פרופ' שצעק "התנ"ך בתחת שלי" לא ייחקר
הדברים נאמרו במהלך ויכוח, ותועדו במצלמה. אך למרות זאת, החליטה הפרקליטות כי פרופ' אלון הראל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית לא ייחקר: "חופש הביטוי מחייב הבלגה גם נוכח גסות רוח מעין זו". בימין מביעים זעם על ההחלטה
שבוע הספר נפתח, אבל לספר הספרים זה אינו יום חג: פרקליטות המדינה קובעת כי אין מקום לפתוח בחקירת משטרה נגד פרופ' אלון הראל, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, שתועד בנובמבר 2010 כשהוא צועק "התנ"ך בתחת שלי", בעת ויכוח עם מתיישבים בשכונת שמעון הצדיק בירושלים.
לפני שבעה חודשים פנה "הפורום המשפטי למען ארץ ישראל" למשטרה, בדרישה לחקור את הראל על פגיעה ברגשות דתיים, בעקבות התבטאותו המזלזלת ביחס לתנ"ך, כפי שודרה בערוץ 10 בטלוויזיה. באת כוח הפורום, עו"ד הילה כהן, טענה ל"פגיעה גסה באמונתו וברגשותיו של כל יהודי", וציינה את סעיף 173 (2) לחוק העונשין, הקובע עונש של שנת מאסר למבצע עבירה זו.
מאז נבחן הנושא על ידי גורמי האכיפה, ולאחרונה הכריע ראש תחום תפקידים מיוחדים בפרקליטות
המדינה, עו"ד דן אלדד, כי אף שמדובר בביטוי גס רוח – חופש הביטוי מחייב הבלגה. "השימוש בהוראת סעיף 173 כבסיס לאישום פלילי, הוא נדיר יחסית", כתב, "ועל כן נדרשת זהירות רבה גם בטרם פתיחה בחקירה פלילית, והקפדה על כך שלא יפגעו חירויות יסוד כחופש הביטוי מעבר לנדרש".
"ביטוי גס רוח"
עו"ד אלדד הסביר כי "מדובר באמירה בודדת שנאמרה בעת ויכוח סוער, ושתוכנה הובהר על ידי החשוד עוד במהלך הוויכוח". הוא הוסיף כי "חופש הביטוי מחייב הבלגה גם נוכח גסות רוח מעין זו, בעיקר כשהתגלתה אגב ויכוח ובאופן חד-פעמי, ולכן אין מקום לפתוח בחקירה בעקבות הדברים".
אף שלדעתו אין מקום לפתיחת הליך פלילי, ביקר בכיר הפרקליטות את פרופ' אלון הראל על דבריו, וכתב: "במקרה זה אין ספק כי מדובר באמירה שלא הייתה נדרשת כלל וכלל, על מנת להבהיר שעמדתו של פרופ' הראל היא שהתנ"ך אינו מהווה בעיניו אסמכתא לישיבת יהודים בכל חלקי ירושלים. לפיכך, מוטב היה בעיניי שהיה נמנע מביטוי גס רוח שכזה, ולא היה פוגע ברגשותיהם של בן שיחו ושל אחרים".
ב"פורום המשפטי למען ארץ ישראל" הביעו מורת רוח מהחלטת הפרקליטות, והזכירו כמה מקרים בהם הוגשו בעבר כתבי אישום בגין עבירה זו, ואף ניתנו פסקי דין מרשיעים.
מנכ"ל הפורום, נחי אייל, אמר: "ההחלטה מעלה תחושה קשה שכאשר מדובר בפגיעה ברגשות היהודים - רשויות אכיפת החוק מגלות סבלנות רבה, ולעיתים רבה מדי, ואילו כשמדובר בפגיעה בדתות אחרות, האכיפה נוקשה יותר. כולנו זוכרים את מפיצת כרוז החזיר טטיאנה סוסקין, שישבה שנים בכלא, כי פגעה ברגשות המוסלמים".
לפנייה לכתב/ת 
