אין גבול בערבה: כך נראה השער הפרוץ לישראל
מאות קילומטרים של מדבר, גדר מצחיקה וסיורים שעוברים רק כל כמה שעות, בצמוד ליישובים ולכביש לאילת. בסיני גן העדן הזה למבריחים ולטרוריסטים ייסגר בקרוב, אבל בצד השני - פתח גדול לפורענות. כתב וצלם ynet תיעדו בלי שום הפרעה גם בתוך ירדן, התושבים חוששים: מכאן יגיע הפיגוע הבא. צה"ל: משנים תפישה
גבי גרין, חקלאי מלידה, חוצה את שדה המלונים הענקי שלו, שחוצץ בין גבול ירדן לבתי קיבוץ לוטן. 50 ק"מ צפונית לאילת, השלווה והפסטורליה ניכרים בכל פינה. מרחוק שומעים את הילדים הקטנים של גבי רוחצים בבריכה בצהרי היום הלוהט, מתרוצצים בין מעט התיירים שהגיעו ללון באמצע שום מקום, בבונגלוס שבכניסה ליישוב. גרין עובר בטנדר על פני החלקה האחרונה בשדה שלו, נעצר ומצביע בידו על גדר תיל הניצבת מולו, דקה ונמוכה, מרווחת וחדירה. במרכז הגדר שער ישן, סגור במנעול. "זוהי ממלכת ירדן", הוא מכריז בטבעיות, כאילו הגענו לגבול בין שוויץ לאוסטריה.
לידו, שלט מאובק ושבור מכריז כי זהו הגבול שנקבע לאחר תיקונים בהסכמי השלום עם ירדן ב-1994, ומזכיר שעד 49' לא היה בכלל גבול באזור שבו שלטו אימפריות וממלכות. מתחת לשער נמשך הכביש הצר שיוצא מהשדה של גבי לשטח ירדן, ומסתיים באופק, במה שנראה בתעתועי המדבר כעמדה ירדנית.
כך נראה ה"גבול" שמפריד בין ישראל לאחת המדינות היחידות שטרם טולטלה ב"אביב הערבי": כ-260 קילומטרים של שטח פתוח בערבה, עם גדר תיל עלובה כסמל, סימן דרך (מלבד הקילומטרים הסמוכים לאילת, שם יש גדר טובה ומענה מבצעי משמעותי יחסית). מדי פעם מגיח שלט צהוב, חדש יחסית, שמציין כי מדובר בגבול ויש להיזהר. כל אחד יכול לחצות באין מפריע, להיכנס, לצאת, ברכב או ברגל, ביום ובלילה.
מדינת ישראל משקיעה מיליארדים בשדרוג המכשול בגבולות החמים יותר, בהתאם להערכות המצב ובאילוצי "השמיכה הקצרה". אבל המציאות המתהפכת במזרח התיכון לא נעלמת מראשיהם של אלפי התושבים בחבל אילות כאשר הם יוצאים החוצה, מביטים מזרחה ויודעים היטב שהם היחידים שנהנים מגבול שקט. בינתיים.
צאו לסיור לאורך הגבול מקיבוץ לוטן - הזיזו את המפה דרומה וצפונה. הגבול מסומן בלבן
בעוד שבצד המערבי של הנגב הדרומי מתקדמים במרוץ נגד הזמן בפרויקט הקמת הגדר החדשה בגבול מצרים - הרחוק כחודשיים מהשלמה - בצד השני התמונה שעולה מבדיקת ynet השבוע הפוכה לגמרי.
תנאים טובים למחבלים
במערכת הביטחון מחלקים את הגבול עם ירדן, הארוך ביותר מבין הגבולות וכרגע הבטוח ביותר, לשניים: גזרת הערבה והגזרה הצפונית - היא גזרת הבקעה. זהו חלק רגיש יותר ולא רק בשל הטופוגרפיה ההררית:
ה"מסדרון" סביב כביש הבקעה מפריד בין ירדן לגדה המערבית ולשטחי הרשות הפלסטינית ולהתנחלויות.
בקטע הזה, כ-100 קילומטרים בין צפון ים המלח למשולש הגבולות סוריה-ירדן-ישראל, קיימת גדר התראה ישנה פעילה, שקילומטרים בודדים ממנה זוכים לשדרוג משמעותי בחודשים אלו. בנוסף, בצה"ל מתכוונים לעבות בגזרה את מערך המכ"מים והתצפיות, באופן שיגדיל את השליטה במרחב בצורה ניכרת.
בגזרת הערבה, לעומת זאת, המכשול נראה גרוע יותר ממה שהיה בגבול עם מצרים עד לבניית הגדר החדשה. בסיור שערכנו מצאנו כי גדר סימון הגבול עבירה בקלות בקטעים הנושקים ליישובים, וגם לאורך הקילומטרים שבהם כביש הערבה היורד לאילת כמעט נוגע באותה גדר תיל.
סמוך לקיבוץ לוטן, למשל, נעמדנו דקות ארוכות, לאור יום, בשטח ירדן מבלי שכוח צבאי יגיע אלינו בעקבות הכוונת תצפית. בחלק מהגבול ציר המערכת, שעליו נוסעים סיורי הבט"ש (ביטחון שוטף), הוא שביל עפר או חול, בחלק אחר הוא כביש ישן, משובש וצר, מה שמגביל מאוד את תנועת הסיורים שגם כך אחראים על מרחבים עצומים. בחלק מהמקומות צמחייה גבוהה וכפלי קרקע מתערבבים בגבול הפרוץ, ועלולים, בבוא היום, להוות כר פעולה נוח לפעולת מחבלים.
בחטיבה המרחבית ערבה שמעו על ציר ה-ח', אותו כינוי שאימץ גם הרמטכ"ל לתיאור מעבר המחבלים מרצועת עזה לסיני ומשם לישראל, וטבעו בחודשים האחרונים מונח חדש, מאיים לא פחות: ציר ה-ט'. תחילת המסלול דומה, מעזה לדרום סיני, ומשם מגיע חיתוך מזרחה דרך הים לירדן, ואז צפונה ומערבה, לארץ המובטחת. החשש בצה"ל הוא שככל שיעובה הגבול עם מצרים, תעשיית ההברחות בסיני שמגלגלת מיליוני דולרים בשנה תחפש אכסניה חדשה ופרוצה.
אותם מבריחים/מסתננים אפריקנים/חוליות מחבלים צפויים להיתקל ביד קפוצה יותר, ובכוח מעט יותר איכותי מפזורות השוטרים המצרים המבודדים שלאורך הגבול המערבי. החיילים הירדנים, מעבר לקרבתם הגיאוגרפית למרכז המדינה יחסית למצרים שבצפון סיני, מאומנים ומצוידים באמצעי לחימה מארה"ב,
נוסעים בהאמרים ופועלים תחת שיתוף הפעולה האיתן ביותר שיש כיום לישראל עם מדינה ערבית. יחד עם זאת, המרחבים העצומים ובעיית המכשול שלא קיים יכולים רק להזמין את החודרים הפוטנציאליים.
"אני לא רואה פה את ציר ה-ט', אבל אני מניח שזה יגיע", אמר בראיון השבוע מפקד חטיבת הבקעה היוצא, אלוף-משנה נוחי מנדל, על גזרת הגבול הארוך, "בסוף השבוע האחרון בערבה הייתה חדירה של חמישה טורקים, ולנו כניסה של ארבעה פקיסטנים שנעצרו. לא ראינו מסתננים מאפריקה בכמויות, אבל יש כבר סנוניות". מנדל הוסיף משפט על הגזרה שעליה פיקד, שיכולה בהחלט להיות רלבנטית גם לגזרת הערבה הדרומית ממנה: "ברור שאם ירדן נחלשת, אז גורמים איראנים יימצאו פה על הגדר".
שמים אצבע בחור, המים ייצאו ממקום אחר
"החיילים הירדנים מסתכלים כל הזמן לכיוון ירדן", אומרת מילואימניקית של פיקוד העורף שנחה עם חבריה לסיור במהלך המשמרת, במדשאה של הישוב הזעיר גרופית, הצופה מגבעה קטנה על הערבה הירדנית. "אנחנו לא מדברים איתם. כשהייתי פה בסדיר כלוחמת בגדוד קרקל זה היה אותו דבר. איך שעלינו לקו הזה אמרו לנו - תיסעו לאט, ולא משנה מה. מרדפים לא יהיו כאן".
לדבריה של החיילת מצטרף יוני רוט, רכז הביטחון השוטף הצה"לי של היישוב קטורה, שבתיו נמצאים פחות משלושה ק"מ מהגבול. עם כמה רובי M-16 מקוצרים שקיבל מהצבא יצטרכו יוני וחבריו לכיתת הכוננות היישובית למנוע את הפיגוע הבא, עד שיגיעו החיילים. "אותי זה מלחיץ מאוד, כי אנחנו יישוב מאוד מבודד. תבין שיש ממש מעט כוחות מאילת ועד לעין יהב (טווח של כ-130 ק"מ - י.ז). אני לא רגוע מזה שאני יודע שסיור צבאי שעובר, יחזור רק בעוד שעות, כאשר מה שעומד ביני לבין הצד השני זאת דיונה. אחת לכמה שבועות כשאני מקבל פלוגת מילואים חדשה, בתדרוך שלי הבקשה היחידה שלי מהם היא: באירוע אמת, בבקשה תגיעו מהר".
רוט מספר על מציאות שקטה יחסית, שבמקרים חריגים מסתכמת בחדירות מעת לעת של מהגרי עבודה ממדינות שונות, בהן טורקיה.
"אנחנו לא יושבים מול עזה, אבל ממה שקורה מסביב ההיגיון אומר שהאיומים מתקרבים אלינו. איפה ששמים אצבע על חור כדי לעצור המים, המים ימצאו מקום אחר להיכנס מהם".
על שכניו הירדנים, אומר רוט כי "למיטב הבנתי הם לוחצים שנקים פה גדר ומהר ועושים מלאכתם כמו שצריך, אבל אני לא מייחל ליום שבו נלמד על בשרנו שהמצב פה לא כל כך רגוע". גרין, החקלאי שמסתובב איתנו בקיבוצו לוטן, אופטימי עוד פחות: "אני לפעמים עובד בשדה בלילות, אם יחטפו אותי מי יידע? מחבלים יכולים להיכנס לקיבוץ בקלות, להגיע תוך רבע שעה גם ליישובים שממערב לכביש הערבה, לרסס את גני הילדים או לפתוח באש על הבריכה. כנראה דברים יזוזו רק אחרי שיהיה כאן פיגוע".
לשכת רה"מ: יש עבודת מטה
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל עוקב כל העת אחר שינויים בגבולות ופועל להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו, על מנת להגן על מדינת ישראל ותושביה. לפני כשנה, הקים צה"ל את החטיבה המרחבית 'ערבה' אשר חולשת על מרחב הגבול המזרחי, החל מים המלח ועד צפון אילת. הקמת החטמ"ר הינה חלק משינוי תפישת ההפעלה וממוכנות צה"ל להגנה.
באשר לטענות הכתב בנושא מהגרי העבודה הרי שמתקיימת פעילות מבצעית שוטפת הכוללת סיורים רגליים ורכובים על בסיס התוכנית המבצעית, וכן סיכול ניסיונות חדירה על-ידי הכוחות בשטח והעברת המסתננים לטיפול משטרת ישראל".
גורמים בצה"ל הוסיפו כי "הסכם השלום עם ירדן הוא נכס אסטרטגי, הן לישראל והן לירדן, ולשני הצדדים אינטרס עליון לשמור עליו".
בלשכת ראש הממשלה אומרים כי בימים אלה מתקיימת עבודת מטה בעניין בניית מכשולגם בגבול המזרחי, וכשתסתיים - תובא לאישור. "אין חדירות בגבול הירדני והגבול מאובטח, אך הנושא של הגדר נמצא בטיפול שכן ההערכה היא כי סגירת הגבול עם מצרים תעביר אנשים שינסו לחדור לישראל, לגבול עם ירדן", הזכירו בלשכת נתניהו.
לפנייה לכתב/ת 
