מחפשים משקיע? תמצאו אותו ברשת
אתר אינטרנט בשם "מימונה" מנצל את הטרנד העולמי של "מימון חברתי" ומציע ליזמים לגייס כסף מגולשים כדי לממן פרויקט בראשו הם עומדים. היזמים: "במקום לעניין רק את בעלי הממון, הבנקים וקרנות הון הסיכון, אנו נותנים אפשרות לבעלי מיזמים לפנות לקהל הרחב". כך זה עובד
מי צריך את הבנקים, כשיש לך חברים ברשת? אתר אינטרנט ישראלי בשם "מימונה", שעלה לפני כ-5 חודשים לאוויר, מציע ליזמים לגייס כסף על מנת להוציא לפועל את הפרויקט בראשו הם עומדים, כאשר הגיוס מוצע לכמות רבה של גולשים.
כתבות נוספות שעשויות לעניין אתכם בערוץ הכלכלה :
- רוצים 20% תשואה בשנה? קנו חנות להשקעה
- השקעה נבונה? מתייעצים עם הגורו הפיננסי
- הדרך למימון הטיול בחו"ל: השכרת הבית לזרים
למעשה, מדובר ברעיון שכבר מתגלגל מספר שנים ברחבי העולם וקרוי מימון חברתי (Crowdfunding). בשנת 2011 גוייסו מעל 1.5 מיליארד דולר באמצעות שיטה זו בעולם כולו, כאשר מרבית הפעילות היתה בארצות הברית. ב-2012 צופים כי סכום הגיוס הכללי יכפיל את עצמו.
סדרו לי להפיק דיסק
אז איך זה בעצם עובד? כל אדם עם יוזמה בכל תחום יכול להיכנס לאתר ולפרט על המיזם שלו באמצעות מלל, תמונה או סרטון. בעל המיזם, כלומר מבקש המימון החברתי, מגדיר איזה סכום הוא מבקש ומה הוא מציע בתמורה למשקיעים. כך לדוגמא, אם אמן מעוניין להוציא דיסק - הוא יכול להציע להעניק את הדיסק לכל אחד שישקיע 50 שקל במיזם, תמורת 100 שקל יעניק דיסק עם חתימה, עבור 200 שקל יספק דיסק במהדורה מוגבלת וגם כרטיס להופעה ותמורה 5,000 שקל, לדוגמא, יעניק הופעה פרטית למשקיע.
בטרם העלאת הבקשה למימון, צוות האתר בודק את ההצעה, ואם מחליטים להעלות את המיזם הוא מפורסם באתר ל-60 ימים. "מימונה" מציעה שני מסלולי גיוס: באחד, תוך 60 ימים היזם צריך לגייס את כל הכסף אותו היה מעוניין לגייס, ואם לא גייס את הסכום במלואו - לא יקבל דבר. במסלול זה גובה מימונה 5% עמלה ובנוסף גם דמי סליקת אשראי.
מסלול שני מאפשר ליזם לקחת את מה שגייס, גם אם לא הגיע לסכום שרצה מהתחלה, וכאן גובה מימונה 10% עמלה ועוד עמלות דמי סליקת אשראי.
למה שהצעות להשקעה לא יגיעו לכולם?
"במקום לעניין רק את בעלי הממון, הבנקים וקרנות הון הסיכון, אנו נותנים אפשרות לבעלי מיזמים לפנות לקהל הרחב", מספר אריק מרמורשטיין, שהקים את האתר יחד עם חברו נדב טרנטר מוזר. מרמורשטיין וטרנטר מוזר הכירו עוד בבית הספר היסודי בגבעת ברנר, לפני יותר מ-20 שנה. שניהם מושבניקים במקור, מאזור רחובות. כעת - משסיימו את לימודיהם הגבוהים - טרנטר מוזר במנהל עסקים ומרמורשטיין לימודי משפטים - חברו השניים להקמת האתר.
את הרעיון, מספר מרמורשטיין, העלו לאחר שהתמחה אריק במשרד עורכי דין שעסק בתחום וראה שרעיונות טובים פשוט לא מגיעים לציבור כולו, ולהם נחשפים רק לכמות מצומצמת של אנשים.
השלאגר: מימון ספורטאים
"לפי מה שאנו רואים, פרויקטים שמאוד הצליחו הם מתחום הספורט. הקלע סרגיי ריכטר, למשל, גייס יותר מ-54 אלף שקל. תמורת 100 שקל, למשל, הוא נתן חולצה, ותמורת 1,200 שקל הוא העביר שיעורי ירי פרטיים. חברת סלקט מהרצליה, העניקה לו גם 30 אלף שקל והיא נותנת לו חסות לקראת האולימפיאדה", מספר מרמורשטיין.אבל, מימון חברתי הוא לא רק לספורט. סניף "ליה שוקולד", לדוגמא, גייס 100 אלף שקל ממשקיע תמורת 10% מפדיון סניף יפו של הרשת. בלוגרית פוליטית, טל שניידר, גייסה כסף לביצע סקר מתפקדים למפלגת קדימה, עזרה לבית יתומים בקמבודיה וגם ארגון של ליל סדר ל-40 נזקקים.
תיקון לחוק ניירות הערך
לאחרונה החלו גם חברות סטארט-אפ להתעניין באופציה של המימון החברתי וכיום, ישנה התנגשות מסוימת עם חוק ניירות הערך, בייחוד לחברות מסוג שכזה. מי שרוצה להציע ניירות ערך לציבור צריך לעשות תשקיף שעלות הכנתו עולה אלפי דולרים. התשקיף מציג למשקיע נתונים רבים על מצבה של החברה וכוונותיה העתידיות. התשקיף, כשמו, מביא לשקיפות כלפי המשקיע, ובכך ממותן יותר הסיכון אליו הוא נחשף. לחוק ניירות הערך יש חריג המאפשר להציע ניירות ערך לעד 35 אנשים ללא הכנת תשקיף, אך המקרה של "מימון חברתי" על פלטפורמה אינטרנטית הקהל הוא רחב הרבה יותר.
לפני כחודשיים תוקן בארצות הברית חוק ניירות הערך, והנשיא אובמה איפשר השקעה באתרי מימון חברתיים עם מגבלות על גובה סכום ההשקעה, לפי כושר ההשתכרות. המגבלה נועדה למנוע מצב של פגיעה במשקיע כאשר לא יצליח המיזם.
בישראל, לפני כחודש וחצי, הציע ח"כ אבישי ברוורמן הצעה ברוח דומה, שתאפשר את השקעה מוגבלת באתרי מימון חברתי.
לפנייה לכתב/ת 
