בלשנות והיסטוריה: ראש השנה הוא חג כלכלי
מהי הסתירה בין שמות החודשים בלוח השנה? איך מיישבים אותה? ולמה ראש השנה החל בתשרי הוא בעצם ראש שנה כלכלי? טור חשבוני עם השראה לשנה החדשה
ללוח השנה שלנו אמנם קוראים לוח השנה העברי, אבל קל מאוד להבחין ששמות החודשים בו אינם עבריים כלל. מהלוח העברי המקורי שרדו מעט מאוד שמות של חודשים, ששמותיהם אכן היו עבריים: למשל ירח האיתנים, הוא תשרי, הנקרא כך, לפי אחת הפרשנויות, משום שהוא מלא מצוות, לפי פרשנות אחרת מכיוון שבו נולדו האבות, ואם מחפשים פרשנות בטבע, זה על שם הנחלים האיתנים. לחודש חשוון קראו ירח בול, וירח זיו הוא אייר, על שם אור השמש או זיו החמה.
- ברכה לחג: האם לשלוח לבוס שנה טובה?
- ברגע האחרון: הצעות למתנת ראש השנה
- מתכוננים לראש השנה: כמה ישקיעו בשי שלכם?
השמות שאנחנו משתמשים בהם היום הם שמות בבליים, ולכן את מקורות השמות יש לחפש באכדית, השפה ששלטה באימפריות הקדומות אשור ובבל. לא נעבור כאן על כל חודשי השנה אלא רק על שני הראשונים:
מה עם מרחשוון? ולמה חשוון הוא מר? כשהייתי קטנה חשבתי שזה פשוט "אדון חשוון", אבל אחר כך בבית הספר היסודי למדנו שחשוון הוא מר כי אין בו חגים. זאת פרשנות כל כך מקובלת, שלפני כמה שנים הייתה דרישה להוריד את הקידומת "מר" משם החודש, כי העדה האתיופית חוגגת בחשוון את הסיגד, ולכן הוא כבר אינו מר. מי שבקי בתנ"ך מכיר את המילה היחידאית מר המופיע בספר ישעיהו: הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי וּכְשַׁחַק מֹאזְנַיִם נֶחְשָׁבוּ (מ:טו). "מר" כאן היא טיפה, ובחודש חשוון, כמאמר המשוררת, ירד יורה ועל גגי רקד. זה גם מתאים לאחת הפרשנויות של "ירח בול", כ"ירח המבול".
כל אלה אטימולוגיות עממיות, כלומר הסברים למקור המילה שהמציא העם, ואינן קשורות לדרך שבה התהווה השם. אטימולוגיה עממית חשובה גם היא, כי לפעמים, כמו במקרה של חשוון, הן גורמות להיווצרות מילים חדשות או ביטויים חדשים. כאן, למשל, ההסברים של "מר" כקידומת לשם החודש, גזרו את השם החדש (יחסית) חשוון.
פירוק שם החודש למרכיבים מר ו-חשוון הוא מטאנליזה, כלומר הפרדת המילה במקום ה"לא נכון" מבחינה היסטורית. דוגמות נפוצות מאנגלית הן a norange "תפוז" שהפך במטאנליזה ל-an orange (למי שתהה למה בכל כך הרבה שפות יש N בתחילת שם הפרי), והתהליך ההפוך קרה ב an ekename "שם נוסף", שהפך ל-a nickname "כינוי".
במקרה של חשוון, מר-חשוון היא מטאנליזה. החלוקה המקורית הייתה מרח-שוון. השם האכדי המקורי היה ורח-שמנו, כלומר הירח (ורח, כמו ילד-ולד) השמיני. התחלפות ו' ו-מ' מתרחשת המון בשאילות מילים בעולם העתיק, למשל הצבע ארגמן נקרא בארמית אַרְגְּוָן.
אבל רגע. אם תשרי הוא התחלה, איך החודש שבא אחריו הוא כבר החודש השמיני?
נכון, כאשר מתחילים לספור את החודשים מניסן, חשוון הוא החודש השמיני. בלוח השנה העברי יש יותר מראש שנה אחד. לפי מסכת ראש השנה במשנה, יש ארבעה ראשי שנים: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים, באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה (שנוי במחלוקת), באחד בתשרי ראש השנה לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות, ובט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות.
למה צריך כל כך הרבה ראשי שנים? והאם שמתם לב שראש השנה של ניסן הוא יוצא דופן?
ראש השנה של ניסן הוא ראש שנה סמלי. באביב הטבע מתעורר, והפריחה והלבלוב מסמלים עבור רבים התחלה חדשה. לכן ניסן הוא ראש השנה למלכים. מה זאת אומרת? זאת אומרת שכאשר מונים את שנות המלכים, השנה הראשונה מתחילה ברגע שהמלך עלה למלוכה, וכל השנים האחרות מתחילות בניסן. כלומר גם אם המלך עלה למלוכה ב-כ"ג באדר, בניסן תתחיל שנתו השנייה.
אבל הפריחה אינה תחילת מחזור החיים של הצמח, ולכן ראש השנה הזה אינו משתלם כלכלית. אילו היינו מתחילים שנת שמיטה מניסן, היינו מפסידים שנתיים בשדה: אסור היה לקצור את השיבולים שנזרעו בסתיו הקודם, ואסור לזרוע גם בסתיו של השנה הנוכחית. לכן מבחינה כלכלית הגיוני הרבה יותר להתחיל את השנה בתשרי, ואז מפסידים בכל שנת שמיטה רק שנה אחת.
אמנם אנחנו אוהבים לחשוב שבניסן הפכנו לעם ושראש השנה ושנת שמיטה הם המצאות שלנו, אבל בעצם שני ראשי השנים האלה – הסתיו והאביב – היו קיימים כבר בעולם העתיק: באביב, בניסן, ראש השנה הפסיכולוגי, הסמלי, הלאומי. לפי לוח זה, מרחשוון הוא הירח השמיני. בתשרי מתחילה השנה האמיתית של הטבע, כי מחזור השנה האמיתי אינו מתחיל בפריחה אלא בזריעה, או במונחים כלכליים – לא בקצירת הפירות אלא בהשקעה.
ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, מלמדת בחוג ללשון עברית במכללת אורנים, ומרצה במסגרות פרטיות, עסקיות וציבוריות, ובמסגרות פנאי. לאחרונה ראה אור ספרה הטוב, הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית .
לפנייה לכתב/ת 
