עושים סנקציות: האם חרם הנפט ישפיע על איראן?

מה הסיכוי שהפעם הסנקציות שהטיל האיחוד האירופי על ייבוא נפט מאיראן באמת יגרמו לטהרן לשנות את דעתה ולסגת מתוכנית הגרעין שלה? הנשיא מחמוד אחמדינג'אד מיהר להבהיר כי הן לא יפגעו באיראן, וההיסטוריה מראה כי יש ביסוס לטענה שלו. בדקנו כיצד השפיעו הסנקציות בעבר על מדינות שניסו לפתח גרעין לצרכים צבאיים ולא שעו לאזהרות הקהילה הבינלאומית.

עוד בנושא הסנקציות על איראן ב-ynet:

• אחמדינג'אד: המערב משקר, לא נושפע מהעיצומים
• "קצין בכיר: אין לנו דרך לפגוע משמעותית בגרעין"
• דו"ח בארה"ב: ההתנקשויות באיראנים לא יעילות
• הסנקציות על איראן יגיעו גם לכיס שלכם
  

כחמישית מייצוא הנפט של איראן הוא למדינות אירופה, בראשן ספרד, יוון ואיטליה. מדובר בהפסד של עשרות מיליארדי דולרים, אך באיראן בטוחים שיצליחו למצוא לקוחות חלופיים באסיה, כמו סין ודרום קוריאה.

הסנקציות שהטילה ארה"ב החלו כבר לפני 30 שנה, לאחר המהפכה האיסלאמית ב-1979, ובעשור האחרון הן הלכו והחריפו, עד שב-2006 גם מועצת הביטחון של האו"ם והאיחוד האירופי הצטרפו אליהן. באירופה הבהירו כי מטרת הסנקציות הדרמטיות על הנפט אינה להעניש את איראן, אלא לגרום לה להעדיף את שולחן המשא ומתן על פני האצת פיתוח הגרעין.

איראן היא מדינה בעלת מנגנון דיפלומטי ותיק ומסורתי ונתפשת כגרעין קשה לפיצוח עבור הנושאים ונותנים במערב. על רקע הניסיון שלה להראות שהסנקציות לא מזיזות לה, החלטנו לבדוק כיצד הועילו הסנקציות במקרים אחרים של מדינות סוררות בהיסטוריה כצפון קוריאה, עיראק, לוב ודרום אפריקה.

צפון קוריאה: התושבים רעבים, ניסויי הגרעין נמשכים

הדוגמה הצפון קוריאנית מראה כיצד "הילד הרע" של העולם יכול לשבור את כל הכללים ולא לתת לשום דבר להשפיע על מדיניותו. ב-2003 פרשה צפון קוריאה מהאמנה לאי הפצת נשק גרעיני ועוררה סערה בעולם. מיד לאחר מכן היא ניגשה לפתח את פצצת האטום והחזירה את הכור ביונביון לפעילות.

קים ג'ונג איל והצפון-קוריאנים לא נכנעו לדרישות המערב(צילום: רויטרס)

בעקבות זאת הטיל האו"ם סנקציות על צפון קוריאה, אולם הן לא השפיעו על המשטר בפיונגיאנג. הנתק בין המדינה המבודדת לבין המערב נמשך עד 2007, אז חודשו המגעים למשך שנתיים עד שצפון קוריאה ערכה עוד ניסוי גרעיני. לאחר מכן הרחיב האו"ם את הסנקציות הכלכליות עליה. על אף הרעב החריף בקרב אזרחיה, המשטר הקומוניסטי לא הסכים להיכנע לדרישות המערב.

עיראק: סדאם לקח את הכסף לכיס

במקרה העיראקי האמריקנים לא הותירו זמן רב לסנקציות ולדיפלומטיה ותקפו ב-1991 בעקבות הפלישה לכווית. במשך 19 שנה עיראק הייתה נתונה לסנקציות בעקבות תוכנית הגרעין שלה. בין היתר הגיע האו"ם להסכם עם הרודן העיראקי סדאם חוסיין על תוכנית "נפט תמורת מזון", כדי למנוע פגיעה בעם העיראק בשל הסנקציות. מתחילת 1996 אפשרה התוכנית לעיראק למכור נפט ולהשתמש בהכנסות לרכישת מזון, תרופות ופריטים נוספים. התוכנית נכשלה כיוון שסדאם חוסיין ניצל את הרווחים שגרף מהסחר בנפט תמורת מזון, לצרכיו האישיים.

סדאם חוסיין. לקח את הכסף לעצמו(צילום: איי פי)

בשונה מהרודן העיראקי, עסקת החבילה עם שליט לוב מועמר קדאפי עלתה יפה. ב-2003 ויתר קדאפי בתום משא ומתן חשאי עם ארה"ב ובריטניה על תוכניתו לייצור נשק להשמדה המונית כנראה בתמורה להסרת הסנקציות שהוטלו עליה ב-1992. האו"ם הטיל על משטרו של קדאפי סנקציות חריפות בגין מעורבותו בפיצוץ מטוס "פאן-אם" מעל העיירה לוקרבי בסקוטלנד בשנת 1988. באסון לוקרבי נהרגו 270 בני אדם, רובם אמריקנים.

סנקציות "משתקות" בדרא"פ: ישראל מכרה נשק

מדיניות ההפרדה הגזעית בין לבנים לשחורים בדרום אפריקה שזכתה לכינוי אפרטהייד החל בשנת 1948, והביא לתהליך הדרגתי של נידוי המדינה מהקהילה הבינלאומית. בתחילה התקבלו בשנות ה-60 סנקציות שהיו הצהרתיות בעיקרן אך בשנות ה-70 וה-80 החל אמברגו נשק, שלא כובד על-ידי ישראל שהמשיכה למכור נשק לדרום אפריקה עד 1987. כמו כן הוטלו עליה סנקציות כלכליות והיא הורחקה ממוסדות בינלאומיים ואף מאירועי ספורט. בעקבות הסנקציות מוצרים רבים היו חסרים והיא נותרה עם חומרי גלם רבים בלי לייצא אותם.

הסנקציות נשארות על הנייר או משנות מציאות? מועצת הביטחון(צילום: AFP)