אז למה בעצם הבורסה בתל-אביב התרסקה?

בסיומו של יום דרמטי במיוחד בשוק ההון הישראלי - קרסו אתמול (א') המדדים המובילים בבורסה בתל-אביב בשיעור של יותר מ-7%. זאת, לא לפני שהנהלת הבורסה דחתה את המסחר בבוקר בכשעה, בעקבות הירידות.

מדוע הבורסה ירדה כל כך חזק?

הבורסה נופלת קודם כל בגלל הורדת דירוג האשראי של ארה"ב, ביום שבת לפנות בוקר. הורדת הדירוג גורמת לחשש בכל העולם מהאפשרות שהמשבר הפיננסי בארה"ב יחמיר, והמשקיעים בתל-אביב מודאגים כמו המשקיעים בכל העולם.   

הבורסות במזרח התיכון - ארצות ערב וישראל - הן היחידות בעולם שסגורות ביום שישי ופתוחות בימי שבת או ראשון, כך שלמעשה הן הראשונות שמגיבות להורדת הדירוג. הבורסות בעולם מושפעות זאת מזאת, והמשקיעים בבורסה התל-אביבית חששו שמחר (ב') יתרחשו ירידות חדות בחו"ל ויישרו קו מראש עם מה שהם מעריכים שיקרה בכל העולם - ירידות בבורסה. 

זאת, למרות שעדיין לא ברור מה יקרה בבורסות העולמיות מחר, ואם גם בורסות אחרות ירדו כל כך בחדות. חשוב לציין שבכל העולם מתרחשות ירידות חדות למדי כבר מאמצע השבוע שעבר, על רקע החשש להורדת הדירוג של ארה"ב.

חלק מהאנליסטים סבורים שהבורסה בישראל יורדת יותר חזק מבורסות אחרות מסיבות מקומיות: בגלל שהיא עלתה יותר מאחרות לפני שהחלו הירידות; בגלל שהנדל"ן בארץ יקר מאוד וכרגע הפסיק להתייקר, ויש תקווה שיתחיל לרדת (ונפילות בשוק הנדל"ן תמיד מאיימות על שוק ההון); בגלל מחאת האוהלים, שיוצרת אווירה תזזיתית גם בשוק ההון; ובעיקר בגלל החשש ממשבר גיאו-פוליטי שיגרום לזעזוע כלכלי עם הכרזת העצמאות הפלסטינית הצפויה בספטמבר.

מה זה בכלל דירוג האשראי הזה שהוריד לארה"ב ולמה הוא מוריד את הבורסה?

דירוג האשראי הוא ציון שמוענק לחברה, גוף כלכלי, משק בית או מדינה על יכולתה להחזיר את ההלוואות שלקחה. הורדת הדירוג נעשתה בגלל הגירעון המסחרי והממשלתי האדיר שארה"ב לא מצליחה לצאת ממנו.

עד כמה הירידות החדות בבורסה צפויות להשפיע בפועל על החסכונות שלנו?

החסכונות שלנו מושקעים חזק בבורסה וכולנו מופסדים "על הנייר" בכל יום מסחר שלילי. אבל הבורסות עולות ויורדות והניסיון מראה שבמהלך ארוך שנים, כל המדדים נמצאים במגמה כללית של עלייה. לקוחות שהשקיעו את כספם בבורסה האמריקאית לפני נפילתה הגדולה ב-1929 הפסידו המון כסף במהלך שנות ה-30' אבל בשנות ה-60' החסכונות שלהם כבר היו גדולים יותר מאשר בשנות ה-20'.

מי שעלול להינזק הם רק משקיעים לטווח הקצר, שקונים ומוכרים מניות באופן עצמאי, וחוסכים שנמצאים כעת זמן קצר לפני היציאה לפנסיה, מפוטרים או מישהו שתכנן לפדות בדיוק בתקופה הקרובה תוכנית חיסכון גדולה.

האם כדאי, ליתר ביטחון, להוציא את הכסף מהבורסה?

ynet אינו מספק ייעוץ השקעות והמלצות על קניות ומכירות, ובכל זאת כדאי לציין שכל יועצי ההשקעות ממליצים לחשוב פעמיים, שלוש וארבע פעמים לפני שעושים צעד חפוז ומוכרים או קונים מניות בתקופת משבר.

האם המשבר בבורסה ישפיע על מקומות העבודה?

עדיין לא ברור אם וכמה המשבר ישפיע על הפעילות הכלכלית הריאלית, כלומר, על רווחי החברות ועל מקומות העבודה. חלק מהעולם המערבי, ובעיקר ארה"ב, נמצא במשבר כלכלי ריאלי ברציפות מאז 2007, שהנפילות בבורסה הן רק סימפטום שלו, ולמרות זאת, הכלכלה הישראלית במצב טוב.

ב-2008 רוב המומחים צפו שהמשק ייקלע למיתון בגלל המשבר בחו"ל. זאת, כיוון שהמשק הישראלי הקטן מתקיים בעיקר מייצוא למערב, וכשהלקוח מפסיד גם הספק בצרה. הציפייה גרמה לכך שמנהלים ובעלי חברות נכנסו לפאניקה ופיטרו עשרות אלפי עובדים. בסופו של דבר, המשק נקלע למיתון קצר של חצי שנה בלבד בתחילת 2009, ומאז המצב התייצב, הצמיחה חזרה והעובדים גויסו בחזרה.

כיצד המומחים הסבירו את טעותם?

הם אמרו בדיעבד שהמשק הישראלי מייצא בעיקר מוצרים ביטחוניים ומוצרי היי-טק, שמיועדים לנישות ספציפיות שמכירותיהן אינן מושפעות מהמצב הכללי בשוק, ולכן היא נפגעה יותר מקריסת שוק ההיי-טק ב-2001 מאשר מהמשבר הגדול של השנים האחרונות. נראה כי אותם מומחים למדו מאז שלא כדאי להתנבא, ולכן הם אינם נותנים תשובה ברורה לשאלה, מה צפוי לשוק הריאלי, לייצוא ולשוק העבודה.

אז מה השורה התחתונה? תהיה אבטלה או לא?

השורה התחתונה היא שאנחנו ממש לא יודעים. יכול להיות שמצב שוק התעסוקה ימשיך להיות טוב כמו עכשיו ועלול להיות שהוא ידרדר. ולמי שבכל זאת מתעקש להיכנס לחרדת פיטורים, יש גם במה להתנחם: לאינפלציה, שהביאה למצוקה שאנחנו חשים בה ושעוררה את מחאת האוהלים, יש נטייה לדעוך בתקופות פיטורים.  

מפגיני האוהלים דורשים השקעה גדולה בחינוך ובדיור. האם הקריסה בבורסה מחייבת את הממשלה לדחות את הרעיונות הללו לזמנים טובים יותר?

חד משמעית לא. מה שבהחלט עשוי להיות הוא ספין שבו הממשלה וכלכלנים המקורבים אליה ינסו לנצל את המצב כדי להנמיך ציפיות בציבור. אבל הסיכוי שספין כזה יעבוד באקלים החברתי של היום הוא נמוך והוא עשוי להשיג את המטרה ההפוכה. בינתיים, פקידי האוצר מנופפים במשבר הגלובלי דווקא כדי להגביר את הלחץ על ראש הממשלה נתניהו להקפיא את התוכנית השנויה במחלוקת להמשיך בהורדת מס הכנסה ומס חברות – וזאת ממילא אחת מדרישות המפגינים.

אבל אם נתחיל לבזבז כסף, נמצא את עצמנו במצב של אירלנד, יוון וספרד.

זה נכון. ולכן דרישות מנהיגי המחאה נכתבו אחרי התייעצות עם כלכלנים ומומחים והן מנוסחות באופן שלא אמורות לעלות למדינה כסף ולהכניס אותה למינוס. מדובר בשינוי של סדרי העדיפויות ובחלוקה מחדש של העוגה, באופן שהעשירון העליון – ורק הוא - ישלם יותר מסים, והציבור כולו יקבל יותר שירותים. המודל שלהם הוא לא אירלנד ובוודאי שלא יוון - אלא גרמניה, אוסטרליה ומדינות סקנדינביה, שלמרות מדיניות הרווחה המופלגת שלהן שמרו על יציבות בתקופת המשבר.

הכסף היחיד שהמפגינים דורשים להשתמש בו מעבר לתקציב הוא כ-25 מיליארד שקל שהצטברו מעודפי גביה לא מתוכננים ותת-תפקוד של משרדי ממשלה. באוצר מייעדים את הכסף לכיסוי חובות, למרות שהחובות מתוכננים ובשליטה והעודפים לא. הפקידים עשויים לנופף בטענה הזאת בעת משבר - אבל המפגינים ינופפו כנגדם במשבר עצמו, שיפגע בציבור שגם כך נדפק במשך שנים.