הקש ששבר את גב החייל

מאות אלפי אנשים דרשו בקיץ האחרון צדק חברתי. אם תשאל מי מהמפגינים מה בדיוק הם דרשו, רובם הגדול יגיע בסופו של דבר אל אותה הנקודה - הוגנוּת. כבר שנים הציבור מרגיש שמצפצפים עליו ולא סופרים אותו, אז הוא דורש תיעדוף מחדש. והנה, ירדו כמה טיפות, ונדמה שהקיץ האחרון הוא זיכרון חולף.

בהחלטה מקוממת, שחצנית ומנותקת, החליט צה"ל להפסיק את נסיעות החינם לחיילים. כן כן, אותם אנשים ונשים שמוותרים על שנותיהם היפות ביותר לטובת מדינת ישראל ומקבלים בתמורה כמה מאות שקלים בחודש יידרשו לשלם על כל נסיעה שאינה מהבסיס הביתה. רק גוף מנותק לחלוטין יכול להגות רעיון כל כך כפוי טובה וגרוע, ונדמה כי אותם קצינים דשנים הספיקו לשכוח את הימים שבהם יצאו הביתה אחת לשבועיים ורצו גם לראות את אמא, לבקר את החברה ואולי חס ושלום לקפוץ לקניון.

עוד בערוץ הדעות :

יצאנו לקרב. "גנרל" ההאקרים כותב / יוני, האקר ישראלי

נגד עולים, נגד ערבים. איך יוצאים מזה? / מייק פרשקר

מבחינת צה"ל, מדובר בת"ש עודף. עבור מאות אלפי חיילים, זו הרעה משמעותית בתנאים. לצערם הרב, החיילים אינם יכולים להתפטר, לקבול או אפילו להפגין. כל מה שנותר להם זה להמשיך להתמרמר על המדינה שאמורה לדאוג להם, ושעליה הם אמורים להגן.

אז אולי הגיע הזמן לומר את הדברים מפורשות: להודיע לחיילים שרכבת ישראל מחוץ לתחום ביום ראשון בבוקר, פירושו פגיעה משמעותית בלוחמים קרביים שיוצאים בסופי השבוע הביתה ושייאלצו לקום מוקדם יותר כדי להידחס בעמידה באוטובוסים נטולי חמצן כל הדרך לבסיס. ביטול נסיעות חופשיות חינם לחיילי צה"ל פירושו שמי שיש לו, ימשיך להגיע עם האוטו לקריה, ומי שאין לו, ייאלץ לוותר על הזכות האנושית לקפוץ לבקר חברים או משפחה או לצאת לבילוי רחמנא לצלן. איני יודעת אם אותם קצינים שקיבלו את ההחלטה, שכנראה גם מתפנקים ברכב צה"לי או אפילו נהג, יודעים כמה עולה לנסוע בימינו בתחבורה ציבורית. זו הוצאה גדולה מאוד, בייחוד עבור מי שמרוויח כמה מאות שקלים בחודש. קיצוץ בתקציב הביטחון אין פירושו קיצוץ מרווחתם של כוח העבודה הכי זול והכי פראייר של צה"ל, אלא קיצוץ מהשמנת הרבה שעוטפת את המערכת.

אני זוכרת את היום שבו הפכתי מחיילת לאזרחית. אני זוכרת שרק אז הבנתי באיזו קלות חיילים מקבלים כל גזירה כאילו היא גזירת גורל, והם כה ממושמעים ומתוכנתים לתת את הטוב ביותר תמורת כל כך מעט. לצערי, פרשת נסיעות החינם היא הקש ששבר את גב החייל, ומישהו צריך לייצג את האוכלוסיה שהפסיקה להיספר מזמן. נוח לחשוב על הכוח הסדיר במונחים של חיילים עלומי שם, ולהדחיק את העובדה שיום יבוא והאנשים הללו יהפכו לאזרחים. החיילים הללו, שהאמינו בלב שלם שהם תורמים לחברה ולמדינה, יגדלו להיות אזרחים ממורמרים ומדוכאים שזוכרים היטב עד כמה המדינה הייתה כפוית טובה כלפיהם.

מי שעיניו בראשו יזכור שהגיוס בישראל חובה, ושהצבא הוא צבא העם. ולעם, כמו שכבר ראיתם הקיץ, די נשבר שיורקים לו בפרצוף וטוענים שזה גשם. אם אתם רוצים שכוח העבודה הזול והמנוצל ביותר במדינה ימשיך ללבוש מדים בכל בוקר, אולי עדיף שתשאירו לו את מעט הזכויות העודפות שנותרו לו. תתפלאו, אבל חיילים לא רוצים שתנציחו אותם בשירים יפים כשהם מתים בקרב, הם מעדיפים שתתנו להם תנאים הולמים כשהם עוד בחיים.

המחאה מתרחבת - לפרטים נוספים על ההפגנה המתוכננת - בעמוד הפייסבוק הבא

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il