זה הקרקעות, טמבל: גזרות המשכנתא לא יעזרו

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר חושש זמן רב מבועת נדל"ן שמתפתחת בארץ. אם מחירי הדירות ירדו בעשרות אחוזים, דבר שקשה להאמין שיתרחש, שווי הביטחונות (הדירות) שבידי הבנקים ירד ועלולה להיווצר בעיה ליציבות מערכת הבנקאות.

בואו להתעדכן בסרטונים ותמונות בלעדיות בפייסבוק שלנו

בעיה נוספת ממנה חוששים בבנק ישראל מתמקדת ביכולת ההחזר של הלווים במידהשהריבית במשק תעלה. ריבית הפריים של הבנק המרכזי היא 3% כיום, ואם היא תעלה בעוד כשנה ל-5%, הלווים עלולים להתקשות בהחזרים. הקשיים ינבעו מאי עלייה ריאלית של השכר וכמובן מגובה הריבית, שיגדיל את ההחזר החודשי באופן משמעותי.

הנגיד הגביל כצעד מרכזי את גובה המשכנתאות בריבית משתנה, לכשליש מסך כל משכנתא שלווה יכול לקבל. מדובר במגבלה שחלה על משכנתאות לא צמודות בריבית הפריים וכן במשכנתאות צמודות למדד או למט"ח. המגבלה חלה בפועל על הלוואות חדשות בכל מסלולי הריבית המשתנה לתקופה קצרה מחמש שנים, החל מה-5 במאי 2011.

התוצאה הברורה של החלטה זו היא התייקרות כל המשכנתאות למי שנזקקים להלוואות בגובה של יותר משליש משווי הנכס. ברור גם שהנפגעים העיקריים יהיו זוגות צעירים רוכשי דירה ראשונה וחסרי תמיכה ויכולת כספית משפחתית.

ההסבר של בנק ישראל למהלך היה פשוט: "הריבית נמצאת במגמת עליה והחשש הוא שהבנקים והציבור לא הפנימו את הסיכונים שקיימים בשוק המשכנתאות". אך עצם נטילת האחריות ושיקול הדעת מהלווים "שלא הפנימו סיכונים" מעלה אי נוחות. סביר להניח שהלווים מודעים לבעיות ריבית ואינם בהכרח פתאים, כפי שחושש פישר.

ומה עם  הדולר?

בעיה אחרת שקשורה לעלייה אפשרית בריבית בישראל עלתה במלא חריפותה דווקא אחרי הנחיות בנק ישראל בנושא המשכנתאות. מעבר לים, בארה"ב, הודיע נגיד הפדרלרזרב האמריקאי בן ברננקי, שהריבית הדולרית אצלו תישאר על 0-0.25% עוד תקופה ארוכה.

ברור לפיכך, שהשקל עשוי להמשיך להתחזק מול הדולר, מכיוון שפער הריביות עשוי לגדול בהתאם להודעת בנק ישראל מחד וברננקי מאידך.

המשמעות מבחינת פישר תהיה הגבלה אפשרית של השימוש במכשיר הריבית בישראל, שכן תארו לעצמכם להיכן יגיע שער השקל אם הריבית אצלנו תעמוד על 4% או 5% לעומת 0% בארה"ב, ובעיה זו אתגיע בחודשים הבאים.

הפתרון נמצא במקום אחר

פישר היה צריך להפעיל את כל כובד משקלו על נתניהו והממשלה, למצוא פתרון זמין ויעיל "לבועת" הנדל"ן", אם קיימת כזו. הפתרון הוא להפשיר קרקעות לבנייה בהיקף נרחב ובמהירות בכל רחבי ישראל.

ייתכן שפישר נואש ממשרדי הממשלה והצהרות על וועדות תכנון מהירות וסופרטנקרים מדומים והבין שישועת הדיור לא תבוא מקריית הממשלה. לכן החליט לפעול באמצעים שברשות הבנק המרכזי ללא התערבות הממשלה. אך הצעד של ייקור והגבלת הריביות אינו חברתי בעליל מכיוון שהוא פוגע בזוגות הצעירים וגם מכיוון שמדובר בצעד אדמיניסטרטיבי שאינו אהוד במשקים חופשיים.

אני מניחה שמחירי הנדל"ן לא יצטננו כפי שמקווה פישר, ושהבנקאים ימצאו פתרונות יצירתיים לאשראי בעתיד הקרוב. זוג צעיר שרוצה לבנות משפחה זקוק לדירה, גם אם בבנק ישראל סבורים שעליו לשכור דירה בשכר דירה מופרז ולהמתין לירידת מחירי הדירות בסיוע חסדי שמיים.

ד"ר דפנה פפר, כלכלנית, מרצה בתוכנית MBA במרכז ללימודים אקדמיים, אור יהודה