג מאוד ממצבה הנפשי של בתו המוכשרת והיפהפייה תרצה אתר. הוא הקדיש לה, בספרו "חגיגת קיץ" את שירו האלמותי "שיר משמר", המוכר היטב לציבור הרחב, גם בזכות הלחן המופלא של סשה ארגוב:
שמרי נפשך, כוחך שמרי, שמרי נפשך / שמרי חייך, בינתך, שמרי חייך / מִקיר נופל, מִגג נדלק מִצל חָשֵך / מְאבן קלע מסכין מציפורניים...
תרצה, שהיתה שחקנית ומשוררת מחוננת בזכות עצמה, מצאה בתוכה כוחות נפש להשיב לאביה רק כשנתיים לאחר מותו, בשירה "שיר הנשמרת" (מתוך ספרה השני "בין סוף לסתיו" 1972).
...אני נזהרת מדברים נופלים / מאש, מרוח, משירים / בַּתְריסים, כל מיני רוחות מכים / כל מיני עופות מדברים / אבל אני שומרת את נפשי מהם / וגם איני בוכה / אני זוכרת שביקשת / שאהיה ברוכה...
כחמש שנים לאחר פרסום השיר הזה, שבע שנים לאחר פטירתו של אביה, נפלה תרצה אתר אל מותה ממרפסת ביתה בתל-אביב, בהיותה בת 36, והשאירה לנו אחריה את זכרון האב, שדאג לבתו בשירים, ואת זכרה של הבת, שנזהרה מאוד מאוד מאש, מרוח וגם - משירים.
חיבור טבעי
רבות דובר בשני השירים הללו, בַּקְשָרִים וּבָהֶקְשֶרִים הספרותיים והביוגרפיים שלהם, אבל עד היום, הם מעולם לא זכו להתחבר ביניהם בחיבור מוזיקלי.
מי שפירש את הדיאלוג המופלא הזה באמצעות המוזיקה הוא גידי קורן, שעשה זאת במיוחד עבור הערב הזה - גם לזכרם היקר של נתן אלתרמן,
של בתו תרצה ושל חברו הטוב נתן יונתן, ולהבדיל אלף הבדלות - גם לכבוד חייהם ויצירתם - הברוכה והענפה - של מוני אמריליו ושל ערן צור, שקיבלו באותו ערב את הפרס החשוב על יצירתם.
אני רוצה לשתף אתכם בחוויה אותה חוו משתתפי הערב, בעת שמיכה ביטון וחני דינור שרו בקולם הנפלא את השיר המיוחד.
מקווה שתהנו, חג שמח.
התוכנית "גאון ברדיו" תשוב לשידור בשישי הבא, 13:00-15:00 ברשת ב'
מפיקת המאמר: טל וינגרטן
