לא מספיק להתפלל לשליט, צריך לשחרר מחבלים
רבים שילבו את גלעד שליט בתפילה, אבל כעת מתנגדים לעסקה. למה הם ציפו? שאלוהים יכה את תושבי עזה במכת ברק וכולם יהרגו שם, חוץ מהחייל החטוף? הרי היה ברור שתהיה עסקה - אז לפחות שיודו שלא באמת פיללו לשחרורו
כבר שלוש שנים שאני מדליקה חמישה נרות בערב שבת, למרות שאנחנו רק ארבע נפשות בבית. שני נרות לי ולבן זוגי, עוד שניים לשני ילדי, ונר אחד לגלעד שליט. את הטקס הקטן והמרגש אימצתי לאחר שנקלעתי בטעות למייל שעבר בקהילה דתית כלשהי - שם החליטו כולם להוסיף נר לטקס המסורתי עד לחזרתו המיוחלת של גלעד.
עוד בערוץ היהדות :
מדי שבת הייתי מזמינה את הבנים שלי להדליק איתי את הנר ולהתפלל חזק שיחזיר את גלעד הביתה. לפעמים, לאחר מכן, הייתי צופה בבני הגדול משחק בחייליו ומנהל ביד רמה את מבצע החילוץ ההירואי של גלעד שליט: מטוס קומנדו צה"לי מפלסטיק נוחת בתוך בית כלא מלגו, מפוצץ את כולם וממריא חזרה עם גלעד בדרכו לארץ ישראל.
חילוץ בצ'יק צ'ק
אני לא מכירה מישהו שיגיד שעסקת שליט יורדת לו חלק בגרון. די ברור שהתחושה הקולקטיבית של כולנו, עם היוודע דבר העסקה, מלאה ברגשות מעורבים - שמחה גדולה על חזרתו של גלעד, לצד פחד ודאגה נוכח שחרורם של 1,000 מחבלים לחופשי. אלא שבתוך בליל הרגשות המתבקש-למדי הזה, קצת צרם לי לשמוע כיצד בוקעות מגרונם של עוד ועוד חובשי כיפות שלל התבטאויות אפולוגטיות-להכעיס, שאחת כוונתם: לרקוד על שתי החתונות - זו ההומאנית וזו ההלכתית.הנה, רק לפני כמה ימים נכתב כאן כי "כמעט בכל בתי הכנסת התפללו בראש השנה וביום כיפור למען גלעד שליט, ועשו לו 'מי שבירך'. רבנים, דרשנים וזמרים הזכירו
אז רבים בציבור היקר התפללו למען שליט, וגם עשו לו "מי שבירך". הם הזכירו אותו מתחת לחופה, רגע לפני ששברו את הכוס, וגם שמו פתק בכותל, ואפילו סיימו את דרשת ליל שבת בתפילה מרטיטת לבבות למענו. נותר רק לשאול את המתפללים היקרים, שהתחננו כל-כך חזק עבור שליט אבל מתנגדים לעסקה - איזה תסריט שחרור הם העלו בדמיונם בשעת התפילות הללו?
שמא קיוו שכדור פורח צה"לי ינחת מעל מתקן כלאו של שליט, ישלוף אותו משם בלא פגע ויקח אותו בחזרה לביתו במצפה הילה? או אולי חשבו שמטוס קומנדו או שטיח מעופף יפטרלו להם בנחת מתחת לצריחי חדרו של שליט ויקראו לו לחזור בחזרה לביתו על כנפי נשרים? אולי היו מהם שאף האמינו בכל ליבם שאלוהים בכבודו ובעצמו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, יכה את תושבי עזה במכת ברק וכולם יהרגו שם, חוץ מגלעד שליט כמובן. הרי היה זה ברור לכל בר דעת שאם וכאשר גלעד יחזור לביתו בריא ושלם, יהיה זה במסגרת עסקת שבויים כזו או אחרת.
למה התפללתם?
אז לאחר שחיבקו את גלעד שליט בתפילותיהם, נזכרים כעת כל אותם נציגי ציבור להוציא את סטירת הלחי ההלכתית שלהם, ומפרסמים פלפולי הלכה וגילויי דעת על ימין ועל שמאל, שלא ברור מה מטרתם כעת - משנחתמה העסקה, מלבד הרצון להפגין את נוכחותם ביחס לעניינו.
אם זה מה שחושבים מי מחובשי הכיפות על עסקת שליט, יעמדו נא בגאון מאחורי דבריהם ואל יתחבאו מאחורי תפילות שווא מחוסרות כוונה אופרטיבית, רק כדי לצאת הומאניים ומתחשבים. שיהיו לפחות כנים עם עצמם, וכן - קצת לא פוליטיקלי-קורקטים, ויודו שלא באמת פיללו לשחרורו של שליט, אלא סתם התפללו כדי לא לפרוש מן הציבור.
רק למעטים מתוכם הייתה התעוזה לומר את דעתם ההלכתית מבלי להתחבא מאחורי הצדקנות והפרוכת. הרב הצבאי הראשי לשעבר, תא"ל אביחי
רונצקי, אמר בקול את מה שרבים מחבריו למגזר חושבים כנראה בשקט: "זה קשה, אך ישראל לא הייתה צריכה לחתור לעסקה הכוללת שחרור מחבלים בתמורה לגלעד שליט, אלא לראות בו כמת שלא ניתן להשיבו".
דברים קשים אמר הרב רונצקי, והוא לא לבד במערכה. גישתו ההלכתית תואמת את זו האמריקנית, הגורסת כי אין לנהל משא ומתן עם חוטפים. אפשר להסכים איתה, אפשר גם לא. היא ודאי קשה לעיכול נוכח הסולידריות והאופוריה הלאומית המתלוות לשחרור שליט - אך לפחות אינה צבועה ומתחסדת.
לפנייה לכתב/ת 
