ת"א בראש ההכנסה לנפש: 104.6 אלף ש' לשנה

תל אביב ניצבת בראש רשימת 6 הערים הגדולות (מעל 200 אלף תושבים) בישראל במדד ההכנסה לנפש, המייצג את הפעילות הכלכלית בעיר ויכולתה לספק שירות לתושבים. כך עולה מנתוני מכון ירושלים שפורסמו היום (ד').  

• 35% דיווחו: "אנחנו לא גומרים את החודש"
• 52% היו באוברדראפט בשנה האחרונה
• בנק אוצר החייל: 34% מהישראלים במינוס
  

לפי הנתונים, ההכנסה השנתית לנפש בתל אביב ניצבת על 104.6 אלף שקל. אחרי תל אביב מדורגות חיפה עם 65.5 אלפי שקלים, פתח תקווה עם 50 אלף שקל, ראשון לציון עם 36.1 אלף שקל, ירושלים עם 33.5 אלף שקל ואשדוד עם 30.1 אלף שקל.

לצפייה בגודל המלא

מדד ההכנסה המקומית גולמית לנפש מבטא את כלל השכר המשולם למועסקים בעיר, גם אם אינם מתגוררים בה, מחולק במספר תושבי העיר. אומדן זה מבטא כאמור את יכולתה הכלכלית של הרשות לספק שרות לתושביה. זאת, כיוון שחלק מההכנסה הגולמית חוזר אל הרשות המקומית כמסי ארנונה, היטלי בנייה, רישוי עסקים ועוד.

נתון נוסף שמפרסם מכון ירושלים הוא ההכנסה המקומית הגולמית של 6 הערים הגדולות. מדובר בכלל השכר של האנשים המועסקים בעיר, גם אם אינם מתגוררים בה. גם במדד זה מדורגת תל אביב ראשונה - עם 42.2 מליארד שקלים לשנה. אחריה לפי סדר נמצאות ירושלים (26.1 מיליארד); חיפה (17.5); פתח תקווה (10.5); ראשון לציון (8.3); ואשדוד (6.3).

לצפייה בגודל המלא

מיקומן הגבוה של תל-אביב ושל ירושלים במדד ההכנסה הכוללת,נובע, בין היתר, מגודלו של כוח העבודה בערים אלו, העולה משמעותית על זה שביתר הערים הגדולות. ירושלים יורדת בדירוג ההכנסה לנפש, מתחת לחיפה, פתח תקווה וראשון לציון, בעיקר בגלל גודל אוכלוסייתה הגבוה.

מחצית מההכנסה הגולמית בישראל - במחוז ת"א

במדידה על פי מחוזות, מחוז תל אביב מוביל ועולה בהכנסה הגולמית לנפש, על כל יתר המחוזות האחרים. המשמעות היא שמחוז זה מהווה מוקד מטרופוליני המושך מועסקים רבים ממחוזות אחרים, ועשיר במועסקים בענפים בעלי שכר גבוה. בהכנסה הגולמית הכוללת (לא לנפש) מחוז המרכז דומה לתל אביב, ושניהם גבוהים בהרבה מיתר המחוזות.

כ-50% מכלל ההכנסה הגולמית הכוללת בישראל היא במחוזות תל-אביב והמרכז. מחוזות הצפון, הדרום, וחיפה תורמים כל אחד 12%-13% מההכנסה הגולמית הכוללת, מחוז ירושלים תורם 10%, ו-2% מגיעים ממחוז יהודה ושומרון.

משמעות ההובלה של מחוז תל אביב היא שמחוז זה מהווה מוקד מטרופוליני המושך מועסקים רבים ממחוזות אחרים, ועשיר במועסקים בענפים בעלי שכר גבוה.

במכון ירושלים מסבירים, כי הנתונים במדד זה, מצביעים מזווית אחרת על ההבדל שבין פריפריה למרכז. תל אביב לדוגמא "מתמלאת" בכל בוקר במאות אלפי אנשים, בעוד ירושלים "מתרוקנת" לטובת עבודה "בחוץ". ההבדל ניכר גם בנתונים הנמוכים יחסית של הדרום, הצפון ויהודה ושומרון.

מחוז חיפה אינו מייצר, כאמור, יותר הכנסה גולמית מאשר מחוזות הצפון והדרום, אך מחוז זה מושך את המועסקים מבחוץ (כלומר אוכלוסייתו נמוכה ביחס למספר המועסקים בו) ולכן ההכנסה המקומית הגולמית לנפש גבוהה בו ומתקרבת לזו של מחוז המרכז.

מחוז יהודה ושומרון בולט בהכנסה המקומית הגולמית הנמוכה שלו. מחוז זה אינו עשיר בתעסוקה, וחלק גדול מתושביו מועסקים במחוזות אחרים.

השיטה לפיה בוצע המחקר

הנתונים מתפרסמים לקראת כנס מיוחד שיקיים מכון ירושלים לחקר ישראל ב-23 לאוקטובר בנושא מדדים ואינדיקטורים עבור רשויות מקומיות. בכנס יחלק המכון מניסיונו עם רשויות בישראל ובחו"ל במתן כלים לרשויות לבצע אבחון, מדידה ותמיכה בהגעה ליעדים אסטרטגיים של הרשות.

על-מנת לאמוד את כלל ההכנסה המשולמת למועסקים בעיר, נעשה שימוש בנתונים מסוגים שונים יחד וביניהם בעיקר נתונים המעידים על הרכב המועסקים בערים לפי ענף כלכלי, השכר הממוצע לפי ענף כלכלי, ונתוני האוכלוסייה בערים. לפי נתוני הענפים הכלכליים והשכר, נאמד כלל השכר המשולם לעובדים בעיר, ושכר זה חולק במספר התושבים.