ברק נגד יעלון: המשרד שלו מיותר

הקרב בין שני הרמטכ"לים לשעבר התנהל גם בדיונים שלפני המשט לעזה: שר הביטחון אהוד ברק אמר למבקר המדינה כי השר לעניינים אסטרטגיים משה (בוגי) יעלון הוא בסך הכול יועץ נוסף במעמד שר. מנגד, אמר יעלון שברק חסם דיון צבאי לפני המשט.

עוד כתבות על דו"ח המבקר:

בלי דיון ובלי מידע: כך התכונן נתניהו למשט

כך הפסידה ישראל בקרב ההסברה על המרמרה

דו"ח המל"ל: ראש הממשלה התעלם מהחוק  

לחצו לצפייה בדו"ח המבקר

דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ד') מגלה שהעימותים בין שני הבכירים בממשלה התנהלו גם ערב המשט ושיעלון, המשנה שלו, לא היה מודע לכל המהלכים, אף שראש

 הממשלה בנימין נתניהו שהה בחו"ל. השר ברק התייחס בפגישה עם המבקר בפברואר 2011 לתפקיד המשרד לעניינים אסטרטגיים.

"חלק מהמשרדים האלה נוצרו בשביל ליצור דבק קואליציוני... בסוף המערכת פועלת ככה שהמוסד וצה"ל והאחרים כפופים לראש הממשלה והרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון", הוא אמר. "אי אפשר לעשות מזה שלוש או ארבע כתובות. ואין באמת תוכן קונקרטי במהות, זה מין יועצים נוספים... במעמד שר לראש הממשלה. זה לא שיש צורך בשר נוסף לעניינים אסטרטגיים".

המשנה לרה"מ יעלון והשר ברק(צילום: אריאל חרמוני משרד הביטחון)

חודש קודם לכן נפגש השר יעלון עם אנשי משרד המבקר. הוא סיפר כיצד מודר בתהליך קבלת ההחלטות. המשנה לראש הממשלה אמר כי השרים העלו במהלך ישיבת שרי השביעייה (פורום ההתייעצות של ראש הממשלה, שאין לו מעמד חוקי) שאלות על ההשתלטות על המשט, וכי שר הביטחון חסם את השאלות הנוגעות לפן הצבאי, בטענה שזה איננו דיון מבצעי, וכי ראש הממשלה גיבה את שר הביטחון בעניין זה.

"הופתעתי שאמרו שאישרנו את המבצע"

בהתייחסות לאירועים שהתרחשו לאחר המשט ציין השר יעלון כי במסיבת העיתונאים הוא שמע להפתעתו שהמבצע אושר על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ופורום "השביעייה" וכי דבר זה "הקפיץ אותו". המבקר כתב בדו"ח כי קבלת ההחלטות נעשתה בפגישות בין השר ברק לנתניהו, מבלי שנעשתה עבודת מטה על-ידי הגורמים המופקדים על הנושא.

השר יעלון גם אמר, כך על-פי הדו"ח, כי באפריל 2010 הוא דיבר שלוש פעמים לפחות עם ראש הממשלה וגם עם המזכיר הצבאי בניסיון לכנס דיון שרים. לטענתו, תגובת ראש הממשלה הייתה "כן, כן צריך להכין...", וכי מאוחר יותר מסר לו המזכיר הצבאי כי ראש הממשלה רוצה שהטיפול במשט יתבצע על ידי מערכת הביטחון בלבד. עוד מסר השר כי "ב-25 באפריל הייתה אצלי ישיבת התנעה, אבל מרגע שעצרו אותי נמנעתי מלטפל".

(צילום: דובר צה"ל, גיל יוחנן, מרק ישראל סלם)

"מבחינה קונסטיטוציונית כל מה שעשה ראש הממשלה - עשה בסדר, אבל מבחינת השכל הישר - חשבתי שנכון לקיים דיון בהשתתפות כל השרים", אמר יעלון. "זה עניין של שכל ישר ושיקול דעת. בדיעבד אני יכול להגיד ששר הביטחון טרפד כל דיון מבצעי. הוא טען שזו אחריותו ושהוא מופקד על זה".

לגבי השיקולים שהיו צריכים להנחות את קיום הדיון, ענה השר כי "היה מספר גדול של כלי שיט, שסיכויי ההצלחה של פעולה צבאית במקרה כזה - אינם טובים; מעורבת מדינה - טורקיה; ולכן עצירת או מניעת המשט הייתה עלולה להביא למצב של Lose-Lose".

בדו"ח עצמו מותח לינדנשטראוס ביקורת חריפה על אי קיום דיונים מתאימים בראשות ראש הממשלה. בין היתר לא כונס כלל הקבינט, הגוף שאמור לדון בנושאי חוץ וביטחון, וכשכונסה השביעייה "מעכשיו לעכשיו", לא הופיעו בפניה גורמים רלוונטיים.

בהתייחסות משרד ראש הממשלה לגבי המשרד שבראשו עומד יעלון נכתב, כי

 המשרד לעניינים אסטרטגיים עוסק בנושאים החיוניים לביטחונה של מדינת ישראל, ובכלל זה בנושא המדיניות מול רצועת עזה. "עניין המשט הטורקי היה אירוע נקודתי, אשר בוודאי אינו יכול להיות מוגדר כנושא החיוני לביטחונה של מדינת ישראל או בסוגיה השייכת לאסטרטגיה מול הפלסטינים. לא היה זה מתפקידו של המשרד לעניינים אסטרטגיים לקיים עבודת מטה בנושא המשט הטורקי, וככל שנעשתה עבודת מטה שכזאת הרי היא נעשתה מעבר למתחייב על פי הגדרת תפקידם".