"אנחנו מייצרים תעסוקה ולאף אחד לא אכפת"
המכללות הטכנולוגיות להכשרת הנדסאים וטכנאים, אולי הגוף החשוב ביותר בייצור הזדמנויות תעסוקה לאוכלוסיה הלא אקדמאית בישראל, עומדות בפני קריסה. "אנחנו מספקים ידע וטכנולוגיה למערכת הביטחון, מספקים הכשרה מקצועית לבדואים ולחרדים, אבל לאף אחד לא אכפת מאיתנו"
בציבור הישראלי חוששים מעלייה קרבה בשיעור האבטלה. אמיתי או לא, החשש הזה נוכח והוא גם מחזיר למרכז הדיון הציבורי את השאלה, האם החברה הישראלית וממשלת ישראל עושות מספיק על מנת לנצל את מלוא הפוטנציאל של המשק לייצור מקומות עבודה.
אחד הנושאים המרכזיים שעלו לסדר היום, וסוקר בהרחבה בסדרת כתבות זו, הוא חוסר האיזון בשוק התעסוקה. מצד אחד, ענפים רבים מפטרים עובדים, מצמצמים ייצור ומתקשים לשרוד. מנגד, בענפים אחרים מוותרים על הזמנות עבודה בגלל מחסור בעובדים. ענפים אלה שייכים בעיקר לתעשייה עתירת הידע, שבה יש צורך מהותי בעובדי כפיים מיומנים: חרטים, מסגרים, הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה, הנדסאי בניין, נהגים לרכבים כבדים ועוד.
אבטלה מצד אחד - מחסור בעובדים מצד שני
איך מחזירים את שוק התעסוקה לאיזון?
המחסור נובע גם מבעיית תדמית של אותם מקצועות, הנחשבים ל"עבודה שחורה", אך לא ניתן להסביר את המחסור בעובדים על ידי גורמים פסיכולוגיים בלבד. במשך העשור האחרון, מנהל משרד החינוך מדיניות ברורה של העדפת חינוך עיוני, המוביל לקבלת תעודת בגרות, על פני חינוך מקצועי, המוביל לקבלת תעודת מקצוע. בנוסף, בעשור האחרון ירדה ההשקעה הממשלתית בהכשרות מקצועיות למבוגרים ב-73%.
השבוע התברר כי גם בתחום ההשכלה הגבוהה, קיימת הזנחה ארוכת שנים של צרכי התעשייה. התפישה המושרשת, שלפיה מדינה מתקדמת מבחינה טכנולוגית לא צריכה עובדי כפיים מיומנים הגיעה גם לתחום התקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה.
השבוע הודיעו ראשי המכללות הטכנולוגיות כי לא יפתחו את שנת הלימודים האקדמית ללא תקצוב נוסף של 40 מיליון שקל. לטענתם, המערכת נמצאת בעברי פי פחת, כאשר מוסדות הלימוד אינם מסוגלים לרכוש ציוד חדש וחיוני או לתחזק את המבנים שבהם הם פועלים.
"תכניות הלימוד לא עודכנו מזה שנים ואין לנו כסף לשלם למרצים איכותיים", אומר דב תמיר, מנכ"ל המכללה הטכנולוגית בבאר שבע. "אנחנו עובדים עם ציוד שרכשנו לפני 30 שנה, בתקופה שבה שרים ומנכ"לי משרדים היו באים למכללה ושואלים אותנו מה אנחנו צריכים. היום לא רק שלא שואלים, גם אין היענות כאשר אנחנו פונים אליהם".
למשק אין סבלנות לחכות לתעודת הנדסאי
שנת הלימודים שתיפתח אחרי החגים מציגה אתגר חדש ובעייתי לראשי המכללות הטכנולוגיות. לראשונה, יעברו המכללות למודל תקצוב המחשב את מספר התלמידים במוסד לפי מספר התלמידים שסיימו את הלימודים וקיבלו תעודת הנדסאי, ולא לפי מספר התלמידים שנרשמו וניגשו לבחינה ראשונה כפי שהיה עד כה.
מודל זה הגיע בעקבות מסקנות מבקר המדינה משנת 2008, שקבעו כי פחות משליש מהנרשמים למכללות הטכנולוגיות מסיימים את לימודיהם עם תעודה. "שיעור מקבלי הדיפלומות בקרב תלמידי הנדסאות נמוך ולא עלה על כשליש", כתב המבקר. "שיעור הצלחה נמוך זה מצביע על כך שמרבית תקציבו של מה"ט (המכללות הטכנולוגיות, א.ל) - כ-100 מיליון שקל - לא השיג את יעדו."
המודל החדש נבנה כך שמצד אחד, התקציב הנוכחי של המכללות (כ-140 מיליון שקל לשנת הלימודים הקרובה) לא יפגע, מחד, וייווצר עבורן תמריץ להעלות את שיעור מקבלי התעודה, מאידך.
כל מכללה תתוקצב עבור מספר התלמידים שסיימו את הלימודים, אך תקציב זה יוכפל במקדם שמחשב שיעור נשירה סביר (נמוך בהרבה משיעור הנשירה הנוכחי). בנוסף, יינתן למכללות מקדם הסתגלות הולך ופוחת, כך שמכללה שתעלה את שיעור מקבלי התעודות בהדרגה לאורך 6 שנים לא תספוג ירידה בתקציבה.
על תוספת לתקציב, לעומת זאת, אין מה לדבר. המוסדות המכשירים הנדסאים לענפי התעשייה והבניין, אולי הגוף החשוב ביותר ביצירת הזדמנויות תעסוקתיות לאוכלוסיה הפחות משכילה במדינה, יצטרכו להסתפק בביטול של קיצוץ שתכנן האוצר לבצע בתקציבן, בהיקף של כ-25 מיליון שקל, ובמענק צנוע של 5% תוספת המותנית בעמידה ביעדי הגדלת שיעור מקבלי התעודה.
לדברי תמיר, התכנית הזו פסולה מיסודה ולא הגיונית. "זה כאילו שתגיד לבתי הספר שהם יקבלו כסף רק עבור מי שקיבל תעודת בגרות או שתגיד לחיל האוויר שהוא יקבל תקצוב לקורס הטיס רק לפי מי שקיבל כנפיים. כדי להעלות את שיעור מקבלי התעודה צריך להשקיע כסף. אם לא יוסיפו תקציב, המכללות לא יוכלו להעלות את שיעור מקבלי התעודה ותקציבן ילך וירד עד שהן יקרסו".
לדבריו, המחסור בתקציבים משפיע על שיעור מקבלי התעודות במספר אופנים: ראשית, שכר המרצים במכללות הטכנולוגיות נמוך ועומד כיום על כ-120 שקלים לשעה. השכר הנמוך מקשה על מכללות לגייס מרצים איכותיים ולא פעם הן נאלצות לסגור קורסים בגלל שאין מרצה שילמד את המקצוע.
בנוסף, מחסור בתקציב מקשה על המכללות להוסיף שעות לימוד לתגבור התלמידים לקראת בחינות ההסמכה. כאן המקום לציין כי בחינות ההסמכה המקצועיות מתקיימות פעמיים בשנה במתכונת ממלכתית. כלומר, כל התלמידים בארץ נבחנים במועדים קבועים על כל המקצועות שלמדו במהלך השנתיים. אין מועדי ב' ותלמיד שלא ניגש לבחינה צריך להמתין כחצי שנה לפני שיוכל לגשת שוב.
במכללות טוענים, כי מציאות זו מחייבת תוספת תקציב על מנת שניתן יהיה להעניק לתלמידים שיעורי עזר שירעננו את זיכרונם לקראת הבחינה המסכמת בנוגע לנושאים שנלמדו לאורך פרק זמן של שנתיים.
לבסוף, המחסור בתקציב מקשה על מימון מלגות לתלמידים והמכללות נאלצות להביא את הכסף למימונן משיתופי פעולה עם ענפי המשק. שיתופי פעולה כאלה נעשו לאחרונה עם רכבת ישראל ועם חברות כמו אינטל וטבע.
מלגות הקיום נועדו לספק מענה לאחת הבעיות המרכזיות שגורמת, לטענת ראשי המכללות, לאחוז הנשירה הגבוה במהלך הלימודים. המחסור בעובדים בתעשייה חונק את החברות במשק ורבות מהן מעדיפות לוותר על תעודת ההסמכה ולצוד עובדים כבר במהלך לימודיהם.
תלמידים רבים במכללות "נחטפים" מספסל הלימודים במהלך השנה ומתחילים לעבוד. היעדר מלגת קיום מהווה תמריץ לעזיבת הלימודים לטובת עבודה בתעשייה, שהכנסה נאה בצידה.
תומכים בתעסוקה, אבל לא בתקצוב
דב תמיר עומד בראש אחד המוסדות הוותיקים בארץ לחינוך טכנולוגי גבוה. ב-1954 חנכה גולדה מאיר, אז שרת העבודה, את המכללה הטכנולוגית בבאר שבע. היו אלה ימים שבהם החינוך המקצועי היה בבת עינה של הממשלה. כיום, אומר תמיר, קשה למצוא מקבל החלטות שהנושא יקר ללבו.
"אנחנו מספקים ידע וטכנולוגיה למערכת הביטחון, מספקים הכשרה מקצועית לבדואים ולחרדים, אבל לאף אחד לא אכפת מאיתנו. פעם היה לממשלה משרד עבודה שטיפל רק בנושאי התעסוקה, היום נושא התעסוקה נמצא באחריות של משרד התעשייה והמסחר והוא לא בראש סדר העדיפויות שלהם".
לא ניתן להטיל את מלוא האשמה על משרד התמ"ת, שמקורותיו מוגבלים והוא נדרש לתמוך גם בתקציב המדען הראשי, במרכז ההשקעות ובמעונות היום לילדיהם של נשים עובדות. במשרד האוצר מסרבים כעת להוסיף תקציב למכללות בטענה שמסקנות מבקר המדינה מוכיחות כי המכללות אינן ממלאות את ייעודן.
באפריל 2012 השיב סגן הממונה על התקציבים באוצר, משה בר סימן טוב, לסמנכ"ל מכללת אורט שפנה אליו בבקשה שישקול מחדש את מודל התקצוב לפי זכאות לתעודה וישקול להאריך את הפטור החלקי מארנונה שממנו נהנו המכללות עד לשנה הנוכחית.
"משרד האוצר רואה חשיבות עליונה בהסמכת הנדסאים כך שיוכלו להשתלב באופן מטבי ומהיר בשוק העבודה", כתב בר סימן טוב, "אך לא אוכל לתמוך בתקצוב אשר אינו משיג את יעדו טרם יצירת התנאים אשר יובילו להשגת היעדים בשנים הבאות". לטענת תמיר, מדובר בטיעון של "ביצה ותרנגולת". ללא תוספת תקצוב – לא יגדל שיעור הזכאים לתעודה. ללא גידול בשיעור הזכאים – תקצוב רק ילך וירד.
תמיר לא חוסך ביקורת מהמערכת שבה הוא עובד כבר יותר מ-20 שנה. לדבריו, מודל התקצוב לכשעצמו נכון ומקובל עליו, כל עוד תינתן תוספת תקציב ראשונית על מנת לאפשר את הגידול במספר מקבלי התעודה. כמו כן, הוא סבור שמספר המכללות הטכנולוגיות בארץ גדול מדי ויש מקום לסגור כל מכללה שבה לומדים פחות מ-200 תלמידים ולסנף אותה למכללה גדולה יותר על מנת לחסוך בעלויות.
אך את הטענה שאין תקציב הוא לא מקבל. "לאחרונה רצו לגייס חרדים לצבא ולשפוך על זה מיליוני ומיליארדי שקלים, רצו להקדים את הבחירות ולהוציא גם על זה מיליוני שקלים – שייקחו את הכסף משם".
ישיבת הממשלה לפני כשבועיים, דנה בחוסר האיזון בשוק התעסוקה ובדרכים להגדיל את כמות האזרחים המוכשרים לעבודה בתעשייה. בישיבה הציג יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, מנואל טרכטנברג, את תכנית המועצה להגדיל את התקצוב למקצועות הנדרשים בתעשייה באוניברסיטאות.
המועצה להשכלה גבוהה תקבל ב-6 השנים הקרובות תוספת תקציב של כ-7.5 מיליארד שקל, אשר תאפשר לה החל משנת הלימודים שנפתחת כעת להגדיל משמעותית את התקצוב לסטודנטים בתחום ההנדסה והמחשבים.
נושא התקצוב של המכללות הטכנולוגיות, שבמקרה הטוב ישמרו על רמת התקצוב הנוכחית שלהן, כלל לא עלה לדיון בישיבה זאת. במקום זאת, הוחלט להקים צוות בהשתתפות נציגי האוצר, התמ"ת והמועצה הלאומית לכלכלה, אשר ידון במצבם בהמשך.
ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה: "פעילות המכללות להכשרת הנדסאים למשק הנה בעלת חשיבות רבה. ההנדסאים והטכנאים חשובים לתעשייה ולמשק, וליכולת המשק הישראלי לייצר, לייצא ולהתמודד עם התחרות והאתגרים בשוק העולמי. בעניין זה, מסכימים כל גורמי המקצוע במשרד התמ"ת ושר התמ"ת, ששם את נושא החינוך המקצועי וההכשרה המקצועית בכללותם בראש סדר העדיפויות.
"הדרישה להגדלת תקציב המכללות, אף היא נכונה, מוצדקת ומקובלת על משרד התמ"ת והשר. במהלך החודשים האחרונים התקיימו מספר רב של פגישות עם נציגי המכללות, שנפגשו, בין השאר, עם שר התמ"ת שלוש פעמים. שר התמ"ת הבטיח לטפל בסוגיית התקצוב והתמחור מול משרד האוצר, במסגרת דיוני התקציב של שנת 2013, מתוך הסכמה שיש מקום לדרוש הגדלה של התמחור. דיונים אלה לא הסתיימו ואנו נמצאים בקשר רצוף עם נציגי האוצר בעניין זה.
"יודגש כי כבר עתה חלה התקדמות מסוימת, כאשר תקציב המכללות לא הופחת במסגרת הקיצוץ מאוגוסט האחרון וכן הוסכם עם משרד האוצר כי עם החלת הפעימה הראשונה במודל הדיפלומות יבוטל קיצוץ נוסף בשיעור של 18% שהיה אמור לחול בשנת הלימודים תשע"ג. עוד סוכם עם האוצר, כי בחלק מהנושאים שהועלו על-ידי המכללות כמהותיים, תיבחן אפשרות לספק מענה בלוח זמנים קצר יותר".
לפנייה לכתב/ת 
