.jpg)
סטודנטים לתזונה הפגינו: דורשים עוד שנה לתואר
תלמידי מדעי התזונה שמבקשים להיות דיאטנים נאלצים להמתין מספר שנים עד שיימצא להם מקום לסטאז', ובינתיים אינם יכולים לעסוק בתחום. על רקע מחאתם המל"ג אישרה להוסיף שנה נוספת לתואר כך שההמתנה תיחסך מהם, אולם משרד הבריאות מתעקש: רוצים למנוע מהמכללות להכשיר ללא דאגה להמשך
אחד המקצועות הפרה-רפואיים שזוכים לעדנה בשנים האחרונות הוא מדעי התזונה. לצד החוג הוותיק יחסית בפקולטה לחקלאות ברחובות (שלוחת האוניברסיטה העברית), צצו כמו פטריות אחרי הגשם חוגים מקבילים באוניברסיטת אריאל, במכללה האקדמית תל-חי ולפני כחודש וחצי אישרה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) פתיחה של תכנית לימודים נוספת במרכז האקדמי פרס ברחובות.
- סטודנטים - רוצים מלגה? מה הדרך להשיג אותה
- למה סטודנטים לחינוך והוראה לא זכאים למלגות?
- עוד קצת כסף: סטודנטים, מגיעות לכם הטבות במס
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מדובר בתכנית לימודים של שלוש שנים שבסופה מחוייבים הסטודנטים לעבור התמחות של שנה באחד מבתי החולים בארץ על מנת להגשים את החלום ולהפוך לתזונאי או דיאטן. אולם נראה שלא קלה דרכם של אלה שבחרו במקצוע שאמור להפוך את החיים שלנו לקלים יותר, שלא לומר בריאים.
בחודשים האחרונים הוקם מטה מאבק המנוהל על ידי אגודות הסטודנטים באוניברסיטה העברית, בפקולטה לחקלאות ברחובות, באריאל ובמכללה האקדמית תל חי בדרישה להפוך את התואר במדעי התזונה לארבע שנתי, בדומה למקצועות פרה-רפואיים אחרים לרבות פיזיותרפיה, הפרעות תקשורת וריפוי בעיסוק.
העתיד נקבע לפי הגרלה
הקושי הגדול בו נתקלים הסטודנטים הוא שעם סיום החובות האקדמיות, מתקיימת הגרלה בה נקבעים הזמן ובית החולים בו יעברו את שנת ההתמחות. עד כאן הכל טוב ויפה, אך קיים פער בין התקנים למתמחים לבין כמות הבוגרים שסיימו את לימודיהם וכך נוצר מצב בו סטודנטים מחכים לשנת ההתמחות שנה-שנתיים ובמקרים מסוימים שלוש שנים.
"בסוף הלימודים יש הגרלה של משרד הבריאות ושם הגורל שלך נקבע לפי מזל", מסבירה מורן שומרון, 31, בוגרת החוג למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות. "פשוט שולפים שמות מתוך קערה ואם יש לך מזל אתה תקבל סטאז' לפי הבחירות הראשונות שלך. יצאתי במקומות האחרונים ואת ההתמחות שלי אתחיל בעוד שנתיים וחצי, כלומר באפריל 2015. לא ידעתי אם לצחוק או לבכות. הייתי מתוסכלת וכועסת והרגשתי מרומה".
לשאלת ynet האם זה לא משהו שנחשף מראש בפני הסטודנטים, ענתה שומרון כי "בית הספר מצניע את העניין. בשיחת הפתיחה אף אחד לא אמר לנו את זה. אתה מסיים תואר במדעי התזונה ואתה לא יכול לעסוק בשום דבר שקשור לתזונה. אף אחד לא אמר לי שאצטרך לחכות שנתיים להתמחות! מי שמע על דבר כזה?".
הסטודנטים נופלים בין הכיסאות
מאבק הסטונדטים הגיע לשיא אתמול (יום ג') בהפגנה שקיימו מול ישיבת המל"ג אודות מצבם העגום וחוסר האיזון בין מספר הסטודנטים באקדמיה ומספר התקנים להכשרה מקצועית. כרגע נראה שהסטודנטים נופלים בין הכיסאות ואין גוף שמפקח על מספר התקנים.
כאמור, במקצועות פרה-רפואים מקבילים מדובר על תכנית ארבע-שנתית ובמהלך לימודיהם הסטודנטים נדרשים לעבור את ההתמחות. אולם גם במקצועות אחרים הסיפור פשוט בהרבה: סטודנטים למשפטים שמסיימים את לימודיהם מקבלים את התואר משפטן. על מנת לעסוק בעריכת דין, הם עוברים שנת התמחות במהלכה הם מקבלים שכר עבור עבודתם. סטודנטים לחינוך והוראה ועבודה סוציאלית, גם כן עוברים את ההתמחות במהלך שנות התואר.
אלא שסטודנטים למדעי התזונה, לא רק נאלצים להמתין מספר שנים על מנת להתחיל את שנת ההתמחות שלהם, אלא אף נאלצים לשלם עליה כ-12 אלף שקל למשרד הבריאות כיוון שזה מוגדרת כ"קורס חיצוני".
לא סטודנט ולא סטאז'ר
"מה שמרתיח אותי שאין שקיפות על התקציב הזה", טוענת אנה פישמן, סגנית יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ויו"ר מטה המאבק. "התואר שלנו פשוט מנותק מההתמחות ונוצר מצב שאתה לא סטודנט ולא באמת סטאז'ר. היום אנחנו עומדים על 250 בוגרים בממוצע, ואחוז מאוד קטן קיבל סטאז' עם סיום התואר. במחזור שלי רק כעשר סטודנטיות קיבלו התמחות מיד עם סיום הלימודים וכל השאר נאלצו לחכות".
שרון אחדות, דובר המל"ג, מסר בתגובה: "מליאת המל"ג אימצה בישיבתה היום את מסקנות ועדת ההערכה הבינלאומית לתחום מדעי התזונה ותפעל ליישומן. בין ההמלצות: ההתמחות המעשית תהיה במסגרת תכנית הלימודים למדעי התזונה, וכתוצאה מכך הארכת משך הלימודים לתואר ראשון".
למרות הודעת המל"ג, עדיין לא ברור איך יימצא פתרון פרקטי למספר התקנים הנמוך. לדברי עינב שימרון-גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, "משרד הבריאות מבקש להסדיר את התיאום בין לימודי תזונה להכשרה המעשית, ולמנוע מצב בו המכללות רצות ומלמדות ללא דאגה להמשך ההכשרה המעשית.
"חוק העיסוק במקצועות הבריאות מחייב הכשרה מעשית כתנאי לקבלת אישור לעסוק בתזונה ודיאטנות. על אף עמדת משרד הבריאות, הכשרה זו אינה מהווה חלק מהתואר האקדמי בתזונה. הודעת המל"ג האחרונה לא התחשבה בבעייתיות הרבה במקומות לביצוע הכשרה מעשית, ובמספר התלמידים הממתינים להכשרה כיום. גם המל"ג וגם המוסדות נדרשים לגלות אחריות להסדיר את כלל ההכשרה".
מהאוניברסיטה העברית נמסר: "האוניברסיטה אינה מתנה את קבלת תואר הבוגר במדעי התזונה בחובת הכשרה מקצועית, חובה זו נדרשת על ידי משרד הבריאות. בית הספר לתזונה מקפיד ליידע את תלמידיו על אפשרותם להצטרף לתוכנית ההכשרה המקצועית של משרד הבריאות עם תום לימודיהם בבית הספר. בניגוד לטענות, מידע זה מופיע בשנתון בית הספר באופן מפורט".
לפנייה לכתב/ת 
