מאחורי הסקרים: האם אכן כולנו באוברדראפט?
לפי חישובי הלמ"ס, רוב הישראלים לא מצליחים לגמור את החודש. ההכנסה הכספית הממוצעת נטו של משק בית עמדה אשתקד על 11,354 שקל בחודש - כ-2,000 שקל פחות מההוצאה החודשית הכוללת. נשמע כמו טעות? זו באמת טעות אבל יש בה גם מסר מדאיג. כתבה שלישית בסדרה
הנה נתון שיקפיץ אתכם מהכיסא. 90% מאזרחי המדינה מוציאים בחודש יותר משהם מרוויחים. הייתם מאמינים?! מתוך כלל משקי הבית, רק אלו ששייכים לעשירון השכר הגבוה ביותר מדווחים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על הכנסות שעולות על ההוצאה החודשית.
מאחורי הסקרים - כתבות קודמות:
כל השאר, כולל העשירון השני שבו ההכנסה הכספית של משק הבית גבוהה מ-20 אלף שקל לחודש, לא גומרים את החודש בגלל ההוצאות. כבר נאמר לא פעם ולא פעמיים שאנחנו מדינה באוברדראפט, אבל זה - תסכימו איתי - כבר ממש מוגזם.
כאשר עושים את ההשוואה הזו, מגלים כי רק שלושת העשירונים הנמוכים נמצאים במצב של משיכת יתר. כלומר, 70% מהאוכלוסייה בישראל גומרים את החודש - אם כי יתכן שרובם עושים זאת בסיוע של רכב מהעבודה או דירה שההורים רכשו עבורם.
תסבוכת סטטיסטית
נתוני הלמ"ס אודות הכנסות משקי הבית מבוססים על מידע שנאסף במסגרת סקרי כוח האדם. הדיווחים על ההכנסה מתייחסים למקורות כמו משכורת, רווחים מעסק, רווחי הון והכנסות מקצבאות או פנסיה. אך אם האזרח המדווח חי בדירה שירש מהוריו, והוא אינו משלם עבורה משכנתא או שכר דירה, הרווח שצומח לו מירושה זו אינו כלול בחישוב הכנסתו. כמו כן, אין התייחסות בנתון ההכנסה לתועלת הכלכלית שצומחת לאדם מבעלות על רכב.
בצד ההוצאות, לעומת זאת, כן מתייחסים לכך. סקר ההוצאות כולל שני נתונים נפרדים: הוצאה לתצרוכת והוצאה כוללת. ההוצאה לתצרוכת היא ההוצאה הכללית החודשית של אדם או של משפחה. היא כוללת את שכר הדירה או תשלומי המשכנתא, את ההוצאות על מזון ועל חשבונות, את ההוצאות על דלק אם יש כאלה ועוד.
ההוצאה הכוללת, לעומת זאת, כוללת את כל אלה ובנוסף את הזקיפות עבור בעלות על דירה או על רכב. בהסתמך על נתונים שונים, מחשבים חוקרי הלמ"ס את ערך הדירה שמאכלסת את משק הבית, פורטים אותו להוצאה חודשית ומוסיפים את ההוצאה הזאת לצד ההוצאות.
כלומר, אם משפחה מסוימת לא משלמת שכר דירה, אז מחשבים את העלות המשוערת של שכר הדירה שהיו משלמים אם הדירה לא הייתה שלהם ומוסיפים אותה לעמודת ההוצאות.
התוצאה של התסבוכת הסטטיסטית הזאת היא שבשנת 2010 עמדה ההכנסה הכספית הממוצעת נטו של משק בית בישראל על סכום של 11,354 שקל בחודש. ההוצאה לתצרוכת עמדה על שיעור ממוצע של 9,914 שקל לחודש, אך ההוצאה הכוללת שחישבה הלמ"ס הייתה 13,009 שקל בחודש. כמעט 2,000 שקל יותר מההכנסה נטו.
לא מרוויחים מספיק
לא הייתי ממהר לנשום לרווחה ולטעון כי הנתונים האמיתיים מרגיעים ומלמדים על כך שרוב משקי הבית מכניסים יותר משהם מוציאים. בשלושת עשירוני השכר הנמוכים עדין נרשמה הוצאת יתר, גם מבלי להתייחס לנתון ההוצאה הכוללת. בעשירון התחתון ההכנסה נטו הייתה 3,345 שקל לחודש וההוצאה לתצרוכת הייתה 5,847. בעשירון השני ההכנסה הייתה 5,342 שקל לחודש וההוצאה 6,628 ובעשירון השלישי הוציאו בממוצע 7,146 שקל לחודש והכניסו 6,560.גם בשאר העשירונים, שם עלו ההכנסות נטו על ההוצאה לתצרוכת, אסור להתעלם מכך שההוצאה הכוללת עברה את ההכנסה נטו. משמעות הנתון היא שהאזרחים באותם עשירוני שכר לא באמת מרוויחים מספיק כדי לממן את צורכי החיים שלהם.
רבים מהם חיים בדירה או נוסעים ברכב שאם הם היו צריכים לשלם על ערכם היחסי מדי חודש - הם לא היו עומדים בתשלומים. אמנם, חלקם רכשו את הדירה ומשלמים עליה משכנתא או רכשו את הרכב ופרעו את ההלוואה, אך ישנם בוודאי לא מעט שגרים בדירה שירשו או שנרכשה עבורם ונוסעים ברכב שממומן על ידי מקום העבודה.
זו, כמובן, דרך לגיטימית לחיות. אך הנתון הזה מעורר תהיה לגבי עד כמה השכר בישראל משקף באמת את העלות של שמירה על רמת חיים נאותה.
לפנייה לכתב/ת 
