דחיפה אחרונה לשפיק לפני הבחירות
פיזור הבית התחתון האיסלאמיסטי של הפרלמנט, אישור הריצה של המועמד החילוני לנשיאות ושליחת מובארק למאסר ולא לתלייה - כל צעדי השלטון המצרי נראים ככאלה שנועדו לחזק את אחמד שפיק, האיש שיתמודד מול האחים המוסלמים
ההחלטות שקיבלו בימים האחרונים גופי השלטון הזמניים במצרים, ברגע האחרון לפני הבחירות, מלמדות על מגמה פוליטית ברורה: החלטת בית הדין העליון לשלוח את הנשיא לשעבר חוסני מובארק למאסר עולם ולא לתלייה ולזכות את בניו; החלטת בית המשפט לענייני חוקה לפזר את הבית התחתון בפרלמנט שבו האחים המוסלמים מהווים רוב, בטענה כי בחירת החברים לא הייתה חוקית; ההחלטה לדחות סופית את הצעת החוק הפוסלת את המועמד החילוני לנשיאות אחמד שפיק, ולמנוע מכל שותפיו של המשטר הישן להתמודד; והחלטת הוועדה החוקתית לקיים משאל עם על שינויים בחוקה רק יום אחד לפני הבחירות, החלטה העלולה להביא לדחיית הבחירות אם תהיה לה התנגדות מצד הרוב.
דרמה מצרית, כותרות אחרונות
זעם על המועצה הצבאית: "הנשיא יעבוד אצלם"
למרות פיזור הפרלמנט: הבחירות לנשיאות - בשבת
סערה במצרים: הבית התחתון של הפרלמנט פוזר
פרקליטו של מובארק ל-ynet: "מצבו רע מאוד"
נגלא במקום סוזן? מיהן נשות המועמדים לנשיאות
נראה כי הצעדים של גופי השלטון, הנמצאים כולם תחת חסות המועצה הצבאית העליונה, נועדו לחזק את שפיק, שהוא עצמו איש צבא לשעבר. לטענת מנהיגי המהפכה, כל מקבלי ההחלטות בתקופת המעבר אינם אלא נציגי המשטר הקודם. הצבא המצרי עצמו נתפש - ובצדק - כשריד של המשטר הקודם, שהיה מיוצג על-ידי מובארק ובמידה מסוימת מיוצג היום בדמותו של שפיק. מובארק ושפיק היו שניהם מפקדי חיל האוויר המצרי. לא ניתן עדיין להעריך מה תהיה תגובת הצבא אם האחים המוסלמים ינצחו בסיבוב השני לבחירות לנשיאות בשבת ובראשון הקרובים.
קיימים שלושה תסריטים: הראשון דומה לדגם שהיה בטורקיה לפני תקופת רג'פ טאיפ ארדואן (מורשת אתאתורכ החילונית), דהיינו שהצבא ישתלט על המדינה אם יראה כי נשקפת סכנה של השתלטות האיסלאם הקיצוני. התסריט השני, שבהחלט
יפתיע רבים, הוא שהצבא יוותר מרצון על שליטתו המוחלטת ויפנה את הזירה הפוליטית לנציג האחים המוסלמים מוחמד מורסי אחרי זכייתו בבחירות. אפשרות זו מתקבלת על הדעת רק אם מורסי יכלכל את צעדיו בזהירות רבה, יקים ממשלה רחבה ולא יחליף את החוקה בחוק השריעה, ההלכה האיסלאמית. התסריט השלישי - דחיית הבחירות - עלול לגרור את המדינה לגל מהומות מחודש. מובילי המהפכה ובעיקר האחים המוסלמים יראו זאת כמזימה למניעת בחירתו של מורסי.
המאבק בין האחים המוסלמים לצבא נמשך במצרים כבר שישים שנה, מאז הפיכת "הקצינים החופשיים" ב-1952. זהו מאבק המאפיין מדינות רבות במזרח התיכון, בין הזרם הצבאי-לאומני לבין הזרם הדתי-עממי. מאבק זה מתחולל שנים רבות גם בסוריה, בעיראק, בתימן ובאלג'יריה. הנשיא המצרי לשעבר גמאל עבד א-נאצר הקדיש מאמצים רבים לדכא באכזריות את פעילי האחים המוסלמים במצרים. הוא אף ניצל מניסיון התנקשות של התנועה.
עבד א-נאצר כלא את הוגה הדעות המפורסם ביותר של האחים המוסלמים, סיד קטב, וחיסל אותו אחרי עינויים קשים. הנשיא אנואר סאדאת ששלט אחריו משנות ה-70 ניסה לשקם את יחסי הצבא עם תנועת האחים המוסלמים, ושחרר פעילים רבים מהכלא. אולם בעקבות חתימת הסכם השלום עם ישראל ב-1979 הידרדרו היחסים ופעיל בארגון "הג'יהאד" רצח את סאדאת. הנשיא מובארק, יורשו של סאדאת, נקט את מדיניות "המקל והגזר". הצבא ניהל מעקב צמוד אחרי פעילי התנועה ואף בוצעו מאסרים רבים, אך הוא גם אפשר להם לפעול במועצות המקומיות ובפרלמנט, מבלי שיזדהו בגלוי עם תנועת האחים המוסלמים.
המהפכות הערביות אפשרו לראשונה לאחים המוסלמים במצרים להקים מפלגה חוקית, לארגן הפגנות ובסופו של דבר אף להשתלט על הרחוב המצרי. מכיוון שהפרלמנטים בעולם הערבי היוו עד עתה גוף חסר השפעה, מנהיגי ה"אחים" החליטו
לנצל את כוחם המצטבר ולהריץ מועמד לתפקיד הנשיאות, כך ששילוב השליטה בפרלמנט ובנשיאות יאפשר להם שליטה אמיתית במדינה.
האירועים העתידים לקרות בימים הקרובים במצרים יקרינו על המזרח התיכון כולו: הפיכה צבאית תהווה תמרור אזהרה לתנועות איסלאמיות במדינות אחרות, במיוחד לאלו המעוניינות להציע מועמד לנשיאות. לעומת זאת, ניצחון למורסי ולאחים המוסלמים יהווה ללא ספק השראה לאחים המוסלמים ברשות הפלסטינית (חמאס) בירדן ובסוריה.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מלמד ערבית ומרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון, בבית הגפן ובמכללת הגליל. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות", יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
