שירלי מקאלן: הישראלית ששרה לכם ב"מזל סרטן"
לפני עשר שנים, שירלי שטרית מנתניה הגיעה לטיול בארצות הברית ומצאה אהבה. מאז היא התחתנה, שינתה את שמה, עברה ללוס אנג'לס וניסתה לפרוץ בעולם המוזיקה, ללא הצלחה מרובה. ואז השיר שלה נבחר לפתוח את הסדרה "מזל סרטן". ראיון
בשנה האחרונה הורעפו אינספור שבחים על הסדרה המדוברת "מזל סרטן" (במקור "The Big C"). כוכבת הסדרה, לורה ליני, זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה כאשת משפחה המתמודדת עם מחלת הסרטן - והמבקרים והצופים התמכרו, ביניהם גם ישראלים שצופים בסדרה ב-HOT, שם ישודר הפרק האחרון של העונה השנייה ב-17 באוקטובר. כך נדמה שהבייבי החדשה של רשת Showtime האמריקנית לא תיעלם מהמסך הקטן בקרוב: העונה השלישית, אגב, כבר הוזמנה.
כתבות נוספות מערוץ המוזיקה של ynet:
- להקת השנה שלכם: אף אחת. הרוק מת? / שי להב
- סטינג בן 60: הזמר שגורם לי להרגיש בורגני / אור ברנע
- יואב יצחק בניו יורק: חסרה לי המסורת פה / אבי שושן
שירלי שטרית שרה: שיר הפתיחה של "מזל סרטן"
כמעט כמו בכל סדרת דרמה משמעותית אליה צללו הצופים בבית, גם משיר הפתיחה של "מזל סרטן" קשה להתעלם. מדובר במנגינת ג'אז בניחוח רטרו ועליה קולה המתוק של זמרת המזכירה את הזמרות של שנות החמישים. אולי - אם הייתם ממש סקרנים - ידעתם שאת השיר, "A Game Called Life", מבצעת להקה בשם Leftover Cuties, ואולי גם ידעתם שלזמרת שלהם קוראים שירלי מקאלן. מה שכנראה לא ידעתם הוא ששמה האמיתי הוא שירלי שטרית. שירלי שטרית מנתניה, ליתר דיוק.
לפני עשר שנים, שטרית נסעה לארצות הברית לטיול של אחרי הצבא. תוך זמן קצר היא התאהבה במפיק סרטים מקומי בשם שיין מקאלן, השניים התחתנו, היא שינתה את שמה ועברה ללוס אנג'לס כדי לנסות ולפרוץ כזמרת. עשור אחר כך, אחרי שידעה עליות ומורדות בדרכה המקצועית הארוכה, היא קיבלה את ההזדמנות הגדולה שלה - וזכתה לשיר את שיר הפתיחה לסדרה, שלו גם כתבה את המילים.
הקליפ הרשמי של "Leftover Cuties" לשיר "A Game Called life"
"גדלתי בנתניה כשסביבי המון מוזיקאים. היתה לי להקה עם ג'קו אייזנברג כשהיינו בני 17 שקראו לה 'מעגל הזמן'", היא משחזרת. "בל"ג בעומר, מסביב למדורה, הגיטרה תמיד היתה עוברת מאחד לשני. בשירותי הצבאי הייתי מש"קית ת"ש בפרקליטות הצבאית, וכשהשתחררתי נסעתי לשלושה חודשים לארצות הברית. כשהגעתי ללוס אנג'לס פגשתי את שיין. התאהבנו מאוד מהר ואחרי שנה של מערכת יחסים, כשכל פעם מישהו מאיתנו היה מגיע לבקר את השני, החלטתי לעבור ללוס אנג'לס, כי מאוד רציתי לעסוק במוזיקה, עוד מגיל צעיר, והוא עוסק בסרטים. זה פשוט היה יותר הגיוני שנחיה שם.
"היה לי מאוד קשה בהתחלה. בשלוש השנים הראשונות שלי שם שנאתי את העיר. הייתי תקועה. כל דבר הייתי משווה לארץ וחשבתי שבארץ יותר טוב. בשלב מסוים, כשהתחלתי לפתוח את העיניים ולראות את הדברים הטובים שיש ללוס אנג'לס להציע, אז גם התחלתי לאהוב אותה. גם גדלתי בנתניה ליד הים, אז ברגע שעברתי לחוף וניס והייתי יכולה להריח את הים מהבית שלי, זה נעשה יותר טוב".
אבל ההתחלה, כאמור, היתה קשה - לא רק הסביבה הקשתה על מקאלן, גם קריירת הסולו שניסתה לטפח כזמרת לא צלחה. אבל אז, הגיע שיר אחד ששינה את הכל. "הייתי במצב די תקוע עם הקריירה שלי ואני והבסיסט של ההרכב שעבד איתי, אוסטין, הפכנו חברים מאוד טובים. הוא בא אלי הביתה יום אחד עם יוקוליילי (גיטרה קטנה שמקורה בהוואי - א.ב) והתחיל לנגן אקורדים נחמדים.
"באותה תקופה הייתי ברמנית בסושי בר ובדיוק באותו ערב היה שקט במסעדה ויצא לי לכתוב כמה מילים על מפיות. הוצאתי את המפיות מהתיק והתחלתי לשיר, וכתבנו שיר תוך חמש דקות. פתאום שרתי שונה מכל מה שהייתי רגילה אליו, היוקוליילי הוציאה ממני קול אחר. אני גדלתי עם 'פרל ג'אם' ו'אליס אין צ'יינס', והייתי מאוד עמוק בגראנג'. לא נחשפתי למוזיקה הזו בכלל עד שהתחלתי לשיר ככה, ואז התחלתי להקשיב לזמרות כמו בילי הולידיי ואלה פיצג'רלד.
"למחרת הקלטנו דמו אצלי בבית ושכחנו מההקלטה הזו. אחרי שנתיים, כשעברתי על הקלטות ישנות במחשב, הקשבתי לשיר ופתאום קלטתי שיש בו משהו מיוחד. השמעתי אותו לאנשים שאמרו לי שמעכשיו אני צריכה לשיר רק ככה. זה היה קצת מבאס, למחוק את כל מה שעשיתי עד אז, אבל התקשרתי לאוסטין והתחלנו לכתוב עוד כמה שירים כאלה".
בסופו של דבר, מקאלן מצאה את יעודה המוזיקלי. שיתוף הפעולה בינה ובין הבסיסט הוליד את הלהקה שלהם, Leftover Cuties, כשמאחוריה כבר מיני אלבום ועוד אלבום מלא אותו יצרו עם טום ברג, מוזיקאי ומפיק מוערך שעבד לצידם של בוב דילן, טום ווייטס, מוריס דיי וכן ניגן בגיטרה בהקלטות המקוריות של הסרט "מופע האימה של רוקי". בכל יום שישי תוכלו למצוא את הלהקה מופיעה במלון "קאסה דל מאר" שבסנטה מוניקה וחוץ מזה, מקאלן עם ובלי הלהקה גם יצרה כמה שירים עבור פרסומות לטלוויזיה האמריקנית.
"גם מקדונלד'ס רצו את השיר"
הדובדבן שבקצפת היה ההשתלבות בסדרה. "זה מאוד חשוב להכיר אנשים בלוס אנג'לס, לייצר קשרים ולתת את הדיסק לכל מי שרק אפשר, והדיסק שלנו פשוט היה בידיים הנכונות", משחזרת מקאלן את התהליך. "הוא הגיע למנהלת המוזיקה של הסדרה, ואני חושבת שבהתחלה הם התחילו להתנסות עם שירים קצת יותר מפורסמים. אבל אז התקציב שלהם ירד והם החליטו ללכת על להקה לא חתומה, להקת אינדי, כדי שהם לא יצטרכו לשלם סכומים גדולים.
"אז היא השמיעה ליוצרים הרבה שירים, והיה לנו המון מזל שהם בחרו את שלנו. והאמת היא שהמילים מאוד מתאימות לאופי התוכנית. בסופו של דבר הם קנו את השיר מאיתנו. זה היה מאוד קשה, כי זה היה השיר הראשון של הלהקה ואנחנו כבר לא יכולים להשתמש בו לשימושים מסחריים אחרים. סתם, למשל - משום מה, גם 'מקדונלד'ס' היו מעוניים בשיר. אבל בסך הכל זו היתה ברכה".
מנהלת המוזיקה עליה מספרת מקאלן קיבלה את השיר מאחת מחברות הרישיון שעובדות עם הלהקה, במה שנקרא באנגלית מקצועית "מיוזיק לייסנסינג". ההתחברות עם חברות שכאלה הפכה קריטית עבור מוזיקאים בארצות הברית בכלל ובלוס אנג'לס בפרט. החברות מנסות בכל כוחן למכור את השירים שלך למסך הגדול, הקטן ולרשת, ואפשר לומר שהמנהלים של אותם העסקים, מעמדם זהה היום למגלי הכישרונות הגדולים של חברות התקליטים בתעשיית המוזיקה של לפני עידן האינטרנט. שיר נוסף של הלהקה בשם "Through It All" נמכר לסדרת הדרמה Justified והתנגן במהלך פרק שלם.
"התגובות היו מדהימות", נזכרת מקאלן ברגע שבו עלתה "מזל סרטן" לאוויר. "היה לנו מזל שכבר עשינו קליפ לשיר קודם לכן והיה לנו משהו שאנשים יכולים לראות ברשת. התגובות באמת נוגעות ללב. במיוחד מחולי סרטן. אני כתבתי את השיר הזה כשהייתי בבר, חושבת לעצמי מה אני עושה עם החיים שלי ושהקריירה שלי לא הולכת לשום מקום. מהמקום הכי אנוכי ואגואיסטי. ופתאום אנשים שחולים סרטן וחושבים על מהי מהות החיים, מתחברים למילים האלה. זה מאוד מרגש".
ומה הצעד הבא? בימים אלה ממשיכה להופיע הלהקה וגם שוקדת על אלבום חדש. "דברים הולכים טוב אבל לאט", היא מסכמת, "אבל דווקא מתאים לי הקצב הזה. מתאים לי שהקהל מתגבש, שאנחנו יכולים לעשות מוזיקה ולהתפרסם ולצאת לסיבובי הופעות אבל להישאר במסגרת האינדי. אנחנו לא באמת מחפשים להיות מריה קארי הבאה. בסך הכל, החיים טובים".