בונים מחדש בתי חרושת לציונים? דילמת המיצ"ב

הפער בחינוך לעשירים ולעניים יתרחב, מורים ינטשו את בתי הספר החלשים, הרמאויות במבחנים יתגברו - וזה לא הכול. זו התמונה השחורה שאותה מציירים במשרד החינוך, בעקבות פסיקת בג"ץ בחודש שעבר, שלפיה יש לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב - מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית. גם מומחי חינוך ברחבי הארץ מצטרפים להערכה כי ההחלטה עלולה לגרום לפגיעה אנושה במערכת החינוך, וטוענים כי חשיפת הנתונים תוביל לפתיחת מרוץ פרסומי להשגת תלמידים, מרוץ שיגרום לפערים משמעותיים בין בתי ספר באותה עיר. מנגד, יש מי שרואה את התמונה בצורה שונה.

החינוך במוקד, כתבות נוספות:

מהפכה יסודית: בוטלו המבחנים לכיתות א'

אפשר להירגע: סוף לבחני פתע בבית ספר יסודי

החינוך הישראלי בצניחה: 89 בעולם במתמטיקה

לקום מחר בבוקר, רק לא לשעת אפס  

"האמת היא שבתי הספר כבר מזמן זנחו את העולם הפדגוגי והערכי לטובת עולם השיווק והמותגים", אומר בצער מנהל תיכון ותיק ממרכז הארץ. "במקום להתעסק במהות החינוכית מתעסקים בקישוטים ובפרסומות של מגמות חדשות ויוקרתיות, העיקר להיראות אטרקטיביים בעיני התלמידים. ההחלטה של בג"ץ לתת פומביות לציוני המיצ"ב רק תעצים את הקמפיין השיווקי, ובמקום תלמידים נקבל בבתי הספר לקוחות וצרכנים".

בחינות המיצ"ב מתקיימות כבר למעלה מעשור ועליהן מופקדת "הרשות הארצית למדידה והערכה" במשרד החינוך. במסגרתן, נבחנים מדי שנה תלמידים בכיתות ב', ה' ו-ח' בעברית, מדעים ואנגלית, והם גם נשאלים על הסביבה החינוכית ועל האקלים הבית ספרי. מטרת הבחינות היא לספק למנהל משוב מהימן ודיסקרטי על נקודות החוזק והחולשה של המוסד החינוכי, ותוצאותיהן נשמרו בסוד בקרב המוסד הבוחן.

בשנת 2008 חל מפנה בעלילה. התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המחוזי בתל אביב וטענה כי אי פרסום הנתונים מהווה פגיעה בחופש המידע. ועדה שהקים משרד החינוך בתגובה קבעה כי חשיפת הנתונים תגרום לפגיעה הרסנית בחינוך. עמדה זו התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי והעתירה נדחתה. בתנועה לא ויתרו ועתרו לבג"ץ, שהפך את ההחלטה.

החשש: תלמידים חלשים יופנו לחינוך מיוחד

עיון במסקנות הוועדה שהקים משרד החינוך מסגיר את החשש הגדול. חבריה

 הציגו דוגמאות מרחבי העולם ולפיהן חשיפת תוצאות מבחני מיצ"ב (כפי שקרה בארה"ב, נורבגיה ואנגליה) עלולה לשבש את תפקודה התקין של מערכת החינוך, ולכן שאר המדינות נמנעות מלעשות זאת. להשקפתם, הלחץ להגיע להישגים בכל מחיר עלול לגרום לתחרותיות בלתי הוגנת בין בתי ספר. "התחרות עלולה לגרום לתיוגם של בתי הספר כחלשים ולהביא לנטישה של תלמידים ומורים איכותיים", קבעה הוועדה.

חבריה אף טענו כי המאבק בין מוסדות החינוך עלול להוביל להטיית התוצאות באמצעים מלאכותיים כמו אי שמירה על טוהר הבחינות, הרחקת תלמידים חלשים או תיוגם כתלמידים בעלי לקויות למידה והפנייתם לכיתות חינוך מיוחד. בנוסף, עלה חשש כי מערכות שירצו תוצאות מיידיות יקצו את מרב התקציבים לכיתות הגיל הנבחנות - על חשבון פגיעה בשכבות הגיל האחרות.

שופטי בג"ץ בראשות אליעזר ריבלין לא התרגשו מהחזון האפוקליפטי ודחו את עמדת משרד החינוך על הסף. לטענתם, אין כל ראיות לכך שפרסום תוצאות המיצ"ב אכן יגרום לתופעות שליליות ובכל מקרה, ובמידת הצורך, תפקידו של משרד החינוך הוא להגביר את הבקרה ולטפל בנגע השלילי. "ביקורת מטעם הציבור היא ביקורת ראויה ורצויה", ציינו השופטים בפסיקתם. "תוצאות המבחנים אינן צריכות להיות מוסתרות. הן צריכות שימוש גלוי ומושכל בהן, שתועלת בצדו".

בחירות בארה"ב 2012 - לכל הכתבות של CNN ו-ynet

פסיקת בג"ץ בעניין הובילה, כצפוי, לשמחה בצד העותר. "הגיע הזמן שהרשויות יבינו שהן לא עושות לנו טובה בכך שהן משתפות במידע שנמצא ברשותן. זו חובתן החוקית", אמרה בסיפוק עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "בית המשפט דחה גם את נבואות הזעם והאיום בהרס מערכת החינוך והוכיח כי תסריטי האימה הם שיטה שאין לקבלה במשטר דמוקרטי".

התומכים: ההורים יפגינו יותר מעורבות

לצד ההצלחה של התנועה לחופש המידע עולה שאלת המחיר. במשך שנים הוסתרו תוצאות המיצ"ב וכלל הנראה הייתה לכך סיבה טובה. האם השינוי שיבוא

 בעקבות הפסיקה מבורך? תלוי את מי שואלים. "בטווח הקצר הדבר יהווה מטרד למערכת החינוך, שכן אף הורה לא ישמח לגלות שילדו לומד בבית ספר שהישגיו נמוכים מאחרים", העריך ד"ר עמנואל תמיר, מומחה למערכות ניהול מהמכללה לחינוך 'אוהלו'. "במקביל, הדבר ידרבן את ההורים לדפוק על לשכות ראשי הערים ומשרד החינוך בתביעה לטיפול מיידי בבעיות, מה שייאלץ את הרשויות להתייחסות אמיתית ועניינית".

לגישה זו שותפה גם מנהלת בית ספר יסודי מאזור הצפון, שמאמינה כי תחרות היא דבר בריא. "אם המלך הוא עירום אז צריך למצוא לו בגדים חדשים ולא להחביא אותו בתוך הבית", המשילה. "המטרה שלנו היא תמיד להשתפר ובשום מקרה אסור להנציח או להשלים עם בינוניות. ברגע שהציונים יהיו גלויים החשדנות של ההורים תיעלם והם יפעלו ביחד עם בתי הספר לטובת הילדים".

מנהל אחר אמר כי הטיעון של תחרות אפשרית לא מחזיק מים. "זו צביעות להגיד שאין מעמדות ותחרות בין בתי הספר, ללא קשר למיצ"ב", טען. "כל תושב בכל עיר יודע טוב מאוד מי הם בתי ספר החזקים הפועלים בשכונות האמידות ומי הם בתי הספר המוזנחים בעלי האוכלוסיות הקשות".

המתנגדים: התחרות תפגע בתלמידים

אבל יש גם גישה אחרת, קיצונית יותר, שגורסת כי הפסיקה התקדימית מהווה "תפוח אדמה לוהט" שכוויותיו יורגשו היטב במערכת החינוך. "בעוד עשור, כשתוקם ועדת חקירה שתבדוק מה הייתה נקודת השבר של החינוך, התשובה תהיה הפסיקה של בג"ץ בנושא המיצ"ב", אמר מנהל בית יסודי מאזור הדרום.

"ברגע שנתוני המיצ"ב יהיו מרוחים גם על דפי העיתון המצב בבתי הספר יהפוך מסוכן מאוד מבחינה חינוכית", מוסיפה פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים ומומחית לנושאי הערכה ומדידה בחינוך. "הציבור יתייחס לנתונים כאל 'תורה מסיני', הלחץ על המנהלים והמורים יגבר ובתי הספר ייכנסו לסחרור, שיביא לתופעות איומות ונוראות של שקרים וסילוף האמת בשל היחס לציונים כחזות הכול".

ד"ר יורם הרפז, מומחה לחינוך ממכללת בית ברל, גורס כי מה שחשוב הוא דווקא הנתונים שלא נראים לעין. "הכלל בחינוך הוא שמה שניתן למדידה הוא לא חשוב ומה שחשוב זה רק מה שלא ניתן למדידה", הוא אומר. "בעיניי זה דבר איום נורא שהמדידה היא הכלי העיקרי שמכתיב את החינוך. מפה הדרך לתעשיית רמאות קצרה מאוד, החדווה נעלמת והלמידה הופכת להיות מכוונת לבחינות".

פסיקת בג"ץ אמנם באה ליצור שקיפות במערכת החינוך אך יש כאלה כמו ד"ר לטם פרי-חזן, משפטנית מהחוג למנהיגות ומדיניות בחינוך באוניברסיטת חיפה, שטוענת כי ראוי היה במקרה זה לאסור על פרסום מידע שמסירתו עלולה לפגוע באופן משמעותי בשוויון ובאינטגרציה החברתית במערכת החינוך.

שר החינוך סער. סודיות שנשמרה שנים(צילום: נמרוד גליקמן)

"פסק הדין מבוסס על ההנחה כי התלמידים מוגבלים לאזורי הרישום המונעים מעברים בין בתי ספר, אולם בפועל יותר ויותר רשויות פותחות את אזורי הרישום", הסבירה פרי-חזן. "עם התרחבות אפשרויות הבחירה, הורים ממעמד חברתי-כלכלי גבוה יוכלו לבחור לרשום את ילדיהם לבתי ספר מרוחקים בהם ציוני המיצ"ב גבוהים, ואילו הורים ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, שאינם מסוגלים לממן הסעות, יאלצו להסתפק בבתי הספר הסמוכים לאזור מגוריהם".

מירושלים תצא הבשורה?

ואולי אפשר אחרת. בירושלים, לדוגמה, לא מסתירים כלום מההורים בבואם לבחור את המוסד החינוכי עבור ילדיהם. אזורי הרישום פתוחים לכולם, כך שההורים יכולים לבחור בעצמם את בית הספר לפי "עץ מדדים" שכולל 30 קטגוריות, בהם מבחני המיצ"ב, מדד הנשירה, אלימות, שיעור גיוס לצה"ל ועוד.

היוזמה עוררה ביקורת רבה מצד מורים ומנהלים בירושלים, אך זוכה לתמיכה של ההורים שמאמינים בשקיפות. "בשיח החינוכי נוטים להתייחס רק לציונים ושוכחים מטרות כמו חינוך לערכים, מעורבות בקהילה, גיוס לצה"ל, ועוד", אומר ראש העיר, ניר ברקת. "עץ המדדים מאפשר שקיפות להורים ומצליח להביא לשיפור משמעותי

 בבתי הספר במדדים השונים. מדובר בכלי ניהולי שיוצר שפה משותפת לכל המנהלים ומאפשר לעירייה לאתר מצוינות ולשכפל אותה וגם לזהות כשלים ואתגרים אותם יש לשפר".

דומה שהיוזמה הירושלמית יכולה להיות הפתרון לנבואות השחורות, כשגם בארגון ההורים הארצי יש לה תומכים. "חשוב לתת להורים את כל המידע הרלוונטי לגבי חינוך ילדיהם", אומר היו"ר גדעון פישר. "כדי לא להחמיץ את המטרה החינוכית הערכית, ולדאוג שבית הספר לא יימדד רק ברמות מספריות, יש לפרסם גם פרמטרים נוספים כמו אחוזי הנשירה, ואחוזי השתתפות התלמידים בבחינות".

סיגל ציוני, ראש ועד ההורים בחיפה, סיכמה: "אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו מערכת החינוך פועלת בהשראת תוכניות הריאליטי, כשמטרת העל היא ייצור 'הציון הנולד', אלא להסתכל על התלמיד כמכלול של ערכים".