דירה ירוקה תחסוך לכם כסף - והנה ההוכחות
משפחות שמתגוררות בפרויקט ירוק בנס ציונה חוסכות 40% בהוצאות החשמל והמים, במגדל המשרדים "אקו טאואר" בת"א נהנים מהפחתה של 33% בצריכת החשמל, ובמשרד אדריכלים שעבר שיפוץ ירוק הצליחו להפחית את צריכת החשמל ב-75%. המספרים שמאחורי ההצהרות הירוקות
שלוש משפחות בפרויקט הארגמן בנס ציונה, שמחזיק בתו התקן לבנייה ירוקה, גילו שההוצאות על חשמל ומים הרבה יותר נמוכות מכפי שהיו במקום מגוריהן הקודם. מבדיקה מדגמית שערכה יזמית הפרויקט, קבוצת חנן מור, התברר שהן הצליחו לחסוך כ-40% בהוצאות החשמל והמים ביחס לדירה רגילה.
עוד על בנייה ירוקה - בכלכלה ירוקה:
- המשרד להגנת הסביבה יעודד קניית דירות ירוקות סקר: 40% ישלמו 25 אלף שקל יותר על בית ירוק
- למה החום פולש הביתה? כי הבנייה לא ירוקה
- בנייה ירוקה וחסכונית: צפו ותרוויחו אלפי שקלים
המשפחות, שעברו להתגורר במקום בדצמבר 2011, רכשו דירות בעלות גבוהה יחסית של 2 מיליון שקל לדירת 5 חדרים. בחנן מור מסבירים, כי דירה ירוקה יקרה אמנם בכ-2% יותר לעומת דירה רגילה. אך טוענים שזו השקעה משלמת, בשל החיסכון בהוצאות השוטפות.
הפרויקט עתיד לכלול 5 בנייני מגורים בני 8 קומות. עד כה הסתיימו הבנייה והאכלוס רק של מבנה אחד, שזכה בתו תקן ירוק מצטיין ממכון התקנים. הבדיקה, שנערכה כדי לראות אם המבנה עומד במבחן החיסכון המעשי - העלתה תשובה חיובית: החיסכון הפוטנציאלי לדיירים עומד על כ-400 שקלים בחודש, שמתבטאים גם בתשלום מופחת של מסי ועד בית ביחס לבניין זהה שאינו ירוק.
חוסכים בתשלומי ועד הבית
איך מושג החיסכון? בקבוצה מסבירים כי ההוצאות של הדיירים על מיזוג נמוכות יותר בזכות קירות תרמיים, שמבטיחים בידוד של 120-100 שעות מחום וקור, לעומת קירות רגילים שמספקים עד כ-12 שעות בידוד. גם תכנון העמדת המבנים, שהתחשב בכיווני השמש ובמשטר הרוחות, מאפשר לצמצם במיזוג ובתאורה. בנוסף, המזגנים חוברו לדודי השמש והחום שהם פולטים משמש לחימום המים.
לצד זאת, נדרשו התקנות מערכות חיסכון מיוחדות בעלות גבוהה, שהסתכמו על פי החברה בכ-115 אלף שקל. כך למשל הותקנה בבניין מערכת להסרת אבנית מהמים שמאפשרת לגופי המים לעבוד באופן יעיל יותר. בחברה מציינים כי עלות התקנתה עמדה על 12 אלף שקל, כאשר החיסכון לדייר בצריכת החשמל מתבטא בעשרות שקלים בחודש.
בנוסף, בכל דירה הותקן מד חשמל, בעלות 500 שקל, שמעדכן בכל רגע נתון לגבי רמת הצריכה והחשבון הצפוי. על פי החברה, המודעות שהוא מאפשר, מובילה לבדה לחיסכון של 15% בהוצאות החשמל של הדיירים.
הבנייה הירוקה לא הסתכמה בתוככי הדירות, אלא מורגשת גם ברחבי הפרויקט, למשל בתאורה חכמה שנדלקת רק כשעוברים אנשים בחלל. דוגמה נוספת היא מערכות סולאריות שהותקנו על הגגות בעלות 70 אלף שקל. על פי החברה, מערכות אלה מאפשרות לכסות את הוצאות החשמל של ועד הבית עבור אזורים ציבוריים כמו חדרי המדרגות ולובי הבניין, שעומדות בבנין רגיל על כ-1,000 שקל בחודש.
החיסכון במים מתבטא בשתילים חסכוניים במים בגינה הציבורית ובמערכת לאיסוף מי מזגנים להשקיית הגינות, בעלות 70 אלף שקל. גם על העתיד חשבו בתכנון הבית, למשל בהכנה למערכות חשמל חכם בדירות מגורים או בהכנה לטעינת מכוניות חשמליות.
בסך הכל, החיסכון במגורים בדירה ירוקה עומד על כ-5,000 שקל בשנה על פי בדיקת החברה. אם מוסיפים את החיסכון בהוצאות על בריאות, מתוך הנחה שמגורים בדירה ירוקה בריאים יותר - אפשר לחסוך 2,000 שקל נוספים על פי מחקרים שונים וכך להגיע לחיסכון של כ-7,000 שקל בשנה, ל פי החברה.
סעיף | סכום (בשקלים) |
חיסכון בצריכת החשמל | 400 |
חיסכון בצריכת המים בשטח ציבורי | 25 |
סה"כ חיסכון חודשי לדירה | 425 |
סה"כ חיסכון שנתי לדירה | 5,100 |
מה מצב הבנייה הירוקה בישראל?
פרסומות ענק ברחבי מדינת ישראל מכריזות על בניית שכונות ירוקות, אך התחום נמצא עדיין בחיתוליו בהשוואה לאירופה, קנדה וחלק ממדינות ארה"ב. רק בקיץ שעבר אושר בישראל תקן חדש ומחמיר יותר לבנייה ירוקה, שעומד בסטנדרטים הנהוגים בעולם, אולם המבנים שהגישו בקשה לקבל אותו נמצאים עדיין בהליך בנייה.
על פי נתוני מכון התקנים, בסך הכל יש 177 פרויקטים של בנייה ירוקה בטיפולם. עד כה אושרו רק 22 פרויקטים על פי התקן הישן (5281) משנת 2005, 88 פרויקטים נמצאים בשלב זה או אחר של בנייה ו-67 נוספים נמצאים בתהליך עבודה.
מבין כלל הפרויקטים, 53% מיועדים למגורים, 23% למשרדים, 20% למבנים פרטיים דוגמת וילות מגורים ו-4% הם מבני ציבור דוגמת בתי ספר. משך הזמן שלוקח לקבל את התקן הוא כמשך זמן בניית המבנה, והתהליך כולל פיקוח של נציגי מכון התקנים הישראלי בשטח.
אנשי חברת AVIV AMCG , שמשמשים כיועצי הסמכה לתקן ומלווים רשויות מקומיות בנושא, מציינים כי בהוד השרון, רעננה, כפר סבא, תל אביב ונתניה ניתן למצוא מבנים נוספים שאינם עומדים בתקן אך מוגדרים כ"ירוקים", על פי אומדנים שהרשויות עצמן קבעו. בנוסף, ברשויות דוגמת רמת גן ויבנה יש תב"ע שמנחה לעבוד על פי התקן.
יש יזמים בארץ שקיבלו החלטה לבנות עם מחויבות לתקן, בתוכם חנן מור וכן חברת שיכון ובינוי נדל"ן של שרי אריסון. שיכון ובינוי זכתה אף היא בתו תקן ירוק מצטיין על פרוייקט המגורים פיור חלומות השרון, בשכונת קריית השרון בנתניה. הפרויקט עתיד לכלול 5 בניינים, שלושה בגובה 20 קומות ששניים מתוכם כבר אוכלסו, ושניים נמוכים יותר.
גם פרויקט זה כולל מאפיינים כמו בידוד תרמי באמצעות קירות עבים ומבודדים יותר, גופי תאורה חסכוניים, חלונות גדולים לכניסת אור לצד הצללות בחלונות הדרומיים, וכן מערכות לכיבוי חשמל מרכזי בדירות, מערכות למניעת הצטברות אבנית, ומערכות מיזוג אוויר בעלות דירוג אנרגטי גבוה.
על פי החברה, כל אלה יאפשרו לדיירים לחסוך בין 20% ל-30% בצריכת החשמל. לצד זאת, אמצעים לחיסכון במים כמו התקנת חסכמים בדירות ושימוש במערכות השקיה חכמות, יאפשרו לדברי החברה לחסוך עד 30% בצריכת המים של כל דירה.
בנייני משרדים
גם בבנייני משרדים אפשר למצוא את ניצני המגמה הירוקה. אחת הדוגמאות היא מגדל עזורי אקו טאואר שבתל אביב, שכבר מחזיק בתקן הירוק והיוקרתי LEED Gold. הבניין מתוכנן להיות בעל 21 קומות, כאשר שלב א', המונה 5,000 מ"ר המתפרשים על פני 7 קומות, הסתיים ואוכלס לפני כשנה. שלב ב', שבנייתו מתחילה בימים אלה, ימנה עוד 14 קומות.
למרות שחלפה רק שנה מאז החל המבנה לפעול, בדיקה שנערכה גילתה כבר עתה שדייריו, החברות ג'ון ברייס והמי"ל, נהנים מהפחתה של 33% בצריכת החשמל, המתבטאת בחיסכון של 50 אלף שקל בשנה. את הבדיקה ערך סוקר האנרגיה יונתן פרום, מחברת EcoVis. פרום נשכר על ידי אחת מיזמיות הבניין, "אחים עזורי", לבדוק את נתוני הצריכה של המבנה בזמן אמת ולאתר מוקדים נוספים במבנה להתייעלות.
החיסכון מתאפשר בשל שילוב של גורמים כמו אופן מיקום הבניין בהתאם לתנאי האקלים, חלונות שמאפשרים מעבר אור טבעי תוך סינון החום, תאורה חסכונית, מערכות בקרה ממוחשבות שמדליקות ומכבות את התאורה והמיזוג רק אם יש אנשים בחלל, וכן ניטור רציף של צריכת החשמל. עוד מתברר כי המבנה מאפשר חיסכון של 70% בצריכת המים, המתבטאים בכ-5 מיליון ליטר בשנה, זאת בין השאר בזכות מערכות לשימוש במים אפורים כמו מי המזגנים להדחת האסלות.
מהשוואה שערך פרום ביחס לנתונים שדווחו ב-2010 על ידי נתוני אחזקת המבנים של לאומי קארד ובנק הפועלים, שאינם מוגדרים כירוקים, עלה שצריכת החשמל למ"ר נמוכה משמעותית באקו טאואר: בעוד שבאקו טאואר מדובר על צריכת חשמל בהיקף של 218 קילוואט לשעה, בלאומי ובפועלים דובר על 412 ו-292 קילוואט בהתאמה. בעזורי מדגישים כי לו היתה ההשוואה מתבצעת מול בנייני משרדים שעובדים מספר רב יותר של שעות, היו הפערים גדולים יותר.
אפשר גם לשפץ
דוגמה אחרת בתחום היא דווקא של שיפוץ ירוק למבנה קיים, דוגמת זה שבוצע במשרד תמי הירש אדריכלים. המשרד, שמשתרע על 100 מ"ר במבנה משרדים ישן בגבול המזרחי של ת"א, שהפך למשרד ירוק ובר קיימא בתום הליך שיפוץ של כ-6 שבועות, שהסתיים בדצמבר אשתקד.
הירש, אדריכלית שמנחה גופים בתחום הבנייה הירוקה, מספרת שהחליטה לבצע את השיפוץ כדי לבחון וליישם בעצמה את העקרונות שהיא מנחילה לגופים אחרים. "המטרה היתה להגיע לחיסכון באנרגיה ולצמצום חומרים ומשאבים", היא מסבירה. ואכן, כלל השינויים אפשרו לדבריה להפחית את צריכת החשמל של המשרד ב-75% ביחס לדיירים הקודמים.
הירש מפרטת כי במסגרת השיפוץ, צורת האות ר' של המתחם תוכננה כחלל פתוח אחד שמנצל בצורה מיטבית את תאורת היום ואת האוורור הטבעי. התקרה המונמכת שהייתה במקום פורקה ואיתה סולקו מכשולים כמו מזגן מרכזי וגופי תאורה שקועים. במקום המזגן הותקנו שני מזגנים ויעילים יותר בחדרים ומאוורר תקרה בחלל המרכזי. תודות לכך, הירש מספרת כי הם יכולים להימנע משימוש במזגן לאורך כל השנה, למעט יולי-אוגוסט. "כל הזמן יש לנו בריזה נפלאה", היא אומרת.
מאפיינים ירוקים נוספים שהתווספו למבנה מתבטאים בתריסים שהותקנו על החלונות כדי להפחית את רמת הקרינה ולמנוע סונוור, בגופי תאורה חסכוניים ובציוד חשמלי שצורך פחות אנרגיה..
.
לצד זאת, הריהוט כולו עשוי מחומרים ממוחזרים - הירש מספרת כי הם הקפידו במהלך העבודות על הפרדה מלאה של הפסולת ועל שימוש חוזר בחומרים השונים, כמו ארונות מטבח או דלתות זכוכית. מוצרים שלא ניתן היה לעשות בהם שימוש חוזר, כמו מחיצות גבס וגופי תאורה, הועברו למיחזור.
"החזון שלנו הוא להוות דוגמה בנושא הירוק, וכן לשמור על בריאות העובדים", מסכמת הירש. "תאורה טבעית, אוורור טבעי וחומרים שלא פולטים מזהמים - מספקים לנו תנאים מצוינים לעבודה ושומרים על בריאות העובדים".
נושא זה, כמו גם נושאים אחרים מתחום הבנייה הירוקה יידונו היום (ד') בכנס השנתי של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה במתחם "נא לגעת" ביפו