מחלוקות בין משרדי הממשלה, והחלשים נפגעים

ביקורת בהיקף חסר תקדים: דו"ח מבקר המדינה 61ב', המתפרסם אחר-הצהריים (יום ג') מתפרס על-פני לא פחות מ-1,886 עמודים. ב-61 פרקים שונים בדק המבקר את ההתנהלות במשרדי הממשלה, בחברות ממשלתיות ובתאגידים וגם במערכת הביטחון. הוא גם ערך שלוש חוות דעת, לאחר שהתבקש לכך על-ידי הוועדה לביקורת המדינה בכנסת.

עוד בדו"ח המבקר:

• ה"חריגה מנורמות" של ברק
• ההימור האסור של מפעל הפיס
• הקומבינה של מכוני הרישוי
• המחדלים בפיקוד העורף
• המחיר של מסעות הנוער לפולין
• סחבת ו"התחפרות" בפיתוח תיירות באילת
  

הפרק הראשון בדו"ח עוסק בעניינים שהאחריות עליהם מוטלת על כמה משרדי ממשלה יחד. המבקר מצא כי יש עשרות מחלוקות בין משרדי הממשלה, שחלקן נמשכות שנים רבות בלי שהגיעו לכלל פתרון. הוא כתב כי מחלוקות אלו גרמו נזקים ניכרים לציבור - חלקם ישירים, בעיקר לאוכלסיות חלשות, חלקם עקיפים, וגם נזקים כלכליים ומינהליים למשרדי הממשלה ואוצר המדינה.

הוא גם התייחס לוועדות איתור בשירות הציבורי, המחליפות בכמה מקרים ועדת מכרזים. המבקר העיר כי אם נעשה שימוש במונח "ועדת איתור" להליכי בחירה שונים, יש בו כדי להטעות את הציבור על-ידי יצירת מראית עין של שימוש במנגנון תחרותי הוגן שכללי עבודתו נקבעו בהחלטות הממשלה - וכך לא הדבר.

המבקר גם עסק בפיתוח התיירות באילת, בהיבטים בתחום הטיפול בצורכי קשישים, בעניין הגרלות והימורים - בין היתר במפעל הפיס וגם ברשות השידור וברשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

מידע עלול לרדת לטמיון

במשרד ראש הממשלה בדק המבקר את נושא ניהול רשומות אלקטרוניות ושימורן במשרדי הממשלה. בעבר כבר התריעו דו"חות קודמים כי חלו שינויים טכנולוגיים מפליגים ששינו את העבודה המשרדית מהקצה אל הקצה - מזו הנשענת על מסמכי נייר לזו הבאה לידי ביטוי במסמכים אלקטרוניים ובצורות דיגיטליות נוספות להצגת מידע. החשש הוא כי המידע הציבורי עלול לרדת לטמיון. המבקר מצא כי אף שמשרדי הממשלה משתמשים תדיר בכלים ממחושבים, הרי שבשנת 2010 עדיין לא נקבעה תוכנית ממשלתית להתמודד עם מכלול ההיבטים הקשורים לניהול תקין של הרשומות האלקטרוניות. המבקר העיר כי ליקויים שנמצאו בדו"חות קודמים לא תוקנו.

בפרק העוסק במשרד החוץ, בדק המבקר את פעילות המשרד בתחומי הדיפלומטיה הציבורית. המבקר כתב כי הוא סבור שכדי לקדם את תהליך ההטמעה של התפיסה החדשה של הדיפלומטיה הציבורית שעליה הודיע המשרד, יש צורך בניסוח נהלים מתאימים, בקביעת תוכניות עבודה ברורות, באיגום החלקים הרלוונטיים בתקציבי האגפים והתפקודיים הנוגעים לעניין ובהצבת לוח זמנים למימוש הפעולות הנחוצות. הוא הוסיף, כי השלמת בחינת הליקויים שעלו, בין היתר בדו"חות הערכת המצב, יכולה לייעל ולהגביר את תהליך ההטמעה. המבקר גם המליץ להקים פורום תיאום ויידוע משותף, שייבחן גם ממשקי עבודה במרחב הבין-משרדי.

להנגיש את הסיוע המשפטי לשכבות המוחלשות (צילום: דודו אזולאי)

המבקר בדק גם במשרד המשפטים את נושא מתן סיוע משפטי בתחום האזרחי. המבקר כתב כי המדינה רואה לנכון לסייע, לפי אמות מידע שנקבעו בחוק, לאלה הזקוקים לשירותים משפטיים בתחום האזרחי, אך אין באפשרותם לשלם. לשם כך הוקמו בשנת 1975 לשכות למתן סיוע משפטי, במסגרת אגף הסיוע שבמשרד המשפטים. בשנת 2009, למשל, פנו לאגף כ-61 אלף פונים, 43 אלף מהם נמצאו זכאים.

בביקורת נמצא, כי על אף התחזקות ההכרה בצורך להגביר את הנגישות למערכת המשפט לכלל הציבור וביעקר לשכבות המוחלשות, משרד המשפטים והאגף לסיוע משפטי במשרד לא דנו בשינוי דפוסי הפעולה כדי לממש מטרה זו. בנוסף, קבע המבקר כי על האגף ליידע את הציבור בדבר זכותו לסיוע משפטי ולהנגיש את השירות לאזרח.

חסר כסף למניעת התאבדויות בכלא

בנוסף בדק המבקר שלושה נושאים - כפי שהורו לו חברי הוועדה לביקורת המדינה בכנסת - עליהן הוא כתב חוות דעת. הנושאים הם: החברות שהיו בבעלות אהוד ברק, מניעת אובדנות אסירים ועצורים וגם סוגיית העבודות בהר הבית.

השב"ס לא תקצב טיפול באובדנות אסירים. דודו טופז ז"ל (צילום: ירון ברנר)

בנוגע להתאבדות אסירים בכלא, ביניהם הבדרן דודו טופז ששם קץ לחייו באוגוסט 2009, מצא המבקר כי השב"ס מצוי בעיצומו של תהליך רב מערכתי לגיבוש וליישום של אמצעים שונים לשיפור יכולת ההתמודדות שלו עם אובדנות כלואים. אולם, המבקר מצא כי שירות בתי הסוהר טרם תקצב כמה מן האמצעים שתכנן לנקוט. המבקר כתב, כי על שב"ס למצוא את המקורות התקציביים הדרושים ליישום התוכנית הרב שנתית להתמודדות עם התאבדות אסירים, להטמיע בארגון את מכלול השינויים הנובעים מהתוכנית, ולבצע מעקב שוטף לבחינת יעילותיה ותוצאותיה.

בסוגיית העבודות בהר הבית, כתב המבקר כי במשך השנים עשה הווקף עבודות רחבות

 היקף בהר הבית ובעיקר באורוות שלמה. ליקויים משמעותיים נמצאו בביצוע הפיקוח על רוב העבודות, שנעשו בשנים 2001-2007. עבודות אלו נעשו ללא תיאום עם הרשויות העוסקות באכיפת החוק בהר הבית וללא קבלת אישורים והיתרים כנדרש. חלקן אף בוצעו באמצעות כלים מכניים ותוך פגיעה בממצאים ארכיאולוגיים.

המבקר העיר, כי השמירה על עתיקות הר הבית ומניעת הריסתן היא משימה ציבורית מן המעלה העליונה. חשוב להדגיש, הוא כתב, כי כל עבודה וחפירה בהר הבית יש לבצע בכפוף לאופיו של המקום, בקבלת ההיתרים הנדרשים ובעמידה בכל הכללים הארכאולוגיים. רוב הדו"ח בנושא זה נותר חסוי.