יום שני להצבעה: "מצרים עלולה להתפוצץ שוב"
בשכונות העוני, מעוזים איסלאמיים, בטוחים שמוחמד מורסי, איש האחים המוסלמים, יהיה הנשיא הבא. רבים מעריכים שאם ייבחר אחמד שפיק, שנתפש כאיש המשטר הישן, ההמונים ישובו לרחובות: "יישפך דם רב". ברקע, פרנויה כללית כלפי זרים, האשמות נגד ישראל וגלויות של היטלר בכיכר א-תחריר
חסן יושב על כיסא פלסטיק, סמוך לדוכן המשקאות הנייד שלו בפתחה של סמטת עוני בקהיר. כרזת בד התלויה בין בתי הבטון האומללים, שבנייתם לא תושלם לעולם, מטילה על חסן צל ומגנה עליו מפני החום הכבד, ששורר בימים האחרונים בבירת מצרים. על הכרזה מתנוססים פניו המזוקנים של מועמד "האחים המוסלמים" לנשיאות מצרים לצד הכיתוב: "מוחמד מורסי, נשיא למצרים 2012".
הדיווחים האחרונים על הבחירות במצרים :
זעם על המועצה הצבאית: "הנשיא יעבוד אצלם"
דרמה במצרים: הבית התחתון של הפרלמנט פוזר
נגלא במקום סוזן? מיהן נשות המועמדים במצרים
כשחסן המבוגר רואה אותי שולף מצלמה, הוא מגיב תחילה בצעקה רמה: "מה אתה מצלם פה?". אווירת החשדנות הכבדה, בעיקר כלפי זרים, חדרה לכל פינה במצרים. בעידוד הרשויות, נחשב כל אדם שאינו מוכר לסוכן של גוף ביון זר, ובראשם - כמובן, המוסד.
הפרנויה מוחלטת. כולם חושדים בכולם. "לפני כמה שבועות", מספר לי עיתונאי מצרי, "תפסו המונים שגריר ממדינה דרום-אמריקנית באחד ממרכזי הקניות היוקרתיים יותר של קהיר, כשהוא מצלם. הוא עשה את טעות חייו, כשלא הביא עמו את המאבטחים שלו. ההמון כילה בו את זעמו. למזלו הרב, מישהו הציע להעביר אותו לידי רשויות הצבא, ורק שם התגלתה זהותו האמיתית. אולם, האלימות הזו יכולה לפרוץ בכל רגע נגד כל אחד".
על רקע הבחירות: מי ירה גראדים לרמון ועובדה?
כשאני מסביר לחסן בערבית, שבכוונתי לצלם את כרזת הבחירות של מורסי, חסן נרגע במהירות, מחייך חיוך רחב, ואומר: "צלם כמה שאתה רוצה! הממשלה לא רוצה אותו, אבל העם כולו איתו. אנחנו נבחר בו להיות נשיא". אני שואל אותו: "אינך פוחד מניצחון של 'האחים המוסלמים'?". ומוכר המשקאות קובע: "בפירוש לא! 'האחים' בשירות העם. הם רוח המהפכה".
"התוצאות כבר נקבעו מראש"
יישובי העוני הרבים בקהיר וברחבי מצרים כולה הם מעוז כוחן של התנועות האיסלאמיות, "האחים המוסלמים" והזרמים הסלפיים השונים, שכרתו ברית סביב מועמדותו של מורסי, כדי להבטיח את ניצחונו בבחירות ואת העברת השלטון סופית מידי הצבא לידי נציג האיסלאם הפונדמנטליסטי. אך גם ההתגייסות הזו, שבאה לידי ביטוי בהתייצבות מוקדמת בשערי קלפיות הבחירות עם תחילת ההצבעה אתמול בבוקר, אינה מפיגה את החששות ואת החשדות מפני תוכניותיהם של ראשי הצבא.
"התוצאות של הבחירות הללו נקבעו מראש", טוען במרירות עבדאללה, מורה תיכון בתחילת שנות ה-40 לחייו, שהצביע עבור נציג "האחים". לדבריו, "הצבא לא יאפשר למורסי לנצח. החלטת בית המשפט החוקתי לפני ימים אחדים לבטל את תוצאות הבחירות לפרלמנט היא הראיה המוחצת לכך. הצבא יזייף את התוצאות, כדי שהמועמד שלו, אחמד שפיק, ינצח בבחירות. גם אמריקה וישראל מעוניינות בכך. הוא המועמד שלהן. אם זה יקרה, יישפך כאן שוב דם ברחובות".
גם דוברים רשמיים של תנועת "האחים המוסלמים" משמיעים ביומיים האחרונים מסרים דומים. "העם יחזור לכיכרות, והמהפכה הבאה תהיה אלימה יותר מקודמתה", הצהיר-הזהיר חיירת א-שאטר, סגן המנהיג הרוחני של "האחים", ומי שהיה מועמדם לנשיאות, טרם נפסל.
מטה הבחירות של מורסי כינס מסיבת עיתונאים אתמול בצהריים, בעיצומו של יום ההצבעה הראשון, שבה נמסר על גיוס חיילים ואנשי כוחות הביטחון המצריים, המובאים לקלפיות ברחבי מצרים כדי להטות את הכף לזכותו של מועמד המשטר הישן, הגנרל שפיק.
"אם הצבא יישאר, מצרים תבער"
"צעירי המהפכה", שהנהיגו את תחילתה של המהפכה המצרית, לא מטילים כל ספק בכך שהבחירות ההיסטוריות לנשיאות מצרים לא יסתיימו בטוב. "שני המועמדים שעלו לסיבוב השני והמכריע אינם מייצגים רעיונות דמוקרטיים", מעריך עדנאן, דוקטורנט למחשבה מדינית, בן 32. "מורסי מעמיד פני מתון, אבל אלה המושכים בחוטים מאחוריו מעוניינים בהחלה הדרגתית של חוקי השריעה".
"ואם שפיק ייבחר", טוען עדנאן, "המדינה כולה תתפוצץ שוב. גם אם נראה שהמהפכה התעייפה לה בחודשים האחרונים ואנשים רוצים לחזור במהרה לשגרת החיים ששררה לפניה, אם המשטר יישאר בידי הצבא, מצרים תבער".
"כל ההצבעה הזו היא הצגה אחת גדולה", אישר בפניי עיתונאי מקומי את התחושה בקרב רוב האוכלוסייה המצרית. "כבר לפני כמה שבועות הוחלט ששפיק ינצח בבחירות. הכול מצביע על כך. הוא נפסל כמה פעמים, ומועמדותו אושרה בכל זאת שוב ושוב. הצבא אפשר לקיצונים המוסלמים לנצח בבחירות לפרלמנט, וכך הראה למצרים עד כמה הקיצונים הללו לא מסוגלים לנהל את ענייני המדינה".
לטענתו, הפרלמנט שפוזר היה קומדיה בלתי נגמרת. "ה'אחים' טעו באשליה, שהשלטון ייפול בקלות לידיהם. אבל הגנרל טנטאווי, ראש המועצה הצבאית העליונה, יעדיף לתקוע לעצמו כדור בראש, מאשר להצדיע לנשיא מטעם האחים המוסלמים. היריבות בין הצבא ל'אחים' עתיקת יומין. טנטאווי רוצה נשיא מקרב עמיתיו, וזה יהיה נשיא בלי פרלמנט ובלי חוקה, שיוכל לעשות ככל העולה על דעתו".
הצבא - מבעל ברית של העם לאויב
למרות דיווחים על התנגשויות בין אוהדי שני המחנות היריבים, האיסלאמיסטים והצבא, בקלפיות שונות ברחבי מצרים התנהלה ההצבעה באווירת מתיחות רגועה יחסית. מאות אלפי חיילים ושוטרים התפרסו במרכזי ההצבעה, כדי להבטיח שהסדר יישמר ולוודא שאיש לא יוכל לטעון אחר כך שהתוצאות זויפו, אך מצרים רבים אינם סומכים יותר על הצבא. רבים הביאו מהבית עטים לסימון בחירתם, לנוכח השמועה שהופצה כי הדיו של העטים בקלפיות נעלמת לאחר כמה שעות.
אם בשלביה הראשונים של המהפכה נחשב הצבא לבן-בריתו של העם, הרי שכעת שוררת בקרב חלקים נרחבים של האוכלוסייה המצרית עוינות גלויה כלפי הצבא, בשל התחושה שזה אינו מתכוון לוותר על השלטון כפי שהבטיח. ההפגנות ההמוניות אמנם איבדו מהיקפן, אך הזעם כלפי ראשי המועצה הצבאית וכלפי מועמדם לנשיאות זועק מעל קירות הבתים בחוצות קהיר. כתובות גרפיטי בעלות תוכן אלים ביותר קוראות לסלק ולו גם בכוח את הצבא מראשות המדינה. לעתים קרובות, נראה מגן דוד על פניו המצוירים של שפיק.
"אנשים מרגישים שהמדינה הזו הולכת לקראת אסון אמיתי", מעריך חאמד, מפעילי האופוזיציה הדמוקרטית של צעירי המהפכה. "הצבא יצר בחודשים האחרונים תוהו ובוהו ברחבי המדינה, והגביר בקרב אנשים את תחושת הצורך במנהיג חזק. אנחנו מתקרבים במהירות למצב שבו אנשים ירצו לקבל דיקטטור, שיוכל להבטיח יציבות ושקט".
צ'ה, אחמד יאסין, נאצר והיטלר בלב קהיר
תחושת אזלת-היד לנוכח קצה הצפוי של המהפכה המצרית החדיר לתודעה הכללית גיבורים חדשים: על קירות הבתים ובין מזכרות המהפכה הרבות צצו מסיכות של תנועת המחאה העולמית "אנונימוס", אבל גם דיוקנות של אדולף היטלר.
באחד הדוכנים בכיכר א-תחריר, שעוד מוכר שפע מסמלי המהפכה, אני מוצא לצד חולצות טי עם פניו של מועמד האחים לנשיאות וגלויות עם פניהם של גמאל עבדל נאצר, צ׳ה גווארה והשייח אחמד יאסין, גם גלויה שעליה מככב הפיהרר בצד ציטוט, שלכאורה נלקח מ"מיין קאמפף": "יכולתי להשמיד את כל היהודים בעולם, אבל השארתי כמה מהם כדי שתדעו למה השמדתי אותם".
גם אם ישראל לא שימשה נושא עיקר במערכת הבחירות לנשיאות, כל המחנות היריבים ממשיכים להפעיל הסתה אנטי ישראלית ואנטישמית להכפשת הצד השני ולגיוס לבבות. השבועון הממשלתי לשעבר "אוקטובר" מדווח בגיליונו החדש כי ישראל מתכננת מלחמת בזק בסיני, כדי להקים בחצי האי רצועת ביטחון כחלק מתוכנית אמריקנית להביא לחלוקה מדינית מחודשת של המזה"ת.
"ממשלת הגנרלים והמלחמה שהקים נתניהו, אינה שונה מממשלת אשכול ודיין בשנת 1967", מלהיט השבועון את הרוחות, במאמץ שקוף לחזק את מעמדו של הצבא ומעמדו לנשיאות לקראת הימים הקשים, שיבואו על מצרים לאחר היוודע התוצאות הרשמיות של הבחירות לנשיאות.