מיקרונזיה: "NO", האיים המלדיביים? פלאו?

המאמצים הקדחתניים של ישראל הרשמית למנוע הכרה באו"ם במדינה פלסטינית העלו לתודעה שמות אקזוטיים כמו פלאו, גרנדה ובליז. מדינות שספק אם היינו יודעים על קיומן אלמלא הייתה להן עמדה לגבי הסכסוך המרוחק אלפי קילומטרים מחופי הקסם של רובן. ניערנו את האבק מעל מפת העולם ויצאנו לבדוק מהי עמדתן של כמה מהמדינות הנסתרות הללו ומה עומד מאחוריה. 

בדרך לעצרת, כותרות אחרונות:

• מי תהיה המדינה ה-194?
  
• איך מכריזים על מדינה באו"ם?
  

נאום אבו מאזן , כל העדכונים:

• חמאס: פנייה לאו"ם - ריקה מתוכן
  
• בדרך לאו"ם: כל הכותרות מהנאום
  
• נתניהו מגיב: שלום - רק במו"מ
  

גרנדה

"אין כוח צבאי קבוע, אין סכסוכים בינלאומיים", מצהיר ספר העובדות העולמי של ה-CIA על גרנדה. כנראה שמדובר בגן עדן. כאילו לא די בתמונות מהאי הקריבי הקטנטן כדי להבין זאת. אף על פי כן ידע האי בעבר את תפקיד הפיון במאבק בין כוחות חזקים ממנו ומבחינה זו בוודאי יכול להזדהות עם אזורנו המסוכסך.

סנט וינסנט והגרנדינים: מסע לקריביים האמיתיים

גרנדה ובליז(צילום: Shutterstock)

מה זה בכלל?

כשכריסטופר קולומבוס "גילה" את האי ב-1498 חיו שם הקלינגו, ילידי הקריביים. רק במאה ה-17 הפכו הצרפתים את האי לקולוניה, פיתחו בו מטעי סוכר והביאו עבדים אפריקנים. האי עבר מיד ליד בין הצרפתים לבריטים אך לבסוף היה לקולוניה בריטית. ב-1974 הוענקה לגרנדה עצמאות, אך חמש שנים לאחר מכן, בעקבות הפיכה פרו-קומוניסטית וחששותיה של ארה"ב מהשפעה קובנית ומרקסיסטית על האי, פלשו כוחות אמריקניים וקריביים לגרנדה, ונותרו שם עד 1983, לאחר שנערכו שם בחירות. 108,419 תושבים בלבד חיים על האי, רובם ממוצא אפריקני או מעורב. כולם נוצרים, והשפה הרשמית היא אנגלית.

בעיות אחרות שבוודאי מטרידות אותה יותר

ספר העובדות של ה-CIA יודע לספר כי מגדלים שם מריחואנה וסוחרים בה. הכותרות האחרונות בכלי התקשורת המקומיים עוסקים בסיום השביתה של עובדי נמל התעופה. זו בהחלט יכולה להיות בעיה רצינית כשגרים על אי. מצד שני, עיינו ערך הבעיה הקודמת.

אז איך הם יצביעו באו"ם ולמה?

החודש ביקר בישראל שר החוץ הגרנדי, קרל הוד. על אף שמספר תושבי האי לא עולה על מספר התושבים ברחובות, התפנו ראש הממשלה בנימין נתניהו והנשיא שמעון פרס לפגישה עמו. הוד אמר אז ל"ג'רוזלם פוסט" כי ארצו טרם החליטה מה תהיה עמדתה בנושא ההכרה בפלסטין. גרנדה היא חלק מ"קריקו"ם", קבוצה אזורית של 15 מדינות, אך הוד הבהיר כי החברות אינן תמימות דעים לגבי ההצבעה. "כשרואים את השינויים באזור, מבינים שלהצבעה הזאת עשויות להיות השלכות. אנחנו רוצים להיות זהירים", אמר הוד בזהירות. אך הוא הוסיף רשמים אישיים מביקורו: "כשעזבתי את הבית, אנשים אמרו לי להיזהר כי ישראל היא מקום מסוכן. בכנות, לא ראיתי שום סכנה או שום דבר לא שגרתי, או משהו שיש לפחד ממנו".

בירת גרנדה, סנט ג'ורג'ס(צילום: shutterstock)

בליז

כמדינה שיצאה לעצמאות מבריטניה רק ב-1981 ושעדיין נמצאת בסכסוך גבולות עם שכנתה ממערב, גואטמלה, יכולה כנראה בליז להזדהות עם המצוקה הפלסטינית. באופן הולם למדי היא גם חוגגת עצמאות ב-21 בספטמבר.

בליז(צילום: index open)

מה זה בכלל?

מאות שנים לאחר דעיכתן של ערי המאיה המפוארות, החלו לריב על בליז הבריטים והספרדים במאות ה-17 וה-18, ולבסוף היא הפכה לקולוניה הבריטית של הונדורס ב-1854. סכסוך הגבול עם גואטמלה גרם לכך שזו לא הכירה בעצמאות בליז עד 1992 ועד היום היא טוענת כי שטחים נרחבים מבליז שייכים לה למעשה. אולם שתי המדינות מנסות בינתיים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום והחליטו לערוך משאלי עם סימולטניים כדי לקבוע האם להפנות את הנושא לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. עם זאת, לא ברור מתי המשאלים יתקיימו. רוב תושבי בליז הם נוצרים, כחצי מהם ממוצא מעורב אירופי-דרום אמריקני ואחרים קראולים, מצאצאי העבדים האפריקנים והפועלים הבריטים, או צאצאי המאיה. בהיותה חלק מהקומונוולת' הבריטי, אנגלית היא שפה רשמית במדינה, אולם הרוב דוברים ספרדית או ניב קראולי מקומי.

בעיות שבוודאי מטרידות אותה יותר

רק היום הוסיף נשיא ארה"ב ברק אובמה את בליז ל"רשימה השחורה" של מדינות שהן יצרניות מרכזיות של סמים, או משמשות כמוקד לסחר בהם. גורמים בממשל הסבירו כי קרטלי הסמים הגדולים של מכסיקו קנו להם אחיזה בבליז. בנוסף, סובלת המדינה הקטנה משיעורי פשיעה ואבטלה גבוהים יחסית. חוץ מזה, עיון חדשותי בבליז מעלה בעיקר ידיעות על בננות.

אז איך הם יצביעו ולמה?

השבוע הודיעה בליז כי תצביע בעד ההכרה במדינה פלסטינית. בתקשורת המקומית הסבירו כי משמעות ההכרה בפלסטין היא "כל מיני צרות לישראל" וציינו כי עד לא מזמן בליז בוודאי נחשבה לבעלת ברית של ישראל. העיתון המקומי "אמנדלה" ביקש הסברים ממנכ"ל משרד החוץ, אלכסיס רוזדו. "זו תמיד הייתה עמדתנו והצבענו באופן עקבי לטובת הזכויות של העם הפלסטיני", הצהיר רוזדו, אך התעקש כי "הצבעה בעד פלסטין איננה הצבעה נגד ישראל. מדינת ישראל ומדינת פלסטין צריכות להיות מסוגלות לפתור את המחלוקות ביניהן בדרכי שלום". העיתון שאל את רוזדו מדוע לא להימנע מהצבעה בכלל, והוא השיב: "קטנים ככל שנהיה, יש לנו קול ויש לנו זכות הצבעה".

על אף הכרזת בליז, בירושלים מקווים שזו לא תתמוך בבקשה הפלסטינית. עד לפני שנתיים היחסים איתם היו צוננים, אך בעקבות עליית ראש ממשלה חדש התחממו היחסים ואף נחתם עמה הסכם פטור מאשרות.

פלאו

על אף שהיא מונה רק 20,956 תושבים, החליטה פלאו בשנות ה-80 לצאת לעצמאות ולא להצטרף לפדרצית המדינות של מיקרונזיה, שבה חברות שכנותיה. אולם רק ב-1994 הוכרזה עצמאותה, לאחר שאושר הסכם התאגדות חופשית שלה עם ארה"ב. הפטרון האמריקני הוא הערב לביטחון האי הקטן באוקיינוס השקט, שלא מחזיק בכוחות צבא סדירים.

עוד על פלאו: מצאנו את גן העדן, והוא מתחת למים

פלאו ומדינות מיקרונזיה(צילום: Shutterstock)

מה זה בכלל?

האי מיושב זה אלפי שנים ומאז המאה ה-19 היה נתון להשפעה אירופית ועבר מידי הספרדים לגרמנים ואחר כך ליפנים. במלחמת העולם השנייה התחולל במקום קרב ממושך ועקוב מדם בין האמריקנים ליפנים, על השליטה באי, ובפרט במסלול הנחיתה שעליו. ניתן לראות קטעי וידאו מהקרב כאן. בתום המלחמה, האו"ם הפך את האזור לשטח חסות של ארה"ב. מאז 1994 פלאו היא מדינה עצמאית, הקשורה הדוקות לארה"ב. לפני שנים מספר עלתה לכותרות כאשר הסכימה לקבל לתחומה עצירים מגואנטנמו. רוב תושבי האי הם ממוצא מקומי, ומיעוטם פיליפינים, סינים ואסייתים מאזורים אחרים. כמעט כולם נוצרים מזרמים שונים, וחלקם בני הדת המודקנגאית, הדוגלת באל נוצרי אחד אך משמרת גם אמונות קדומות באלילות מקומיות.

בעיות אחרות שבוודאי מטרידות אותה יותר

על פי ספר העובדות של ה-CIA, פלאו מנהלת משא ומתן על גבולותיה הימיים עם הפיליפינים ואינדונזיה. עיון בכלי תקשורת מקומיים מעלה שהם עסוקים בעיקר בשאלת התקציב לשנה הבאה, שמועד הגשתו מתקרב. כותרת שנראתה כספק תיירותית ספק רכילותית לכדה את העין: "הנשיא נוסע לניו יורק לסופ"ש". מתברר שמדובר בביקור בפתיחת עצרת האו"ם ה-66.

איים טרופיים באוקיאניה, סמוך לפלאו (צילום: shutterstock)

אז איך הם יצביעו באו"ם ולמה?

כראוי למי שנסמכת על שולחנה הביטחוני של ארה"ב ומקיימת יחסים עם ישראל, מצביעה פלאו באופן עקבי בהתאם לפטרוניתה ובעד ישראל. ביוני הצביעה פלאו נגד החלטה באו"ם שבה סעיף מיוחד המגדיר את ישראל כמפירת זכויות אדם. היא ניצבה לצד ארה"ב וקנדה ומול 154 מדינות שתמכו בהחלטה. היא גם היחידה שהצביעה לצד ארה"ב וישראל נגד ההחלטה לגנות את האמברגו על קובה. ב-2004 הצביעה נגד הצעת החלטה הפלסטינית באו"ם לפירוק גדר ההפרדה. ההערכות במשרד החוץ הן שגם הפעם תצביע פלאו נגד ההצעה הפלסטינית, אך לא נשללת אפשרות שתימנע.

מיקרונזיה

תמיכתה העקבית והידועה של מיקרונזיה בישראל מפורסמת. ידועה פחות היא העובדה ש"מיקרונזיה" הוא שמו של האזור שבו שוכנת המדינה המדוברת, "מדינות הפדרציה של מיקרונזיה" (FSM), המורכבות מארבע מדינות וכוללות מאות איים זעירים באוקיאניה.

יאפ במיקרונזיה: יהלום לא מלוטש בלב האוקיינוס

חלק מאיי מיקרונזיה(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

מה זה בכלל?

ארבע המדינות נמרכיבות את מיקרונזיה הן צ'ואוק, פוהנפיי, קורסיי ויאפ. האחרונה הייתה לפני מאות שנים מרכזה של אימפריה מקומית שקרסה באמצע האלף הקודם. כמו פלאו, גם מדינות אלה החליפו ידיים בין הספרדים לגרמנים, הועברו ליפן ולאחר מלחמת העולם השנייה הפכו לשטח חסות אמריקני, באישור האו"ם. ב-1986 הפכה מיקרונזיה לעצמאית וחתמה על הסכם התאגדות חופשית עם פטרוניתה. ההסכם תוקן וחודש ב-2004. האיים מונים 106,836 תושבים בלבד, רובם ככולם נוצרים. אנגלית היא השפה הרשמית.

בעיות אחרות שבוודאי מטרידות אותה יותר

האם הברכה האמריקנית טומנת בחובה קללה? ספר העובדות של ה-CIA מציין כי קיים חשש מתלות מוגזמת בסיוע אמריקני. המדינה סובלת מאחוז אבטלה גבוה, והיא הפכה למקור לסחר בנשים למטרות שעבוד מיני. הן מובאות לארה"ב בהבטחה למשרות מכניסות, אך מגלות שנמכרו לזנות בכפייה. באופן נוח למדי, הממשלה נמנעת מלחקור את היקף התופעה או לפעול למניעתה. כבעיה נוספת מציין ה-CIA כי המדינה היא צרכנית "מז'ורית" של קנאביס.

אז איך הם יצביעו באו"ם ולמה?

במשרד החוץ מעריכים כי כמו בעבר, ובדומה לפלאו ונאורו שכנותיה, תצביע מיקרונזיה נגד הצעת ההחלטה הפלסטינית. עם זאת, לא שוללים במשרד את האפשרות שתימנע. כדאי לציין בהקשר זה את הפרט הבא: תחת הסכם ההתאגדות החופשית המתוקן, אמורה ארה"ב להזרים לקופת מיקרונזיה מיליוני דולרים מדי שנה עד 2023.

האיים המלדיביים

26 איי האלמוגים הנודעים כאיים המלדיביים שוכנים דרומית-מערבית לקצה הדרומי של הודו, והתפרסמו בעיקר בשל היעלמותם המסתמנת מעל מפת העולם – עליית מפלס פני הים מאיימת להציפם כליל. ב-2009 כוננה ישראל יחסים עם האיים, שאוכלוסייתם מוסלמית סונית ומונה 394,999 תושבים.

האיים המלדיביים, ליד הקצה של הודו(צילום: Shutterstock)

מה זה בכלל?

במשך מאות שנים, מאז התאסלמות התושבים במאה ה-12, שלטה סולטנות באיים, ראשית תחת חסות הולנדית, ומהמאה ה-19 תחת חסות בריטית. ב-1965 קיבלו המלדיביים עצמאות מבריטניה ושלוש שנים לאחר מכן הכריזו על עצמם רפובליקה, על אף שעשרות שנים לאחר מכן עוד המשיכה לשלוט באיים מפלגה אחת. ב-2004 פרצו מהומות בבירה מאלה והביאו לרפורמות פוליטיות. ב-2008 נערכו בחירות רב-מפלגתיות והנשיא הנוכחי, מוחמד נשיד, שנכלא בעבר בידי המשטר הקודם, עלה לשלטון.

בעיות אחרות שבוודאי מטרידות אותם יותר

האיים המלדיביים ניצבים בחזית המאבק בהתחממות כדור הארץ, לנוכח הים הגואה המאיים להטביעם. הנשיא כבר הודיע כי ינסה למצוא לאזרחים מולדת חלופית באוסטרליה או במדינה אחרת. כבר עכשיו טוענת הממשלה כי נאלצה להעתיק ממקומן קהילות בשל הים הגואה. מלבד האיום הימי מתמודדת הממשלה עם מהגרי עבודה ועם סחר בבני אדם, בפרט נשים וילדים, לצורכי שעבוד מיני או עבודת כפייה. למעשה, ה-CIA קובע כי הממשלה לא מתמודדת עם התופעה, ולא עושה די לחקור אותה ולשים לה קץ.

מוכרים בננות במאלה, בירת המלדיביים(צילום: shutterstock)

אז איך הם יצביעו ולמה?

על פי מסמך אמריקני מ-2009, שפורסם החודש בוויקיליקס, נשיא המלדיביים, שר החוץ ושר ההגנה תמימי דעים בנוגע לכך שיחסים עם ישראל הם אינטרס של המדינה. "אנחנו חולקים את אותם חששות מפני קיצוניות דתית", צוטט שר ההגנה. השרים גם הביעו תקווה שישראל תסייע לאיים בתחומי הרפואה והחקלאות.

ואכן, על פי ידיעה מהחודש ב"מיניבן ניוז", אתר חדשות מלדיבי, צפוי ביקור של משלחת חקלאית ישראלית במדינה. הידיעה עוסקת בהתנגדות מפלגת האופוזיציה "אד'לאת'" לביקור ומצטטת את ראש המפלגה,

ד"ר מעורוף חוסיין שטען שהיחסים עם ישראל "מסוכנים". הוא הוסיף כי ישראל "כורתת עצי זית בפלסטין, מבעירה שדות ומנסה להרוס את מסגד אל-אקצה". הוא הזהיר כי על פי בקשת הציונים, מנסה הממשלה להעביר חוק שיאפשר לזרים להחזיק שטחים באיים. העיתון מציין עוד כי הביקור הקודם של משלחת ישראלית עורר הפגנות שבהן הועלו באש דגלי ישראל.

על פי הערכות במשרד החוץ, המלדיביים יצביעו בעד ההצעה הפלסטינית מאחר שזוהי מדינה מוסלמית, החברה בארגון לשיתוף פעולה איסלאמי (OIC), ומשתייכת לגוש המדינות הבלתי מזדהות.