נגיד שנפל עליך תריס - מי יפצה אותך?
זה אולי נשמע כמו תסריט דמיוני, אך לפעמים הליכה תמימה ברחוב מסתיימת בחדר מיון. כשהחפץ הסורר ניתק מדירה שכורה - המצב מסובך שבעתיים. האם השוכר או המשכיר אחראים לנזק? בדקנו
משכירי דירות רבים נוהגים לעגן בהסכם השכירות סעיף המחייב את השוכר לבטח את הדירה בפוליסת ביטוח צד ג'. המשמעות היא, שאם ייגרם נזק כלשהו לאדם שביקר בדירה או לעובר אורח שעבר ברחוב מחוץ לדירה וניזוק כתוצאה משימוש בדירה ובמתקניה - השוכר והמשכיר יהיו פטורים מכל אחריות ומתשלום נזק. בחלק מהסכמי השכירות ביטוח הדירה אף מהווה תנאי יסודי לקיום ההסכם, שבלעדיו תחול למשכיר עילה לביטולו.
לאור זאת, משכירים רבים חושבים בטעות, כי מהרגע שהעבירו את נטל האחריות במושכר לשוכר או לחברת הביטוח בהתאם להסכם המכר - הם פטורים באופן מוחלט מכל אחריות הקשורה לטיב המושכר ומתקניו. הם סבורים כי בפועל, אם ייגרם נזק כלשהו - האחריות לו ולפיצוי תחול על השוכר שהשתמש והחזיק במושכר, או על חברת הביטוח שביטחה את המושכר. האמנם?
לא בדיוק - בית משפט השלום, שהכריע בנושא, קבע כי על בעלים של דירה חלה חובה לפעול ולדאוג לבדיקת תקינות הדירה המושכרת לאחרים מעת לעת, ובעיקר בזמן החלפת השוכרים.
התריס ניתק - בעלת הדירה תשלם
במקרה שהגיע לפתחו של ביהמ"ש, אדם שצעד ברחוב נפגע ברגלו מכנף של תריס הזזה של דירה שכורה שניתק ממקומו, ונגרמו לו נזקים ונכות זמנית. הנפגע תבע את בעלת הדירה בטענה, כי האחריות בדירה חלה עליה מתוקף היותה הבעלים ובעלת השליטה על מתקני הדירה והמבוצע בה, וכן תבע את חברת הביטוח שביטחה את הדירה.
הנתבעים שלחו מצידם הודעות צד ג' לשני שוכרי הדירה ולחבר של אחד השוכרים, ששהה בדירה כאשר התרחש הנזק ושהיה האחרון שנגע בתריס ההזזה בטרם נפל ופגע בתובע.
במשפט התברר, כי התריס שנפל היה התריס המקורי שהותקן בדירה עוד בשנת 1986, ומאז שהוא הותקן - בעלת הדירה לא ביצעה בדיקה כלשהי לגבי מצבו של התריס. בית המשפט קבע, כי בעלת הדירה לא פעלה בצורה סבירה כדי לבדוק את תקינות הנכס אותו היא השכירה, זאת למעט תיקונים ספציפיים עליהם ידעה רק כאשר השוכרים פנו אליה בעניין, אך לא בדקה דבר בדירה ביוזמתה אם השוכרים לא התלוננו לגביו.
בפסק הדין נקבע, כי התנהגותה של הנתבעת נחשבת כעצימת עיניים והתרשלות, שכן היא לא בצעה בדיקות בסיסיות שעל משכיר נכס לעשות מדי תקופה מסוימת בדירתו מעת לעת, במיוחד בדירה המיועדת לשכירות בה הבלאי הטבעי רב יותר מדירה המיועדת למגורי בעלי הדירה עצמם. לפיכך, התביעות שהופנו כגד צדדי ג' נדחו, ונקבע כי בנסיבות העניין לא חלה עליהם אחריות כלשהי לנזק שנגרם לנפגע. בעלת הדירה חוייבה לשלם לנפגע פיצויים בגובה 30,500 שקל.
חברת הביטוח תפצה?
במקרה שנגרם נזק לצד שלישי מדירה מושכרת או ממתקניה - והדירה מבוטחת, יש אפשרות שחברת הביטוח תפצה ותשפה את הנפגע. עם זאת, לאחר מכן החברה תגיש תביעת תחלוף (שיבוב) כנגד בעלי הדירה או השוכרים, בה תטען נגדם כי עליהם לשאת בעלות הנזקים שגרמו לנפגע ושבגינם נדרשה וחויבה חברת הביטוח לשלם.
לאור כל זאת, מלבד הצורך לדאוג כי הדירה תבוטח בפוליסת ביטוח צד ג', מומלץ לבעלי דירות לבצע בדיקות תקופתיות, למשל בסיום תקופת השכירות של שוכרים קודמים, שיבדקו בצורה יסודית את מצבו הקונסטרוקטיבי של הנכס ואת מצבם של מתקניו.
בנוסף, רצוי להקפיד כי בעת כניסת שוכר חדש או יציאת שוכר ישן מן המושכר - יירשם פרוטוקול מסירת נכס שבו יפורטו בדייקנות הליקויים שישנם בדירה ורמת הדחיפות הדרושה לתיקונם.
הכותב הינו עו"ד עצמאי (www.abelaw.co.il) המתמחה בדיני מקרקעין ודיני פינוי מושכר וסילוק פולשים. כתבה זו אינה מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי פרטני.