דעה: ביטול גיל הפרישה יפגע בעובדים
ביטול גיל הפרישה אולי יעזור לעובדי הוועדים הגדולים והחזקים שימשיכו להשתכר היטב עד גיל שיבה, אבל יגרור אותנו להוצאות אדירות, ישאיר את רוב הפנסיונרים עם מעט מאוד כסף וידרדר את הדור הצעיר עמוק אל מתחת לקו העוני. דעה
פסק הדין התקדימי שהתקבל לפני כשבועיים בעניינה של ליבי ויינברג, סלל את הדרך לעתירה שהוגשה לפני כשבוע לבג"צ לביטול חוק גיל הפרישה, והוביל לדיון שהתנהל בכנס שדרות בו כבר הסכימו בינהם האקדמיה ומשרד התמ"ת כי יש לבטל את חוק גיל הפרישה.
- סוף שנה: נצלו את הטבות קרן ההשתלמות
במבט ראשון, יש צדק בדברים - זכותו של האדם לעבוד ללא קשר לגילו ובוודאי שלהעדיף את הצעיר על פני המבוגר זו אפלייה במלא מובן המילה כמו העדפת גבר על פני אישה.
יתרה מכך, לא אחת אנו נמצא מבוגרים התורמים רבות לארגון בו הם מועסקים וכוחם עוד במותניהם. אך האם ביטול החוק זו הדרך או שמא הסכמה בין המעסיק לעובדו?
עד כמה שהפנייה לבית המשפט לביטול גיל הפרישה מובנת, הרי שביטול גיל הפרישה, יהיה לחרב פיפיות שבסופה היא תפגע בעיקר באלה הזקוקים להגנה הרחבה ביותר.
השאלה העיקרית היא מה יהיו ההשלכות? ובכדי לענות על שאלה זו הרי שעלינו להסיר את מסכת התמימות ולהביט במציאות בעיניים מפוקחות.
עולם הפוך
תתארו לכם עולם בו עד גיל 50 כל האזרחים יוכלו ללמוד, לטייל בעולם ולהקים משפחה ורק החל מגיל 50 יצטרפו למעגל העבודה. כל עוד כוחנו במותנינו נטייל ונעשה חיים משוגעים וכאשר נגיע לרוויה (בהנחה שזה יגיע), ילדינו כבר בגרו ונהיה עשירים יותר בניסיון חיים, נתחיל לעבוד.
מהיכן בדיוק יגיע הכסף? ברור שמציאות כזו היא בלתי אפשרית, לכן חייבים לאפשר לצעירים להשתלב במקומות העבודה, ואיך בדיוק נשלב אותם אם מקומות העבודה המיועדים, תפוסים ע"י בני 75-80 המסרבים לפרוש?
ביטול גיל הפרישה עלול לגרום לכך שכניסתם של צעירים למעגל העבודה תואט ואנו נראה צעירים בני 30 + ממשיכים לעבוד בעבודות סטודנטיאליות בכדי להתפרנס ונמנעים מלהקים משפחה בשל מצבם הכלכלי.
אנו עלולים למצוא את עצמנו בעולם בו הדור האמור לפרוש וליהנות מפרישה רכה ונעימה, ממשיך להחזיק במשרות נוחות ונחשקות, בשל אי יכולתו לפרוש ברווחה כלכלית או מכל סיבה אחרת, למול צעירים המתקשים למצוא משרה מתאימה ונשענים יותר ויותר על דמי אבטלה והבטחת הכנסה או על הוריהם. עולם הפוך, אמרנו?
ביטול הטבות
גיל הפרישה, הינו גיל משמעותי ביותר מהיבטים רבים: חוק פיצויי פיטורין, חוק הביטוח הלאומי, תקנות מס הכנסה, חוקי עזר עירוניים, הטבות במוסדות שונים וכד'. מה יהיה על חקיקה זו אם יבוטל גיל הפרישה?
היה ויבוטל גיל הפרישה, אין הגיון בהמשכת החקיקה הנשענת עליו ובחלקה אף לא תהיה תקפה. כדי להיטיב עם אלה שלמרות ביטול גיל הפרישה יבקשו לפרוש, יש לחוקק חוקים חדשים – הליך לא פשוט, וכפי שאנו מכירים הליכים מסוג זה סביר להניח שבסופו נצא חסרים.
קלף מיקוח בידי הוועדים החזקים
ביטול גיל הפרישה יהווה קלף מיקוח משמעותי ביותר בידי עובדים המסרבים לפרוש בגופים שברובם ממומנים ע"י הציבור: מדינה, חברות ממשלתיות, קופות החולים, בתי חולים, בנקים, אוניברסיטאות, מוסדות ציבוריים שונים, וגופים שהסכמי העבודה בהם מושתתים על הסכמים קיבוציים ובהם ועדי עובדים חזקים.
אם אין חובת פרישה, עקרונית, אדם יכול להחזיק במקום עבודתו עד מותו, ומכך שסביר להניח שאנו נחזה באינפלציה של הסכמי פרישה בגופים המדוברים ובתקציבי פרישה הולכים וגדלים בגופים אלה. (ראו לדוגמא את עובדי הנמלים המשתכרים שכר גבוה ויוכלו להמשיך לעבוד שם עד גיל 80 ויותר).
לעומת זאת, בסקטור הפרטי 'הלא מוגן', ביטול גיל הפרישה אינו רלוונטי, שכן המעסיק המבקש 'להיפטר' מעובדו, תמיד ימצא את הדרך לעשות זאת, למרות השימוע; אולי מעט יותר מורכב אך עדיין אפשרי.
ומה עם המעסיק ?
לכולנו ברור שככל שאנו מתבגרים חל שינוי ביכולות שלנו, בחלקם לטובה ובחלקם לרעה. לכולנו ברור שככל שאנו מתבגרים, לפחות לרובנו ע"פ הסטטיסטיקה, מתעוררים קשיים פיזיים כאלה ואחרים ואנו מתפקדים פחות טוב מבעבר.
בהתאם לכך, הרי שככל שאנו מתבגרים, התפקוד שלנו בחלק מהפעולות מצטמצם ומכך שזה משפיע באופן ישיר גם על עבודתנו.
בוודאי שיש להגן על העובד ולא להשאיר אותו מובטל רק בשל ירידה קלה ביכולותו, אך מצד שני, האם נכון הוא לדרוש מהמעסיק להמשיך להעסיק אותנו גם כאשר התפקוד שלנו יורד משמעותית? ומה אם העובד מבקש לפרוש ומעסיקו מתנגד? הרי או אז זו תיחשב התפטרות ולא פרישה לפנסיה עם כל המשתמע מזה.
הפתרון לשאלות אלה נמצא בקביעת גיל פרישה, כאשר עד גיל הפרישה חלים חוקים המגינים על העובד כולל החוק המדבר על הפלייה בשל גיל, ומגיל פרישה חלים חוקים המזכים אותו בהטבות משמעותיות ביותר.
ומנגד, מתאפשר למעסיק להיפרד בכבוד מעובדו המסור בגיל פרישה, בלא שייאלץ לערוך שימוע או הליך פיטורין לא נעים לשני הצדדים.
כאשר בוחנים את סוגיית גיל הפרישה עלינו לזכור כי לא כל המעסיקים הם המדינה או גופי ענק, חלק ניכר מהמעסיקים הינם עסקים בינוניים וקטנים, אשר ביטול גיל הפרישה עלול לגרום להם לנזקים כלכליים כבדים ביותר. וכאשר מדובר בגופי הענק הרי שיש לזה מחיר שבסופו כלל הציבור יישלם והרבה.
אז מה במקום?
לפני שמבטלים את גיל הפרישה, בואו ונבדוק מדוע יש דרישה כזו? אם הסיבה היא שהעובד מעוניין להמשיך לעבוד ומעסיקו מעוניין להמשיך להעסיקו, הרי שיש לכך פתרון בדמות עבודת פנסיונר ללא צורך בביטול גיל הפרישה.
אם הסיבה היא תוחלת החיים המתארכת ובעיית הפנסיה המצטמצמת, הרי שביטול גיל הפרישה הוא לא הפתרון הנכון, נהפוך הוא, הבעיה רק תעבור לאחרים ותתווסף לה מצוקת אבטלה משמעותית ביותר.
במקום זאת, יש למצא את הדרך להגדיל את הפנסיה של הפורשים בתיקון הקצבאות מביטוח לאומי ומציאת דרך נאותה יותר להגדלת פנסיית הזיקנה.
מצוקת הפנסיונרים של היום זועקת עד לב שמיים, אך חמורה ממנה תהיה הזעקה של הפנסיונרים הבאים אשר תלך ותחמיר עם השנים, בעיקר עם החלת השינויים התחיקתיים הבאים עלינו בשנה הבאה.
ביטול גיל הפרישה יוסיף עוד אבן כבדה על צוואר הפנסיונרים העתידיים: הם גם ייכנסו למעגל העבודה מאוחר יותר בשל אי פרישת קודמיהם, ומכך יחלו לחסוך לפנסיה בגיל מאוחר יותר, וגם החסכון הפנסיוני שלהם לא יקנה להם פנסיה מספקת בשל אי הבטחת הקצבה והתפתחות תוחלת החיים.
לפנייה לכתב/ת 
