הרכב נפרץ בזמן האירוע - האם האורחים יפוצו?

התלבשתם יפה, נכנסתם למכונית ונסעתם מרחק לא מבוטל ל"גני היהלומים", ל"אולם הפרח הוורוד" או למקום נחשב אחר, כדי להשתתף בשמחת קרובי משפחתכם. הגעתם למקום והחניתם את הרכב על פי ההכוונה של הסדרן. לא תיארתם לעצמכם, ולו לרגע קט, שכשתסתיים החתונה, הערב שלכם רק יתחיל.

טורים נוספים של אורנית אבני-גורטלר :

• לא תמיד ביהמ"ש לתביעות קטנות הוא הכתובת
  
• העליבו אתכם? תוכלו לתבוע פיצויים בביהמ"ש
  
• מהצימר לבית המשפט – כש"גן העדן" מאכזב
  

פריצות לרכב בזמן חתונה או אירוע אחר, הן תופעה נפוצה לאחרונה, למרבה הצער. את מי תובעים? האם לבעלי האולם יש אחריות כלפי האורחים במקרה של פריצה לרכב וגניבת פריטים ממנו? האם אפשר לקבל פיצוי? לפניכם פסיקות בתי המשפט בנושא.

מי אחראי על מגרש החנייה?

בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון דן בתביעה של בני זוג לפיצוי בסך 12 אלף שקל בשל נזקים ישירים ועקיפים שנגרמו להם בעקבות פריצה לרכבם שארעה ב-29 ביוני 2009 בחניון המוחזק על ידי גן השקמה כנות בע"מ (החברה הנתבעת), וגניבת חפצים שהיו בו.

התובעים, תושבי אילת, היו אורחים בחתונה שהתקיימה בגן האירועים "הרמוניה בגן", אשר שייך לחב' גן השקמה כנות בע"מ. הם הגיעו לאירוע בסביבות השעה 19:50, ונכנסו עם רכבם מעבר לשער כניסה גדול שבחלקו העליון מוצב שלט שמו של גן האירועים. עם כניסתם לשטח גן האירועים הופנו על ידי רוכב טרקטורון, מטעם החברה הנתבעת, למגרש חנייה הסמוך ל לגן האירועים, המצוי בין כביש מספר 40 לכביש 41. לטענת התובעים, מגרש החנייה היה סגור ומתוחם, כאשר הכניסה אליו והיציאה ממנו היו רק דרך שער הכניסה הגדול.

לדברי התובעים, הם השאירו ברכב את כל חפציהם, שהיו רבים, בשל כוונתם להישאר באיזור מספר ימים, כולל תעודות זהות ומפתחות ביתם שבאילת. בסמוך לשעה 22:30 יצא התובע אל רכבו ואז הבחין כי רכבו פרוץ, האזעקה פועלת, החלון נפרץ, ותא המטען האחורי פתוח. לצד רכבו ראה אורחים של האירוע ואת רוכב הטרקטורון.

לטענת התובעים, כל חפציהם שהיו בתא המטען של הרכב נגנבו, וביניהם תעודות הזהות ומפתחות ביתם. על כן, ובשל חששם מפריצה לביתם חזרו עוד באותו ערב לאילת, לאחר שדיווחו על הפריצה לשוטרת שהגיעה למקום ולבעל גן האירועים.

למחרת, הגישה התובעת תלונה למשטרת אילת, בה פירטה את הרכוש שנגנב מהרכב. לטענת התובעים, יש להעריך את נזקם ב-12 אלף שקל. החברה הנתבעת טענה מנגד, כי שער הכניסה הגדול נמצא בכניסה למתחם גן האירועים, ולא בכניסה למגרש החנייה הנמצא מחוץ למתחם הגן, וכי הכניסה למגרש החנייה נעשית דרך כביש. לדבריה, היא אינה בעלת החזקה במגרש החנייה ואינה אחראית למה שקורה בו.

עוד טענה החברה, כי במגרש החנייה יש שלט אזהרה המורה לאורחים כי היא אינה "אחראית לרכבים בחניה או לחפצי ערך הנמצאים ברכבים ו/או בחניה". בנוסף, נטען כי החברה לא התחייבה לספק שירותי שמירה לאורחי האירוע, וכי לא חלה עליה אחריות מכוח חוק השומרים, תשכ"ז - 1967, וכי דינה כדין בעל מלון מכוח סעיף 12(ד) לחוק (אשר קובע פטור במקרה שלא ניתנה לבעל המלון הודעה על אבדן הנכס או על הנזק תוך זמן סביר). התובעים לא הודיעו לה על אירוע הפריצה והגניבה, והאירוע נודע לה רק לאחר ארבעה חודשים כשקיבלה את התביעה.

השופטת דפנה בלטמן קדראי קיבלה את התביעה באופן חלקי, וקבעה כי הוכח שמגרש החניה נמצא במתחם שבהחזקת ובשליטת החברה בסמוך לאולמות האירועים, ומשכך מוטלת עליה האחריות להסיר סיכונים העלולים להיווצר במקרקעין שבשליטתה, וכפועל יוצא מכך מוטלת עליה אף החובה לפקח על הנעשה במגרש. "חובה זו כוללת את החובה לשמור כי לא ייגרם נזק לאורחים המוכוונים על ידה לחנייה בו", הדגישה השופטת.

עוד נקבע, כי אחריות החברה קמה גם מכוח היותה "שומר חינם" כמשמעות הביטוי בסעיף 1(ב) לחוק השומרים ("השומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו, הוא שומר חינם"). החברה, כמחזיקת מגרש החנייה ובעלת השליטה בו, היא בבחינת "שומר נכס שאין לו בשמירתו טובת הנאה לעצמו".

באשר לנזק שנגרם, נקבע כי התובעים הוכיחו רק חלק מהנזק לו טענו, ולכן הוחלט לפסוק לתובעים פיצוי חלקי, בסכום של 3,045 שקל. בנוסף, החברה חויבה בהוצאות התובעים בסך 500 שקל (ת"ק 3317-05-10 כהן ואח' נ' גן השקמה כנות בע"מ).

הכיסוי לגלגל נגנב. מי ישלם?

תביעה אחרת בנושא נידונה לאחרונה בבית המשפט לתביעות קטנות בחיפה, נגד אולם האירועים "כחול".

ב-1 בנובמבר 2010 הגיעו בני הזוג שפירא לאירוע באולם האירועים "כחול" בחיפה. הם החנו את רכבם מסוג הונדה CRV בחניון, וכשנגמר האירוע והם חזרו לרכבם, גילו כי כיסוי הגלגל האחורי של הרכב, שעלותו 2,268 שקל, נגנב. בני הזוג פנו לאולם ולחברת הניהול של הבניין, אך לא נענו.

חברת הניהול טענה, כי אם קיימת אחריות כלשהי, הרי היא של האולם, שכן בני הזוג התובעים הגיעו לחניון כאורחיו. חברת הניהול הדגישה, כי לא שימשה כשומר בשכר וכי השילוט במקום פוטר מאחריות.

האולם טען מצידו, כי החניון המדובר מתוחזק ומאובטח על ידי חברת הניהול אשר אף הציבה במקום שילוט המודיע כי החניה היא על אחריות בעלי כלי הרכב.

השופטת רננה גלפז מוקדי קבעה, כי יש לדחות את התביעה נגד חברת הניהול, שכן הוכח כי השומר שנמצא בכניסה לחניון מוחזק לצורך בדיקה ביטחונית בלבד של כלי הרכב הנכנסים והוא אינו שומר על כלי הרכב המצויים בתוך החניון. השופטת קיבלה את התביעה נגד האולם, אשר נציגיו לא התייצבו לדיון, וחייבה אותו לשלם לתובעים סכום של 2,800 שקל, הכולל את הנזק המוכח והוצאותיהם בהליך (ת"ק 32593-12-10 שפירא ואח' נ' "לאונרדו" ואח').

שימו לב לשילוט

לסיכום, בתביעות המוגשות בשל פריצה לרכב וגניבת חפצים, אשר התרחשו בזמן אירוע, בתי המשפט נוהגים לבדוק את אחריות המקום: האם מילא את חובותיו? האם הפיקוח על החניון היה באחריותו הבלעדית והאם קמה לו אחריות מכח חוק השומרים?

כדי להצליח בתביעה כזו ולקבל פיצוי, מומלץ לאסוף ראיות להוכחת אחריותו של האולם/הגוף הנתבע (כמו: היעדר שילוט מתאים בדבר אחריות, אי פיקוח נאות) וכן ראיות להוכחת ערך הפריטים שנגנבו. במקרה שבית המשפט יקבל את התביעה, הוא יפסוק פיצוי בהתאם לשווי הפריטים כפי שהוכח בפניו.