הקיצוץ בביטחון: 1.5 מיליארד ש', קיצור השירות
נתניהו וטרכטנברג שלחו את גבאי לסגור את פשרת תקציב הביטחון שתממן את המלצות הוועדה, במשרדי הביטחון והאוצר התרעמו, אך מנכ"ל משרד רה"מ החליט: 1.5 מיליארד שקל יקוצצו בשנה הבאה, האוצר יקבל זכות לפסול הסכמי שכר ואולי גם שירות החובה יקוצר. המאבק בין הצדדים רק מתחיל
קיץ המחאה יכול לרשום לעצמו הישג מוחשי ראשון. לקראת פרסום המלצות ועדת טרכטנברג, שמונתה כדי לבחון את הדרישות שהעלתה המחאה, הוחלט על קיצוץ משמעותי בהוצאות הביטחון של מדינת ישראל, על מנת לפנות כסף לצרכים חברתיים.
המלצות טרכטנברג - כותרות אחרונות:
ל-ynet נודע, כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, זימן אליו לאחרונה נציגים של משרדי האוצר והביטחון והציג בפניהם את החלטותיו בנוגע לגורל מערכת הביטחון בעקבות שינוי סדר העדיפויות התקציבי.
בסך הכל, יקוצצו כ-1.5 מיליארד שקלים מבסיס תקציב הביטחון. זאת, בנוסף לקיצוץ החד פעמי של 1.3 מיליארד, שאושר ביולי 2010 ומטרתו היא להחזיר את תקציב הביטחון למתווה ברודט.
כמו כן, הוחלט כי למשרד האוצר תהיה יכולת להתבונן בביצועי התקציב של מערכת הביטחון. משמעות ההחלטה היא שתקציב הקניות של משרד הביטחון יהיה חשוף לעינם של עובדי אגף התקציבים, שידעו על כל החלטה וכל שינוי, אך לא יוכלו להתערב בקבלת ההחלטות.
בכל הנוגע להסכמי השכר, יוכלו פקידי אגף הממונה על השכר באוצר לפסול או לאשר כל הסכם שכר במערכת הביטחון. כיום, אין לממונה על השכר במשרד האוצר יכולת לפקח על הסכמי השכר בצבא והוא רק רואה את גובה התשלומים בסוף כל חודש, מבלי שיש לו יכולת להבין איזה חלק הוא שכר בסיס, שעות נוספות או הפרשות לפנסיה.
בעקבות ההחלטה, תהיה לפקידי האוצר גישה למחשבי משרד הביטחון, שתאפשר להם לוודא כי גובה המשכורות, התגמולים השונים ותנאי הפרישה של עובדי מערכת הביטחון, עולים בקנה אחד עם המקובל בשירות המדינה.
בנוסף, הוחלט כי משרד הביטחון יגיש לאוצר את הצעותיו לצעדי התייעלות בשנים הקרובות, כפי שמחייב מתווה ברודט. על פי מסקנות ועדת ברודט, מערכת הביטחון צריכה לזכות בעשור שבין 2008 לבין 2018 בתוספת משאבים של 100 מיליארד שקל, ש-46 מיליארד מתוכם מקורם בתוספת תקציב, 30 מיליארד מקורם בהתייעלות פנימית של הצבא והשאר מקורו בסיוע אמריקני.
כמו כן, ההתייעלות אמורה לשמש ליצירת מאגרי חירום בתקציב, שיבטלו את הצורך בתוספות לא צפויות לתקציב הביטחון, עקב מלחמות או אירועים גיאו-פוליטיים חריגים אחרים. בין הצעדים המשמעותיים ביותר להתייעלות שהוסכם כי מערכת הביטחון תנקוט בו, נמצא קיצור שירות החובה לגברים בחצי שנה. בשיחה בין הצדדים לא הוסכם מהו לוח הזמנים לביצוע צעדי ההתייעלות הללו.
שני הצדדים לא מרוצים
המאבקים בין האוצר לביטחון סביב סוגיית גודל התקציב מתנהלים כבר שנים רבות. באוצר מתנגדים לעובדה שהנתח הגדול ביותר בתקציב המדינה אינו פתוח להתבוננות ופיקוח מצד אגף התקציבים וטוענים כי צה"ל אינו יעיל ואינו מיישם את מתווה ברודט, שנקבע על ידי הוועדה שמונתה לבחון את תקציב הביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה.
מאין יושג המימון לדרישות המחאה?
- האוצר: עלות דרישות המחאה - כ-60 מיליארד שקל
- העם דורש 60 מיליארד שקל - לאוצר דווקא יש
- עוד מקור מימון: קופת השרצים של הטבות המס
במערכת הביטחון, מנגד, טוענים כי צה"ל ערך צעדי התייעלות רבים ומרשימים בשנים האחרונות וכי הוא עומד במתווה ברודט. כמו כן, הבכירים במערך היועץ הכלכלי לרמטכ"ל, הגוף הממונה על תקציב הביטחון, מותחים לאחרונה ביקורת קשה על פקידי האוצר וטוענים כי הם מנסים להטיל את האשמה על המצב החברתי הקשה בתקציב הביטחון הגדול.
כבר עם תחילת עבודתה של ועדת טרכטנברג, נחשף ב-ynet כי משרד האוצר חותר לקראת קיצוץ של 2 מיליארד שקל בבסיס תקציב הביטחון. בשבוע האחרון, כאשר הגיעה עבודת הוועדה לסיומה וברור היה שיישום מסקנותיה מחייב הפניית מקורות תקציביים לתחומי החינוך והדיור, הודיעו ראש הממשלה נתניהו ויו"ר הוועדה טרכטנברג, לגבאי כי הם מבקשים ממנו לשמש כגורם מכריע בין האוצר לביטחון.
מקורות שהיו מקורבים לתהליך קבלת ההחלטות במשרד ראש הממשלה מוסרים, כי שני הצדדים אינם מרוצים מהפשרה שכפה עליהם גבאי. באוצר סבורים כי תקציב הביטחון גבוה מדי וחורג ממתווה ברודט גם לאחר הקיצוץ.
כמו כן, באוצר קיוו לקבל סמכות לפקח באופן פעיל על תקציב הקניות של משרד הביטחון, כפי שניתנה להם כעת הסמכות לפקח על המשכורות. במקום זאת, קיבלו באוצר רק שקיפות, שמשמעותה סמכות להתבונן בצעדים שעושה משרד הביטחון, מבלי שניתן להשפיע עליהם.
במערכת הביטחון מסרבים להתייחס לתוכן ההסכם ולפגישה עם גבאי וטוענים כי "מדובר צעד נוסף במסע ההדלפות וההכפשות נגדנו". "איננו מתכוונים לנהל דיאלוג עם ועדת טרכטנברג דרך כלי התקשורת", נמסר ממשרד הביטחון.
בהקשר זה אמר הערב שר הביטחון, אהוד ברק: "המחאה החברתית היא הזדמנות אמת לשנות מהיסוד את האמנה החברתית, את סדרי העדיפויות, להביא שוויון בנטל ולשנות את השיח הפוליטי בישראל.
"דרושים לכך הרבה מאוד משאבים. משרד הביטחון מוכן לתת את חלקו למען השגת השינוי המיוחל, אך ורק במסגרת תוכנית כוללת ורחבה - המתמודדת עם המיתון העולמי שבפתח והשלכותיו על מסגרת התקציב והגירעון. המערכת מוכנה לניתוח אמת, מפוכח של המציאות הביטחונית-מדינית. הסערה שמסביבנו בכל האזור - ואתגרי החמאס, החיזבאללה ואיראן. וקודם לכל עמידה בסיכומים והתחייבויות מהעבר ושיח הוגן, תרבותי ותכליתי - בהווה, לא תחרות פופוליסטית זולה על כותרות".
בשל אי שביעות הרצון בשני הצדדים, יתכן שהשרים הרלוונטיים, שר האוצר יובל שטייניץ ושר הביטחון אהוד ברק, יפנו לממשלה כדי לבטל את החלטתו של גבאי.
לפנייה לכתב/ת 
