בכירי המשק לשטייניץ: "המשק צמח בזכותנו"
למנהלי החברות הגדולות במשק נמאס לשתוק נוכח ההתקפות. בפגישה עם שר האוצר הם תקפו את הממשלה בהאשמה כי היא מנכסת לעצמה את הישגיהם של אנשי העסקים ובו זמנית פוגעת בזכויותיהם. "אנחנו נלחמים מול הרגולציה ועושים משהו כדי לשפר את הכלכלה ונחשבים לאויבי העם וגנבים", מחו הבכירים
ראשי החברות הגדולות במשק סופגים אש כבר כמה חודשים. הקמפיין להעלאת תמלוגי המדינה מרווחי הגז, מחאת הקוטג', ועדת הריכוזיות וכעת המחאה החברתית הגדולה, כולן הפכו את בכירי המשק למטרה לחיצי ביקורת קשים.
- שטייניץ באוצר שנתיים - מי חגג ומי צריך לדאוג?
- שטייניץ: "יהיו אולי כמה תיקונים - אך דו"ח טרכטנברג יעבור"
- מחלת הריכוזיות: איך מדינות אחרות נרפאו ממנה?
היום, הפנו כמה מהם חיצי ביקורת בחזרה, לעברו של שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ששוחח עימם במסגרת פורום בכירי המשק של אוניברסיטת חיפה. שטייניץ הציג בפני בכירי המשק סקירה כלכלית של הישגי המשק והאתגרים העתידיים שלו, ובתגובה תקפו כמה מהנוכחים את שר האוצר בטענה שהוא מייחס למדיניות הממשלה הישגים ששייכים למגזר הפרטי בו בזמן שאותה הממשלה מעודדת את ההתקפות נגד עשירי הארץ ופוגעת בזכויותיהם.
ראשון התוקפים היה נתן חץ, מנכ"ל קבוצת הנדל"ן אלוני-חץ, שקבל על כך ש"בחודשים האחרונים המילה 'עשיר' הפכה למילה מקבילה ל'גנב'". חץ האשים את שר האוצר בכך שהוא מייחס לממשלה את נתוני הצמיחה הטובים של המשק בעוד שמדובר בהישג של החברות. "כל ההישגים שמנית כאן הם הישגים של הסקטור העסקי שממשיך להציג תוצאות חיוביות גם בעת משבר ולא של הממשלה", אמר חץ.
לדבריו הצטרף ראובן אבלגון, בכיר בשוק ההון שאמר לשר האוצר: "אם לא הייתי חי בארץ הייתי מוחה כפיים לסקירה שלך. אבל כל מה שהצגת קיים בזכות אנשים שכל יום נלחמים מול הרגולציה ועושים משהו כדי לשפר את הכלכלה למרות שהם נחשבים לאויבי העם וגנבים. אנחנו כל הזמן מתחת לרגולציה ובכל זאת מפרנסים חרדים ובני מיעוטים שחיים טוב בזכותנו בלי לעשות כלום".
בתשובה לדברים בחר שטייניץ להדגיש את חשיבותה של הרגולציה בישראל ליציבות הכלכלית ואמר כי "אין ספק בחשיבותו של הסקטור העסקי אך יחד עם זאת הייתי מציע שלא לזלזל גם בחשיבות תפקודה של הממשלה ושל ממשלות בכלל, תמיד ובעת משבר. גם במדינות אחרות יש סקטור עסקי מפותח עם אנשים מאוד מוכשרים ובכל זאת אנחנו רואים שונות בין מדינות. ישראל ידועה בעולם בזכות התמודדות המצוינת שלה עם המשבר אז לא הייתי מבטל את תרומת הממשלה. ההתמודדות של הממשלה בעת משבר היא קריטית".
שר האוצר הצטרף לדברי הביקורת על הטון החריף שבו מדברים על ראשי המשק בישראל היום ואמר כי הוא "שולל את ההתלהמות הזאת מכל וכל". "יש הבדל בין ביקורת ורצון לשנות דברים לבין התלהמות", אמר השר. "חובתה של הממשלה לקבוע את כללים ולשנות אותם אם יש צורך אבל אתה לא יכול להאשים אדם שנהג לפי הכללים. אני נגד התלהמות, בין אם זה נגד ערבים, מתנחלים, שמאל, ימין או אנשי עסקים".
עם זאת מתח שר אוצר ביקורת גם על הטענה כי עשירי הארץ "סוחבים את הציבור על גבם", כפי שנהוג לומר. "אני מציע שהדיבור לא יהיה ברמה של אנחנו נושאים על גבנו את הערבים והחרדים כי זו תמונה לא פרודוקטיבית שיוצרת ניכור וריחוק. צריך לשתף אותם בכלכלה לטובתם ולטובתנו".
"אם הממשלה הייתה חברה - היו תובעים אותה"
כמה מהנוכחים גם תקפו את כוונת הממשלה להקפיא את מתווה הפחתת המס ולהעלות את מס החברות באחוז, כפי שממליצה ועדת טרכטנברג. "איך אתה מסביר את זה שאתם אמרתם לאנשים לבוא לישראל כי יש מתווה להפחתת מס ועכשיו אתם מזגזגים", שאל בתוכחה נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, ראובן שיף. "אם הממשלה הייתה חברה פרטית שנסחרת בבורסה, היא הייתה חשופה לתביעה מצד המשקיעים".
על כך בחר שר האוצר להגיב בציון מעלותיו של חוק עידוד השקעות הון החדש, שמציע לחברות מחו"ל מס חברות מופחת של 12% במרכז הארץ ו-6% בפריפריה.
לדבריו, החוק מבטיח כי משקיעים לא יעזבו את ישראל בעקבות העלאת המס שכן הוא מבדיל בין כלל החברות לבין חברות מוטות יצוא מחו"ל שהן בעלות אופי גלובלי ומחפשות מדינות עם מדיניות מס מיטיבה כדי להשקיע בהן. "ישנם שני בנקים שפתחו מרכזי השקעות בארץ וכמה חברות שכבר התחילו להקים מפעלים בארץ בזכות החוק הזה", אמר השר.
שטייניץ: "אני בעד משטר נשיאותי"
שטייניץ נתקל גם בביקורת קשה שהופנתה כנגד נטייתה של ממשלת נתניהו להתהדר בנתוני אבטלה נמוכים, בעוד ששיעור ההשתתפות של אוכלוסיות מסוימות בכוח העבודה הוא נמוך בהשוואה בינלאומית.
יזם ההייטק הוותיק בני לנדא, מייסד אינדיגו, טען כי נתוני האבטלה הנמוכים (5.5%) הם מעוותים. "אם היינו מתחשבים באלה שלא משתתפים האבטלה הייתה 18%". לדבריו, הפערים בהשכלה ובשיעור התעסוקה הם בלתי נסבלים ומצביעים על מציאות של מדינה בתוך מדינה. "אם היית לוקח את ענף ההיי-טק ומסתכל עליו כעל מדינה נפרדת הייתה לך פה דנמרק, אם שיעור צמיחה של 9% ורמת חיים נהדרת".
לדבריו, המשק הישראלי סובל מבעיה בשיטת הממשל, שמעניקה יתר כוח לקבוצות מיעוט ולא מאפשרת לממשלה לשנות את שיעור התעסוקה במגזר החרדי והערבי דרך מעורבות בחינוך.
שטייניץ טען בתגובה כי למרות שיעור ההשתתפות הנמוך בכוח העבודה, נתוני האבטלה של ישראל טובים בהשוואה בינלאומית ואף נחשבים לאמינים. עם זאת הצטרף שר האוצר לביקורת על שיטת הממשל ואמר כי "ישראל זקוקה נואשות לשינוי שיטת הממשל".
לדברי שר האוצר, המדינה סובלת מבעיה של חוסר משילות וחוסר יציבות פוליטית ומתבססת על משטרים קואליציוניים מסובכים מדי שמכבידים על כושר הביצוע של הממשלה.
"אני בעד משטר נשיאותי עם שיפורים", אמר שטייניץ. "לא כמו בארה"ב כי גם שם מגיעים לשיתוק לאחרונה, אבל המינימום הוא שממשלות צריכות להתקיים ארבע שנים. במאה ה-19 ארבע שנים היו אורך חיים מקובל לממשלה. מאז עלתה תוחלת החיים וצריך יותר זמן לחולל שינויים חשובים. צריך גם יותר זמן כדי שלא כל פוליטיקאי ינסה רק להשיג הישגים לטווח קצר. צריך שקדנציה תהיה קבועה מראש ושהמשילות של הממשלה תגדל. זה בעיני דבר קריטי. לצערי התמיכה הציבורית בנושא הזה נעלמה בשנתיים האחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
