האפגנים באו ללמוד מאיתנו על שינויי האקלים

זו הפעם הרביעית שנציגי קק"ל משתתפים בוועידת האקלים של האו"ם, שנערכת בדרבן, דרום אפריקה. ביתן הארגון, שמציג את פעילותו בתחום איכות הסביבה בישראל, מייצר הזדמנויות בלתי נשכחות למפגשים בלתי אמצעיים עם נציגי מדינות וארגונים לא ממשלתיים, שלחלקם אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

• העולם ממשיך להתחמם? היפנים נגד הסכם קיוטו
• הפחתת הפליטות: מתרחקים מהסכמה בינלאומית
• העולם לא מתחמם - והירוקים לא משלמים מחיר
  

חלק מהביקורים היו חסרי תקדים. כך למשל, מוחמד בהיר, פקיד בכיר ממשרד התחבורה בעירק, הגיע לשוחח על המדיניות בישראל להפחתת פליטות גזי החממה והתעניין מאוד בפירסומים של ממשלת ישראל בנושא.

ביקור מעניין נוסף נרשם מצידה של סוזן סמי גמיל אל באנה, ראש המשלחת העירקית לוועידה ומנהלת אגף איכות אוויר ומניעת רעש במשרד איכות הסביבה העירקי, שהתעניינה במלחמה במידבור וביקשה להמשיך את הדיאלוג בהמשך.

הנציג העיראקי בביתן קק"ל(צילום: באדיבות קק"ל)

גם נציג בכיר במשלחת האפגנית הגיע לבקר בדוכן וסיפר על ניסיונו כדובר וראש המטה במשרד הגנת הסביבה האפגני. לדבריו, זו הפעם הראשונה שהוא משוחח עם ישראלים והוא שמח על ההזדמנות. נביל חמדי, פקיד בכיר במשרד החקלאות והסביבה הטוניסאי העוסק פיתוח כפרי וניהול משאבי מים, ביקש גם הוא להיות בקשר עם קק"ל בנושאים של מניעת מדבור וייעור קהילתי.

במסגרת הוועידה הציגו חברי המשלחת הישראלית את פעילויות הייעור המדברי בישראל והתאמת היער הים תיכוני לאקלים השחון, שמלווה בסכנה הולכת וגוברת לשריפות. ארגון סביבה בינלאומי שמקורו בהודו גילה עניין רב בנושא והודיע כי ברצונו להגיע לסיור בישראל.

באירוע השתתפו ד"ר סיניה נתניהו, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, דוד ברנד, היערן הראשי של הקק"ל ויצחק משה סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל ומומחה לייעור באזורים צחיחים. בין המשתתפים היו גם נציגים מסומליה, ניגריה וג'מייקה. הנציג הסומלי, שמשמש כחבר פרלמנט, ציין שאינו רואה בעיה בשיתוף פעולה מקצועי על אף העדר יחסים דיפלומטיים בין שתי המדינות.

טיפוסים צבעוניים ובעיות משותפות

מזכיר המדינה לעניינים סביבתיים של ברזיל, מר גריאטון טולדו, סיפר על המאבקים העצומים שמנהלת ארצו לשימור יערות הגשם ומניעת כריתת העצים. לדבריו, גם בברזיל, מדינה הידועה במזג האוויר הטרופי שלה ובריבוי המשקעים, יש תופעות של מידבור, סחף ושחיקה של הקרקע.

טולדו הופתע לשמוע שבישראל, לא קיימת כלל תופעה של כריתת יערות. למעשה השטחים המיוערים בישראל גדלו מאז קום המדינה באופן עקבי מ-300 אלף דונם מיוערים ל-900 אלף דונם.  

לדוכן הגיעו טיפוסים צבעוניים נוספים, ביניהם נסיכה מניגריה שעומדת בראש תנועת נשים למען שלום ופיתוח בניגריה, גו'ן מופאת פונג'י, השר להגנת הסביבה וניהול אסונות של איי סולמון, וג'פרי לילונגה השר המאלווי לניהול אסונות.

ביקור לא צפוי נרשם מצידו של מד"ר ג'ק קיי, סגן מנהל יחידת המחקר והדירקטור המדעי של נאס"א, סוכנות החלל האמריקאית. קיי, שמתמחה במדעי כדור הארץ, עסוק בקידום השימוש בלוויינים לצורך גילוי ומעקב אחר שינויים המתרחשים באקוויפרים. לישראל הוא הציע לסייע ללמוד על טכנולוגיות עם שימושים סביבתיים שנמצאות במחקר ופיתוח של נאס"א.

בנוסף נרשמה פגישה ממושכת עם ח"כ דרום אפריקאי צעיר ודינמי בשם גארט מורגן, שחלק את הידע והניסיון שהצטבר בדרום אפריקה בכל הנוגע להפקת פצלי שמן. בזכות פועלו של מורגן, שמייצג את איזור קאוזולו נטאל מטעם מפלגת האופוזיציה הגדולה, הכריזה הממשלה על מורטוריום זמני במתן רישיונות הפקה, על מנת לבסס תשתית רגולטורית מתאימה כדי לנהל את המשאב. הוא ביקש להגיע לישראל על מנת ללמוד על האתגרים והפתרונות לבעיות סביבתיות בהפקת פצלי השמן. 

הכותבת היא ראש משלחת הקק"ל לוועידת האקלים וחברת סגל באוניברסיטה הפתוחה