הקרב על ירושלים: מסעדות, מרק כרוב ועוד

הקרב על ירושלים היה בעיצומו עת ניסינו לעלות על הרכבת הקלה ליד התחנה המרכזית. אחרי שפילסנו דרכנו בין גדודים של מבקשי צדקה ומתרימים למיניהם, ניסינו להידחף בקלילות לתוך הרכבת.

עוד בערוץ האוכל: 

• קדרת הרמב"ם: אוכל מקומי ובריא
• חם ומנחם: מרק ארטישוק ירושלמי
• אמא הייתה גאה: מרק העוף המשפחתי בלי עוף
  

למה ניסינו? שכן מן הידוע הוא שבארצנו אף אחד לא ממתין שאנשים יירדו מהרכבת תחילה על מנת שיתפנה מקום, אלא פשוט דוחסים גם אותם פנימה. חרדים בכושר של יוצאי סיירת טיפסו מעליי, נכנסו פנימה תוך גלגול קומנדו ומלמול "שמע ישראל", מימין עקרות בית עם עגלות שוק אימתניות, עקפו משל היו גדוד משוריינים, תוך ניצול פרצה בין שני הכוחות. בזכות גבי הרחב וחוצפתה של הגברת, הצלחנו להשתחל פנימה.

ברוכים הבאים לרכבת הקלה(צילום: גיא אסיאג)

הכל החל בבוקר, עת הגברת בהברקה רגעית הכריזה: "נוסעים לירושלים. ובתחבורה ציבורית! תראה", היא המשיכה, בלי לתת לי אפשרות אפילו להתאבל על ההחלטה, "יהיה כיף! נחנה ברכבת, נעלה על אוטובוס מפואר עם אינטרנט, אתה לא תקטר על הפקקים ועל כל הנהגים שמפריעים לך לנצל את מלוא הפוטנציאל של הרכב ("איזו מדינה זו? כולם זוחלים על 140 ובמסלול השמאלי"). ושם, הרכבת הקלה תחכה לנו במלוא הדרה, השמש החורפית תזרח...". נכנעתי.

החנינו ועלינו לאוטובוס. בואו נגיד שמפואר זו הגזמה פראית. והאינטרנט לא עבד. "לא יאומן", אמרה הגברת, "אתה והמזל שלך. אתמול עשיתי את אותו מסלול לבד, האוטובוס היה מפואר והאינטרנט עבד". האמת היא שהגענו לירושלים די מהר. עברנו את הכביש אל הרכבת שהייתה צריכה להגיע לפי הגברת כל 10 דקות. היא הגיעה כמובן אחרי 22 דקות, ואחרי שהצלחנו להידחף פנימה ולקלל את החולשה הרגעית שנפלה עליי ברגע בו המרתי נסיעה במונית בעד חוויה מפוקפקת, מלמלה הגברת "לא יאומן, אתמול חצי קרון היה ריק והיא הגיעה תוך דקה".

המסעדה יאפית, קטנה, צמחונית ואורגנית עם אורייטנציה בריאה, מסוג המסעדות החדשות שמאפיינות את השוק. אבל החומוס היה מעולה. קליל, ללא תיבול קלאסי של רטבי לימון ושום. העדינות רק הדגישה את הטעם הנפלא. תוספת של סלט עגבניות פיקנטי, סלט קולרבי, חצי פיתה (מקמח מלא כמובן) וקפה ראשון. לא רע בכלל.

סחלב חם לגברת ואני, שלא יכול להתאפק אחרי הגלידה, אכלתי מיני דונט עם זיגוג ורוד זוהר וקרם וניל (חולה על זיגוג סוכר). עוד קפה. "די, קדימה", אמרה המדריכה, סליחה הגברת, "תרבות!".

בורקס טעים ומוזיאון משמים

שכחתי לשתף אתכם, שלפני שעלינו למונית ביציאה מהשוק, אכלתי גם בורקס רמלה שעולה שקל יותר מאשר ברמלה, אבל שזוף כדת וכדין גם כאן. הגענו למוזיאון. נהניתי מתצוגת השעונים המרהיבה והמומלצת, אבל שאר האגפים, אם להתבטא בעדינות, די עלובים. למרות שאיני מבקר תרבות אלא נגרר תרבות, לרוב אחרי הגברת, הייתי מציע להם להשקיע קצת יותר. התאורה מזכירה את סניפי המשביר מלפני 30 שנה ולא את זה החדש בן ארבע הקומות. המולטימדיה, היום בעידן האייפון, פשוט משעממת.

לאחר ביקור חובה בעוד מספר חנויות ורכישת כמה פריטים חיוניים (כאלה שבטח לא נשתמש בהם בחיים) ישבנו ב"טופולינו" - מסעדה איטלקית, גם היא לא רחוקה מהשוק. לצערי הגעתי לשם מפוצץ לגמרי. למרות מה שאתם חושבים, גם לי יש גבולות, והם מצטמצמים משנה לשנה. למרות הכל דגמנו ניוקי ערמונים מעולה עם מתיקות מעודנת (שניתן להזמין אותו גם כקינוח) וקנולי אחד מצוין עם קרם מסקפורנה. הקפה היה מעולה אף הוא.

על דבר אחד אני גאה בעצמי. שאחרי שהמלצר אמר שהם עושים את הפולנטה מתירס טרי הצלחתי להתאפק מלהזמין מנה זו לקינוח שאחרי הקינוח. בפעם הבאה אני מגיע לשם בכושר טוב יותר.

מחמם כשקר - מרק כרוב וקבנוס(shutterstock)

מרק כרוב חורפי

זו גרסה חופשית למרק כרוב עם מעושנים. אנחנו הוספנו לו גזרים מכל מני צבעים משוק האיכרים, אבל זה עבד טוב גם עם גזרים רגילים. זה מרק קל מאוד להכנה וטעים מאוד בחורף.

המרכיבים (ל-6 סועדים):

2 קופסאות כרוב כבוש או 2 ראשי כרוב כבושים (לווינסקי וכדומה), מסוננים, שטופים, מיובשים וקצוצים דק (השטיפה חשובה במיוחד לכרוב מהקופסאות, על מנת להוציא ממנו את טעמי הלוואי)

5 גזרים קלופים חתוכים לקוביות קטנות

1 בצל גדול קצוץ דק

6 שיני שום כתושות

3 עלי דפנה

1 קופסת עגבניות מרוסקות

מלח

פלפל שחור

מעט סוכר

5 תפו"א קלופים חתוכים לפלחים עבים

1/2 כפית גרגרי קימל

7 כוסות מרק עוף צח (אפשר מקובייה טובה)

250 גרם בייקון או חזה אווז חתוך לקוביות קטנות

6-7 קבנוסים חתוכים לקוביות קטנות

מעט שמן לטיגון

אופן ההכנה:

1. בסיר עם תחתית עבה במעט שמן מזהיבים את הבצל והשום, מוסיפים את הגזר, תפוחי אדמה, בייקון וקבנוס. מטגנים יחדיו על חום נמוך כ-10-15 דקות.
2. מוסיפים את המרק, עלי דפנה, עגבניות מרוסקות, מלח, סוכר ופלפל וגרגרי הקימל. מביאים לרתיחה, מנמיכים את האש ומבשלים עד שתפוחי האדמה יתרככו.
3. מוסיפים את הכרוב הכבוש ומבשלים עוד כ-15-20 דקות על אש קטנה.
   

• לאתר של רפי אהרונוביץ'