סקר: רוב גדול נגד קיצוץ בביטחון
מסקר שערכה חברת המחקר מאגר מוחות לקראת כנס שדרות לחברה עולה כי 92% מהנשאלים מתנגד להמלצת ועדת טרכטנברג לקצץ בתקציב הביטחון, הנמצא כיום בעיצומו של ויכוח סוער בין שר האוצר, יובל שטייניץ, לשר הביטחון, אהוד ברק
העם רוצה צדק חברתי - אבל לא על חשבון הביטחון. כך עולה מסקר שערכה חברת המחקר מאגר מוחות לקראת כנס שדרות לחברה שיתקיים בשבוע הבא. במסגרת הסקר, שנערך עבור המכללה האקדמית ספיר המארגנת את הכנס, נשאלו 575 ישראלים לדעתם על גל המחאה החברתית, המלצות ועדת טרכטנברג ונושאים חברתיים נוספים.
גם הערבים נגד קיצוץ בביטחון
בין השאר, נשאלו משתתפי הסקר כיצד, לדעתם, ניתן לממן תוספות תקציב לצורך תיקון עוולות חברתיות. רובם הגדול - 75% השיבו כי יש "לשנות את סדרי העדיפויות בקביעת תקציב המדינה", אף שלא הובהר להם מה וכיצד ישתנה בסדר העדיפויות.
רוב מוחלט של הנשאלים - 85% - הביעו תמיכה בעמדת הממשלה, לפיה אסור להגדיל את תקציב המדינה. יש לציין שהסוקרים לא הבהירו מה היא "הגדלת התקציב": האם הכוונה היא שהממשלה תגדיל את הגירעון ואת החוב, שתשתמש בעודפי תקציב משנים קודמות (כפי שדורשים ראשי המחאה) או שתגדיל את המיסוי על העשירים (כפי שדורשים גם ראשי המחאה וגם טרכטנברג). סביר להניח שרובם חשבו שהכוונה היא להגדלת הגירעון ומתנגדים לכך.
עוד התגלה בסקר כי רוב מוחלט של הנשאלים - 92% - מתנגד להמלצת ועדת טרכטנברג לקצץ בתקציב הביטחון, הנמצא כיום בעיצומו של ויכוח סוער בין שר האוצר, יובל שטייניץ, לשר הביטחון, אהוד ברק.
הסקר פילח את התשובות לפי מוצאם והגדרתם הדתית של המשיבים, והשווה בין התשובות שנתנו לשאלות במגזרים השונים: ערבים, חרדים, עולים ויהודים "כלליים", כלומר, לא חרדים ילידי הארץ. באופן מפתיע, רק 19% מהערבים תמכו בקיצוץ בתקציב הביטחון. אחוז גבוה מהערבים - 36% תומך בהגדלת התקציב, ורק 35% - תומכים בשינוי בסדר העדיפויות.
97% מהחרדים, 97% מהעולים ו-90% משאר היהודים מתנגדים גם הם לקיצוץ בביטחון. 85% מהחרדים, 83% מהעולים ו-93% משאר היהודים מתנגדים גם בהגדדלת התקציב.
רוב היהודים משלושת המגזרים - 49% מהחרדים, 75% מהעולים ו-68% מהשאר - דורשים לשנות את סדרי העדיפויות בתוך התקציב האזרחי. עם זאת, ייתכן, שהסיבה להסכמה הרחבה היא שלא הובהר להם, כאמור, כיצד ישונה סדר העדיפויות, ושחלקם לא התכוונו לקיצוץ בשירות אחד על חשבון שירות אחר אלא להעלאת מסים למאיונים העליונים.
רק 34% מנשאלי הסקר סבורים שהמלצות ועדת טרכטנברג נותנות מענה חלקי או מלא לבעיות החברתיות בישראל. כ-10% אמרו שהן נותנות פיתרון מלא וכ-24% אמרו שהן נותנות פיתרון חלקי. 44% סבורים שההמלצות אינן נותנות מענה ראוי למצוקות.
התמיכה הגדולים ביותר בטרכטנברג נרשמה במגזר הערבי: 7% מהערבים סבורים שטרכטנברג נותן מענה מלא לבעיות ו-55% רואים בו פיתרון חלקי. בקרב העולים יש מחלוקת: אחוז גבוה מהם - 21% - סבור שטרכטנברג נתן פיתרון מלא לבעיות אבל אחוז גבוה עוד יותר - 50% - סבור שלא נתן מענה כלל. היהודים ילידי הארץ - חרדים ולא חרדים - אינם מתלהבים מטרכטנברג: רק 32% מהם סבורים שהוא סיפק פתרון, מלא או חלקי, ו-46% חושבים שלא סיפק פתרונות בכלל.
יהודים דורשים חינוך, ערבים - דיור
משתתפי הסקר נשאלו מה היא, לדעתם, הבעיה החברתית הבוערת ביותר. 29% מהם השיבו כי מדובר במצב מערכת החינוך; 22% דיברו על מחירי הדיור; 19% דיברו על הפערים החברתיים-כלכליים, 15% דיברו על מחיר המזון ו-6% על מחיר הדלק. 9% נתנו תשובות אחרות.
התשובות לשאלה הזאת ממחישות את ההבדלים בין המגזרים. כשליש מהיהודים ילידי הארץ - חרדים ולא חרדים - אמרו שהבעיה הבוערת ביותר היא איכות החינוך. רק 27% מהחרדים ו-19% מהיהודים הלא-חרדים ילידי הארץ מוטרדים קודם כל ממחירי הדירות. רוב היהודים ילידי הארץ גרים בדירות שרכשו בעצמם, בניגוד לעולים, שרובם גרים בשכירות, ולערבים, שרובם מצטופפים בבתי הוריהם. ואכן, הסקר מלמד שהערבים והעולים מוטרדים ממחירי הדיור יותר מכל דבר אחר.
29% מהעולים ו-24% מהחרדים - שני מגזרים עניים - מוטרדים במיוחד ממחירי המזון, לעומת 14% מהערבים ו-10% משאר היהודים. 21% מהערבים, 14% מהחרדים ו-24% משאר היהודים מוטרדים במיוחד מהפערים הכלכליים-חברתיים, לעומת 3% בלבד מהעולים החדשים, למרות שהם בין הסובלים העיקריים מהפערים הללו.
"הציבור הישראלי אומר באופן ברור: הנושאים הכלכליים-חברתיים החשובים ביותר הם חינוך, דיור ותעסוקה", אומר יו"ר כנס ישראל שדרות לחברה, עוזי דיין: "קברניטי המשק הצליחו לבנות כלכלה חזקה, אבל עכשיו צריך לרתום אותה להגשמת היעדים הללו".
גם העולים בעד המחאה
הסקר, כמו כל הסקרים הקודמים מראה שהציבור תומך בגל המחאה החברתי של 2011. 44% מהנשאלים אמרו כי הם "מזדהים מאוד" עם המחאה, 23% אמרו שהם "מזדהים" אתה ורק 12% אמרו שאינם מזדהים.
התמיכה במחאה משותפת, לפי הסקר, לכל המגזרים, אף שתמיכתם של העולים נלהבת פחות. 17% מהם הצהירו שלא הזדהו עם המחאה, 33% הזדהו רק באופן בינוני ורק 46% הצהירו שהם "מזדהים" או "מזדהים מאוד" עם המחאה, לעומת 60% מהערבים, 55% מהחרדים ו-76% משאר היהודים. עמדת העולים מתאימה לטון השולט בעיתונות הישראלית דוברת הרוסית, שיצאה, ברובה, נגד המחאה, בניגוד לעיתונות העברית.
40% מהשאלים בסקר סבורים שהמחאה הצליחה, ורק 24% סבורים שהיא נכשלה. 36% אמרו שעדיין אי אפשר לדעת. גם כאן, כמו בסקרים אחרים, התברר שהאוכלוסייה המבוססת של היהודים הלא-חרדים ילידי הארץ היא גם האופטימית ביותר: 44% מהם סבורים שהמחאה הצליחה, 39% סבורים שעדיין אי אפשר לדעת אם המחאה הצליחה או נכשלה ורק 17% סבורים שהיא נכשלה, ואילו 39% סבורים שעדיין מוקדם לדעת.
גם 45% מהערבים סבורים שהמחאה הצליחה אבל 40% מהם סבורים שהם נכשלה; רק 30% מהחרדים סבורים שהמחאה הצליחה ו-41% מהם חושבים שהיא נכשלה, ואילו 29% מהעולים חושבים שהמחאה הצליחה, 29% חושבים שנכלשה ו-42% סבורים שעדיין מוקדם לדעת.
ערבים וחרדים עובדים בשחור
הסקר אסף גם בסוגיה חברתית שהזירה הציבורית אינה מרבה לעסוק בה: "עבודה בשחור". משתתפי הסקר נשאלו אם הם מכירים אנשים שעובדים "בשחור", כלומר, מקבלים שכר במזומן מבלי לדווח לרשויות כחוק ומתחמקים מתשלום מסים. 19% מהנשאלים הודו שהם מכירים "עובדים בשחור", 63% אמרו שאינם מכירים, ואילו 22% התחמקו מתשובה.
הסקר מאושש את הסטריאוטיפ לפיו ערבים וחרדים עובדים "בשחור" יותר ממגזרים אחרים: 27% מהערבים ו-26% מהחרדים הודו כי הם מכירים עובדים ב"שחור", לעומת 3% בלבד מהעולים ו-4% בלבד משאר היהודים.
הסקר עסק גם בסוגיה חברתית נוספת, שאינה קשורה למצב הכלכלי ולמחאה: האלימות המשטרתית. גם בנושא הזה התגלו הבדלים גדולים בין המגזרים, שמעלים את החשש שהמשטרה מפגינה יחס שונה לאזרחים ולמפגינים ממגזרים שונים.
רק 5% ממשתתפי הסקר דיווחו כי נתקלו באלימות של שוטרים נגד אזרחים, לעומת 82% שמעולם לא נתקלו בה ו-13% שלא זכרו או התחמקו מתשובה. ואולם, 18% מהערבים ו-20% מהחרדים דיווחו שנתקלו באלימות שוטרים, לעומת 7% בלבד מהעולים ו-2% בלבד משאר הציבור היהודי. הציבור היהודי הלא-חרדי סובל, איפוא, ממקרים מעטים של אלימות משטרתית, כמקובל במדינות מערביות, ואילו הערבים והחרדים זוכים ליחס שמזכיר יותר מדינות מתפתחות.