מהו יופי: צורת דיכוי גברית או שריד אבולוציוני?
מבקרים רבים סבורים כי יופי הוא עניין של תרבות וכי מושג היופי נועד להנציח את השליטה הגברית. גיל גרינגרוז סבור אחרת: הגדרות היופי נוצרו בתהליך של ברירה טבעית אבולוציונית ומושגי היופי הבסיסיים משותפים לכל בני האדם
בשנת 1991 פרסמה הסופרת האמריקאית נעמי וולף ספר רב-השפעה בשם "מיתוס היופי". בספר תוקפת וולף את הרעיון, שיופי חיצוני קיים כמהות אובייקטיבית ואוניברסלית. על-פי וולף, הקריטריונים ליופי נקבעים בצורה פוליטית, כלכלית וחברתית, ומקורם עוד בחברה הפטריארכלית, שהשתמשה במושג היופי כדי להנציח את העליונות הגברית.
וולף טוענת שכל דימויי היופי שלנו מקורם במיתוסים תרבותיים, שמטרתם להשיג שליטה גברית על נשים מבחינה פוליטית, כלכלית ומינית. תעשיית היופי, שמייצרת דימויי יופי פיקטיביים והופכת נשים לאובייקטיים מיניים בניגוד לרצונן, שירתה את המטרה.
דימויי היופי הללו מעוררים קנאה בקרב נשים רבות וגורמים להן להרגיש רע עם עצמן, וכתוצאה מכך הן נוטות להמעיט בערך עצמן ומתרחקות ממוקדי הכוח וההשפעה. למרות היותה פמיניסטית מוצהרת, המיתוס שמתארת וולף אינו מחמיא לנשים. כאז כן היום, המיתוס הזה בעצם אומר, נשים הן כנועות, פסיביות ושטופות מוח, ללא רצון או יכולת להחליט מה טוב עבורן.
על-פי המיתוס, מוסדות חברתיים רבי-עוצמה מכתיבים לנשים איך להיראות, בלי שום יכולת להתנגד. האם זה תיאור הוגן של המציאות? האם היופי הוא באמת רק מניפולציה גברית לשעבוד האישה?
ההיסטוריה האנושית מוכיחה, כי בני אדם תמיד נמשכו אל היפה וחיפשו בני זוג שמוגדרים כיפים. כבר ציורי המערות של האדם הקדמון, ואף של ניאנדרטלים מלפני 40 אלף שנים, חושפים תווי גוף יפים של אישה, וברור שדמויות נשיות יפות היוו גורם משיכה חזק.
מוונוס ממילו ועד המונה ליזה, היופי הנשי היווה תמיד השראה לאמנים מכל הסוגים, ובעקיפין אלה השפיעו באופן חוזר על הפנמת המודלים של יופי. בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים בפסיכולוגיה אבולוציונית, השופכים אור על ההבנה שלנו בכל הנוגע לתפיסת היופי, שורשיו, התפתחותו ומשמעותו לגבינו.
יופי אוניברסלי
אחת הטענות המרכזיות של וולף ורבים אחרים היא, שיופי הוא תוצר תרבותי שרירותי שמשתנה מחברה לחברה. "אין יופי אוניברסלי", הם חוזרים וטוענים. מחקרים בין-תרבותיים מקיפים סותרים את הטענה הזו ומראים בבירור, שהעדפות היופי דומות באופן כללי בכל החברות, ומעבר לכך - תרבויות שונות שופטות יופי בצורה דומה מאוד.
אם נציג תמונות של אנשים טיפוסיים לחברה המערבית בפני שבטים נידחים, כמו הקונג באפריקה או היאנונאמו בברזיל, שחלקם לא ראו אדם לבן מימיהם, ונבקש מהם לדרג את האנשים היפים יותר ואת אלה שנחשבים ליפים פחות, הדירוג שיתקבל יהיה זהה לזה של אנשי התרבות המערבית.
התוצאות דומות גם במחקרים הפוכים: בצילומים של גברים ונשים בני שבטים נידחים שהוצגו בפני סטודנטים מערביים, שמעולם לא נחשפו לתרבויות הללו, דורגו המצולמים כיפים יותר או פחות בדומה לתפיסה של אנשי התרבות המקורית.
מה בדיוק גורם לנו לתפוס אדם מסוים כיפה ומדוע? כאבולוציוניסט מושבע אני חוזר אל הברירה הטבעית - הכוח הבסיסי שמניע ומכוון את התפתחות החיים. הברירה הטבעית תגלה העדפה לפרטים בריאים ולסימנים המעידים על בריאות כזו. למשל, שיניים נקיות ושלמות ועיניים צלולות של בעל חיים מעידות על בריאותו ומהוות גורם משיכה בולט.
אחד מגורמי המשיכה הבסיסיים ביותר הוא מבנה גוף ותווי פנים ממוצעים. לכאורה, זה נשמע פרדוקסלי. למה שמשהו ממוצע יהיה מושך? ההסבר לכך הוא, שכאשר תכונה מסוימת נותנת יתרון למחזיק בה, הברירה הטבעית תגרום לכך שהיא תהפוך לתכונה נפוצה באוכלוסייה. הממוצע משקף פתרון אופטימלי, שכל חריגה ממנו מגבירה את הסיכוי להכחדה.
בטבע, פתרון ממוצע מעיד לרוב על בריאות טובה. ציפורים בעלות אורך כנף ממוצע הן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד סופה, מכיוון שיש להן יכולת נסיקה מיטבית, בהשוואה לציפורים עם כנפיים ארוכות או קצרות יותר.
תינוקות שנולדים במשקל נמוך או גבוה מהממוצע, הם בעלי סיכוי נמוך יותר לשרוד ויסבלו מבעיות בריאותיות רבות יותר. על-פי אותו היגיון, אם נמזג את כל הפנים של כל האנשים בעולם, נקבל פנים ממוצעות ומושכות. ואכן, פנים כאלו שהופקו בתוכנת מחשב, נתפסות בעיני הנשאלים כאטרקטיביות יותר.
יפה וסימטרי
משיכה לאנשים עם מבנה גוף ותווי פנים ממוצעים היא צעד ראשון בבחירת בן זוג בריא, אבל יש תכונות חשובות נוספות. אחת התכונות הבולטות ביותר היא פנים וגוף סימטריים. ניתן למדוד סימטריה דו-צדדית של כל איבר כפול, כמו ידיים, אוזניים, עיניים ושדיים.
כולנו א-סימטריים ברמה זו או אחרת, אבל אלו שהכי פחות א-סימטריים, נתפסים כאטרקטיביים יותר, ובשל כך הם מתחילים לקיים יחסי מין בגיל מוקדם יותר וקל להם יותר למצוא בני זוג. אפילו תינוקות בני ימים אחדים מעדיפים להביט בפנים סימטריות יותר, מה שמוכיח שההעדפה הזו מולדת ואינה נטייה נרכשת.
מדוע עיצבה האבולוציה משיכה לסימטריה? סימטריה מעידה על בריאות כללית טובה. חשיפה לזיהומים ולטפילים במהלך חייו של אדם גורמת לכך שהוא יהיה פחות סימטרי, וסביר שהוא בעל גנים פחות טובים.
פגמים וכתמים בעור מעוררים תחושת דחייה, כי במקרים רבים הם תוצר של זיהומים או פצעים, ולא מפתיע, לפיכך, שאנשים חולים נראים רע יותר בהשוואה לאנשים בריאים והם אינם מושכים כלל.
מחקרים מראים שנשים חוות אורגזמות רבות יותר ככל שבן זוגן סימטרי יותר. גם בטבע לסימטריה יש חשיבות רבה. סיכויי השרידה של חיות סימטריות גבוהים יותר, והן מתרבות יותר מחיות לא סימטריות. הטווס, למשל, מתגאה בזנב צבעוני גדול ויפה. ככל שהזנבות של הטווסים סימטריים יותר, הם מחוזרים יותר על-ידי הנקבות ומצליחים להעמיד מספר גדול יותר של צאצאים.
ברירה מינית
לא כל מאפייני היופי זהים אצל שני המינים, וישנם גם גורמי משיכה ייחודיים לכל מין. ההבדלים נובעים במידה רבה מלחצי הברירה הטבעית שפועלים באופן שונה על כל אחד מהמינים.
אצל גברים, גובה ואתלטיות הם גורמי המשיכה הבולטים ביותר בעיני הנשים. גברים גבוהים מקבלים יותר פניות באתרי הכרויות, ומעטות הנשים המוכנות שבן זוגן יהיה נמוך מהן. גברים חסונים וגבוהים הם בעלי יכולת אתלטית טובה יותר, וסביר שהיו ציידים טובים בתקופה האבולוציוניות שבה התפתחנו.
טווס סימטרי הוא טווס חתיך (צילום: Index Open)
על אף שבחברה המודרנית לכישורי הציד אין השפעה ממשית על השרידה, גברים גבוהים נוטים להיות בעלי משאבים גדולים יותר גם היום. מחקרים מצביעים על מתאם חיובי בין גובהו של הגבר למשכורת שלו.
יותר ממחצית המנכ"לים ב-500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב מתנשאים לגובה של 1.80 מ' ומעלה, ורק שלושה אחוזים מהם הם בגובה שנופל מ-1.70 מ'. גברים בעלי רמות גבוהות יותר של טסטוסטרון נראים גבריים יותר, והם גם מושכים יותר, מכיוון שהדבר מעיד על פוריות גבוהה יותר.
באשר לנשים, רמות גבוהות של אסטרוגן ופרוגסטרון תורמות לבריאות הכללית ולפוריות שלהן. הדבר מתבטא במראה נשי יותר: סנטר ואף קטנים, לסת קצרה ועצמות לחיים בולטות. רמות גבוהות של טסטוסטרון אצל נשים מתבטאות במראה גברי יותר, וזה נחשב למושך פחות בגלל שהסיכוי שלהן לחלות במחלות שונות, או אף להיות עקרות, גדל.
ההבדלים הבולטים ביותר בין המינים נובעים מהעובדה שהמחיר של רבייה שונה אצל גברים ונשים. נשים הן אלה שנכנסות להריון, אלה שמניקות, ולאורך ההיסטוריה האבולוציונית של המין האנושי הן היו אלה שסיפקו את התמיכה המשמעותית יותר לתינוק.
אישה יכולה ללדת פחות ילדים בהשוואה למספר הילדים הפוטנציאלי שגבר יכול להוליד. אישה פורייה מרגע המחזור הראשון בגיל העשרה ועד לגיל 50 בערך, בעוד שגברים ממשיכים להיות פוריים כל חייהם. אין להתפלא, על כן, שהאבולוציה עיצבה את הפסיכולוגיה של הגברים כך, שהם מייחסים חשיבות גדולה לסימני הגיל של האישה.
גברים נמשכים לנשים צעירות שרק הגיעו לבשלות מינית לא רק מכיוון שהן בריאות יותר, אלא גם בגלל שסיכוייהן להרות גבוהים יותר בגיל צעיר, ומכיוון שנכונו להן שנות פוריות רבות יותר, שיאפשרו להן, פוטנציאלית לפחות, ללדת מספר ילדים גדול יותר.
כל סממן שמעיד על כך שהאישה צעירה נחשב לאטרקטיבי ויפה. עור חלק ומתוח, שיער שופע ושדיים מוצקים הם עדויות מהימנות לגילה הצעיר של האישה.
מחקרים בין-תרבותיים מקיפים מראים, שבכל חברה שאי-פעם תועדה, יופי חיצוני הוא גורם המשיכה הבולט ביותר בבחירת בנות זוג, כשנשים בתחילת שנות העשרים לחייהן, בשיא פוריותן, נחשבות לאטרקטיביות ביותר.
האטרקטיביות של הנשים נמצאת במתאם כמעט מושלם עם תקופת הפוריות, כשאחרי גיל 40 יש ירידה תלולה באטרקטיביות שלהן, ירידה שאצל הגברים היא מתונה הרבה יותר.
הדגש על יופי חזק יותר, לפיכך, אצל נשים, אבל אין זה אומר שיופי לא חשוב גם לנשים, או שגברים לא מנסים להיראות יפים. אלא שאצלם, התכונה הזו פחות חיונית, מכיוון שהקשר שלה לפוריות קטן הרבה יותר.
תרבות ומשקל
אין ספק שיופי הוא גם עניין תרבותי. תרבויות שונות מדגישות היבטים שונים של יופי, כמו קישוטים על הפנים ובחלקי גוף שונים. בחברה המערבית המודרנית ישנם לחצי אופנה גדולים, בעיקר על נשים.
בתקופות מסוימות במאה העשרים, ובמידה רבה עד היום, נשים רזות היו מודל היופי האולטימטיבי. למרות זאת, סמלי סקס כמו מרילין מונרו וג'יין מנספילד לא היו דקיקות במיוחד. למעשה, במשך תקופה ארוכה נשים מלאות נחשבו לאטרקטיביות יותר מנשים רזות.
מרילין מונרו: סמל מין (צילום: AP)
אחת הסיבות העיקריות לכך היא, שעד למאה האחרונה רזון התקשר לעוני ולמחלות. אנשים רזים היו בעלי משאבים מצומצמים, ולא תמיד היה להם כסף לאוכל או לטיפוח הגוף. מבנה גוף מלא היה סימן לבריאות ולמשאבים כלכליים – מאפיינים של מעמד בינוני ומעלה. בחברה המודרנית אוכל הינו זמין וזול, ואין צורך להיות עשיר כדי להיות שבע. כיום ידוע שדווקא האוכל הזמין ביותר, זה שרווי בשומן וסוכרים, הוא המזיק ביותר.
אנשים שדואגים לבריאותם אוכלים אוכל בריא, שהוא גם יקר יותר, ועוסקים בפעילות גופנית אינטנסיבית. אלו מאפיינים בעיקר מעמדות גבוהים יותר בחברה, וכך נהפכו היוצרות ורזון הפך כיום לסמל לבריאות טובה. אף שמשקל הגוף כשלעצמו חסר חשיבות אבולוציונית, מרכיב חשוב בגוף האישה נחשב לאטרקטיבי, בלי קשר למשקלה. המדובר ביחס היקף מותניים-ירכיים נמוך, בערך של 0.7.
בעת ההתבגרות המינית של האישה השומן נוטה להתרכז בירכיה ונצבר כעתודת קלוריות, שנועדה לספק את צורכי הגוף בזמן הריון. יחס מותניים-ירכיים נמוך מעיד על גיל צעיר, בריאות, אי-הריון ופוריות גבוהה. לאחר הלידה ואחרי הפסקת הווסת היחס הזה נוטה לגדול, ונשים עם יחס גבוה סובלות יותר מבעיות פוריות ומקשיים להרות.
היחס האטרקטיבי הזה תואם לרעיון הישן-נושן של משיכה למידות גוף ביחס 90-60-90. סקירה של מלכות יופי ודוגמניות "פלייבוי" בארה"ב מעלה, שבשנות החמישים והשישים של המאה העשרים נשים היו מלאות יותר, בהשוואה לדוגמניות המודרניות.
את הכי יפה כשאת הרה (צילום: Shutterstock)
ועדיין, במדידת יחס המותניים-ירכיים לא נמצא כל שינוי. דוגמניות העבר, בדיוק כמו דוגמניות מודרניות, הציגו יחס נמוך, בלי קשר למשקל גופן, שירד בהתמדה. מחקרים בין-תרבותיים מקיפים מאוששים את הממצא, לפיו נשים שיחס הירכיים-מותניים שלהן נמוך ועומד על 0.7 בערך נחשבות לאטרקטיביות יותר, וזאת בלי קשר למשקל גופן.
כשהציגו תמונות של נשים מערביות עם יחס מותניים-ירכיים אידיאלי בפני אנשי שבט השיוויאר ביערות הגשם באמזונאס, העירו הגברים, מבלי שנשאלו, שנשים אלה בריאות ויכולות ללדת 6-7 ילדים, בעוד שאישה עם יחס גבוה יותר תלד מספר ילדים נמוך יותר.
האם נשים נכנעות לתכתיבי יופי?
נעמי וולף צדקה בקביעתה שהחברה שמה דגש רב יותר על יופי נשי. אבל בניגוד למה שהיא סבורה, הדגש על אטרקטיביות נשית אינו אלמנט שרירותי, תוצר של חברה פטריארכלית מדכאת, אלא פועל יוצא של תהליכים אבולוציוניים דרך ברירה מינית.
אין להתפלא על כך שנשים הן הצרכניות העיקריות של תעשיית הקוסמטיקה והניתוחים הפלסטיים. אילו נשים בודדות בלבד היו מנצלות את תעשיית היופי כדי להיראות צעירות ויפות יותר, הנשים האחרות היו נמצאות בנחיתות בבואן למצוא בני זוג.
התחרות בין הנשים לבין עצמן היא הגורם המרכזי שמניע אותן לנסות להיראות יפות יותר, ובכל חברה בעולם נשים מתייפות על מנת למשוך גברים ולמצוא את בן הזוג האידיאלי. אין ספק שבחברה המערבית המאמץ והכספים שנשים משקיעות בניסיון להיראות צעירות ויפות, חסרי פרופורציות.
זאת בגלל שהטכנולוגיה המודרנית מאפשרת להן את זה, ובגלל שהתקשורת מעצימה את הרצונות הללו דרך דימויים ויזואליים חזקים ומוגזמים. אבל התקשורת אינה זאת שיוצרת את הרצון להיראות יפה; היא רק מנצלת רצון שקיים בכל אישה.
נשים רבות מפגינות שליטה על הרווחים המופקים מהמיניות שלהן, ואינן חסרות כוח או נכנעות לתכתיבים תרבותיים בלא יכולת לחשוב מה טוב להן עצמן. על-ידי שימוש במוצרי יופי הן מגדילות את אפשרויות הבחירה שלהן ומוציאות את הכוח מידי הגברים לקבוע מה טוב עבורן. אין זה מקרה שהשימוש שנשים עושות בתעשיית היופי, מכוון להציג שיפורים שבראי האבולוציה הופכים אותן לאטרקטיביות יותר.
איפור שמכסה על פגמים בפנים כך שאלה ייראו סימטריות יותר, שפתון שמדגיש שפתיים בשרניות ובריאות, ניתוחים פלסטיים שמעלימים קמטים או ממצקים את השדיים וגורמים להן להיראות בריאות וצעירות יותר מגילן האמיתי - כל אלה הם מאפייני יופי שעובדים על הפסיכולוגיה של הגברים, הנמשכים אל בת זוג צעירה, בריאה ופורייה. תעשיית היופי משקפת ומבליטה את הרצונות הללו, אבל אינה מכתיבה אותם. הם קיימים בגנטיקה שלנו.
המאמר התפרסם בגיליון מספר 11 של כתב העת "אודיסאה-מסע בין רעיונות".
ד"ר גיל גרינגרוז הוא פסיכולוג ואנתרופולוג אבולוציוני מאוניברסיטת ניו מקסיקו.
לפנייה לכתב/ת 
