דיור בר השגה: נתניהו צריך ללמוד ממשה רבנו
בתום 40 שנות נדודים מצווה הקב"ה על משה רבנו לקבוע מי יהיו המנהיגים שיעסקו בהנחלת הארץ ויחלקו שטחים בהגינות. ילמדו נא שרינו מעט מהאחריות שהיתה לראשי השבטים, בבואם לספק לעם פתרונות לדיור בר השגה. פרשת שבוע כלכלית
פרשת מסעי חותמת את ספר במדבר. סיכום מסעות בני ישראל במדבר לאחר ארבעים שנות נדודים הוא מרתק. בתחילתה של הפרשה סוקר משה רבנו בפרוטרוט את כל המסעות ומונה אותם אחד לאחד. המפרשים שואלים לשם מה נדרש משה לחזור ולפרט?
- משה רבנו, חלוץ המחאה החברתית
- פרשת השבוע: הרופאים נגד שבועת הרופא
- בנות צלופחד פרצו את הדרך לשיוויון כלכלי
- מחאת האוהלים
- סיקור נרחב ב-ynet
רש"י במקום מפרש: "למה נכתבו המסעות הללו להודיע חסדיו של מקום..." כלומר רש"י מחשב כי למעשה העם עבר את רוב נדודיו בעיקר בשנה הראשונה והאחרונה. ואילו במשך שלושים ושמונה שנים העם נדד רק בעשרים מקומות. טלטול ומעבר הם קשים מאוד, ולמעשה אינם מאפשרים מנוחה פיזית ומנטאלית. בכל עת אתה צריך להיות ערוך לתזוזה. ולכן מיעוט המסעות (רק עשרים מסעות בשלושים ושמונה שנים) מראה את חסדו של הקב"ה לישראל.
הספורנו (איטליה, 1550) רואה בפירוש המסעות הכרה בגדלותו של העם, שהלך אחר הקב"ה במדבר, ולכן זכה להיכנס לארץ. הרמב"ם במורה נבוכים פירש כי פירוט המסעות הוא פשוט יותר ונועד לשימור הזיכרון. טבעו של האדם לשכוח. מי שנכח באותו אירוע יש סבירות גדולה יותר שיזכור, אבל כדי לשמר את הזיכרון הלאומי יש לפרט ולכתוב את הדברים לפרטי פרטים, אחרת בעתיד עלול להיות אבדן של אמון באמיתות הסיפור.
הרמב"ם שהכיר את נפש האדם ראה בדמיונו כיצד עלול הסיפור להישכח, ועל כן ריבוי הפרטים חשוב כדי להעיד על אמיתות הסיפור.
חשיבות פירוט הסיפור לבניית המדינה
"ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי ה' ואלה מסעיהם למוצאם" (במדבר ל"ג ,ב') עם ישראל עלה לארצו מגלויות רבות והקים מדינה. "במסעות חייב אדם לזכור את מוצאו: הוריו, משפחתו ועמו, שורשיו ומורשתו. לאחר מכן יבין, שמוצאו מכתיב במידה רבה את מסעותיו" (הרב רחמים מלמד-כהן).
הורינו הם בני דור שעבר מסעות ותלאות רבים. המסע שלהם הסתיים בארץ ישראל. נדודיהם נגמרו, אך השתרשותם בארץ רק החלה. אנו, בני הדור השני והשלישי, בונים על עוצמת "פירוט מסעות המדבר שלהם".
האם סימני הנדודים נותנים אותותיהם בישראלי המצוי?
לפי המספרים, עם ישראל ממשיך לנדוד ולטייל ברחבי העולם. במחצית האחרונה של 2011 יצאו את הארץ לחו"ל מספר שיא של 1.8 מיליון ישראלים. זו עליה של 5% מהשנה שעברה (מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יולי 2011). לעם ישראל קשה לשבת במקום אחד. יש לו יצר נדודים. ייתכן ויצר הנדודים לא חלף בשל מסע בני ישראל במדבר?
שלושת השבועות - ימי בין המצרים - ימי פורענות
הימים מי"ז בתמוז, היום שבו החל המצור על ירושלים, ועד לתשעה באב, שבו חרב בית המקדש, נקראים "שלושת השבועות". בשבתות אלו שבתוך "שלושת השבועות" אנו קוראים בהפטרה נושאים הקשורים בפורענות - "תלתא דפורענותא". במרבית קהילות ישראל נוהגים מנהגי אבלות בימים אלו. על פי המסורת יש להיזהר בתקופה זו ולהימנע מסכנות מיותרת.
המחאה היא מסימני הפורענות? (צילום: טל כהן)
האם מחאת האוהלים הצודקת, שהחלה בשדרות רוטשילד, זעקת הרופאים המתמחים, שביתת הרופאים ברפואה הציבורית, מחירי הנדל"ן שלא עוצרים וממשיכים לנסוק כלפי מעלה והחלום על דירה, שהולך ומתרחק מהזוגות הצעירים - כל אלו הם מסימני הפורענות?
קראתי בימים האחרונים ביקורות על דור מפונק שלא רוצה לעבוד, ומחפש חיים קלים. צר לי, אני לא מקבל את הדיבורים הללו. הדור הצעיר היום עובד הרבה יותר שעות מהדור הקודם. הוא מוכן למאמץ רב, כל עוד הוא מאמין שמאמציו יישאו פרי בעתיד. תפקידה של ההנהגה לספק פתרונות בני השגה. למנהיגות כיום יש בעיית אמינות בקרב הציבור.
אחריות המנהיגים
טרם הכניסה לארץ מצווה הקב"ה על משה לקבוע מי יהיו מנהיגי העם, שיעסקו בהנחלת הארץ. "וידבר ה' אל משה לאמר, אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ ..." (במדבר, ל"ד ט"ז) כלומר אלו הם האנשים שיישאו באחריות.
רש"י מפרש במקום: "כל נשיא ונשיא אפוטרופוס לשבטו ונחלק נחלת השבט למשפחות... ובורר לכל אחד ואחד חלק הגון ומה שהם עושין יהיה עשוי כאילו עשאום שלוחים..."
לא רק שתפקידו של נשיא השבט לחלק בצורה הגונה את השטחים אלא הוא הבורר בכל מחלוקת ולו האחריות המלאה על כל מה שמתרחש.
ילמדו נא מנהיגינו ושרינו בדור הזה מעט מהאחריות שהייתה לראשי השבטים - השרים של דור המדבר. קחו אחריות. לא ייתכן, שקולכם אינו נשמע ואינו מהדהד וזועק את זעקת העוולות שמול עיניכם.
טענות לאחריות של הממשלות הקודמות אולי תתקבלנה בוועדות חקירה שונות. אבל ימי הפורענות קורים כעת. הזעקה היא אמיתית: זעקתו של החולה שטיפולו מתעכב בשל מחסור בתקנים, זעקתו של הסטודנט המשלם 4,000 שקל שכירות לדירה מעופשת, וקריאת הייאוש של הזוגות הצעירים שרואים את חלום הדירה מתרחק - כל אלה זועקים לשמים.
פרשת מסעי מסכמת את מסעי בני ישראל. הנדודים במדבר מסמלים יותר מכל את הארעיות, ואילו הכניסה לארץ ישראל מסמלת את המעבר למשכן הקבע. נקווה, כי פתרונות לדיור בר השגה ימומשו בתוך פחות מארבעים שנה.
מתי אלפר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה, יועץ שיווקי אסטרטגי.