הלחץ ניצח את האגו
התחזקות ש"ס, העבודה ולפיד, ההיחלשות בסקרים והדיבורים על חזרתם של אולמרט ולבני הפחידו בעיקר את נתניהו, אך גם את ליברמן, שוויתרו על האגו והקימו את ליכוד ביתנו. עכשיו השאלה היא מה תהיה התגובה של השמאל-מרכז?
החשש, הלחץ והסקרים המשתנים הכניעו לבסוף את האגו, והוא הוליד את אחד המהלכים המרתקים בפוליטיקה הישראלית. הפחד מפני התעוררות המרכז שמאל, הדאגה מחזרתם האפשרית של אהוד אולמרט וציפי לבני ומפני התחזקותן של העבודה ויש עתיד, וההיחלשות בסקרים - הוביל למפץ הגדול של הימין. האיחוד של הליכוד ושל ישראל ביתנו, שבושל על ידי בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן יהפוך את הרשימה החדשה לכוח הפוליטי החזק והמשמעותי בישראל. אם להסתמך על הסקרים שנערכו לפני החיבור - הרשימה המאוחדת עשויה לגרוף כ-50 מנדטים. ממפא"י עד מפא"י, לא היה כליכוד ביתנו.
בחירות 2013 - כל הכתבות ב-ynet
ליברמן ונתניהו הבינו היטב כי הפיצול במערכת הפוליטית לא יאפשר להקים קואליציה, שתוכל לתפקד ולממש את מדיניות הימין. התחזקותה של ש"ס, עלייתה של יש עתיד, והדיבורים על חזרתם של אולמרט ושל לבני הטרידו את ראש הממשלה, וגם את שר החוץ - שלא בדיוק הצליח להציג אג'נדה ממשית.
לכן השניים החליטו להוביל מפץ, להטיל פצצה פוליטית שתקדים את התזוזות הטקטוניות, שתוכננו במרכז-שמאל. בימין הבינו כי רק מהלך דרמטי יכול לאחד את השורות ולהחליש את המפלגות הקטנות. האיחוד נועד להגדיל את הכוח ואת השליטה בשלטון, למנוע רעשי רקע ולהוביל לשינויים היסטוריים בשיטת הממשל ללא הפרעה, בסוגיות המדיניות, בכלכלה ואולי אפילו בנושאים אזרחיים. לנתניהו נמאס מש"ס ומגבלותיה, והוא נחרד מן המחשבה כי הוא צריך להעביר תקציב מדינה כששלי יחימוביץ' יושבת ליד שולחן הממשלה. לכן החליט לבצע האיחוד, ולהפוך את ליברמן ליורש אפשרי ולשותף צמוד.
האיחוד בימין - כתבות אחרונות ב-ynet
נתניהו וליברמן הכריזו על איחוד: "ננהיג בעוצמה"
מאחורי פצצת האיחוד: ירידה של הליכוד בסקרים
בש"ס בירכו על האיחוד: נרוויח מכך מצביעים
המקפצה של ליברמן
ליברמן מצידו מקבל על מגש של כסף את מפלגת השלטון הגדולה. לא עוד ראשות של מפלגת עולים ימנית, אלא מקפצה בטוחה בדרך לראשות הממשלה - ביום שאחרי נתניהו. הכניסה בשער הראשי של הליכוד היא כרטיס הכניסה שלו למועדון שחקני העל של הפוליטיקה. הוא הופך ליורש ברור, למי שמתכוון להשתלט על מחנה הימין ללא הפרעה וללא מגבלות. אחרי ששיטת הממשל תשונה, כך שתבטיח יציבות ושליטה ברורה וחד משמעית בשלטון - דרכו תהיה סלולה לתפקיד הרם בישראל. בינתיים הוא יהיה מספר שתיים ברשימה, ימשיך לכהן כשר חוץ ולא מן הנמנע שיהיה ממלא מקום ראש הממשלה.
אלא שהאיחוד הזה עשוי גם לחזור כמו בומרנג. הערכות רבות יש, אך את העתיד קשה לחזות. החיבור בין ישראל ביתנו לליכוד הופך את המפלגה החדשה למפלגת ימין קיצוני כמעט. מי שחשש בקדנציה הזו מן הרוחות האנטי-דמוקרטיות שנשבו בקואליציית נתניהו, כדאי שיתחיל לרעוד.
כוח גדול מביא עימו גם אטימות גדולה, וכוחנות אף יותר גדולה. מי יעצור את היוזמות ההזויות של סהרורי הימין, ומי ילחם על שלטון החוק והדמוקרטיה, כשגוף עוצמתי כל כך מנהל המשחק הפוליטי? הפחד הזה עשוי לעורר את המרכז שמאל המתון, את היושבים על הגדר ואת אלה החוששים לאופיה הדמוקרטי של המדינה. בכירים בליכוד הביעו חשש כבד מבריחה של קולות מהמפלגה החדשה. "אנשים שמחפשים שלטון שפוי עשויים לברוח", אומרים שרים בכירים. "המפלגה הופכת למפלגה מוזרה, מלאה באנשי ימין. אין לדעת מה תהיה התגובה בציבור".
אהוד אולמרט יושב וצופה בינתיים מן הצד, אך הוא לא נפל מן הכסא כששמע על האיחוד הצפוי. בסביבתו אומרים שה"משחק נפתח מחדש, וצריך לאחד שורות במרכז-שמאל. ברור לגמרי שצריך לפעול לאיחוד שורות". במרכז שמאל מבינים שנתפסו לא מוכנים, והקולות הקןראים להגביר את קצב
האיחוד במרכז-שמאל מתרבים אחרי המפץ בימין. הדינמיקה משתנה, כללי המשחק משתנים. מי שחלם לרוץ לבד, יצטרך לשנות אסטרטגיה, לחשוב מחדש, להציב את האגו בצד.
שם המשחק כעת הוא איחוד. ההבדלים האידיאולוגיים בין הימין לשמאל מתחדדים, ברורים יותר, חד משמעיים. יש ימין ויש שמאל. יש קפיטליזם וסוציא- דמוקרטיה, דאגה לפרט. מי שחשב שהבחירות הללו יהיו משעממות, טעה. הטלטלה הגדולה רק מתחילה, והימים הקרובים יביאו רעידות אדמה נוספות. אלא אם השמאל יתנהל כהרגלו: בעיוורון ובחוסר יכולת להניח את האגו בצד.
לפנייה לכתב/ת 
