זהרירה חריפאי הובאה למנוחות
שחקנית התיאטרון זהרירה חריפאי שהלכה לעולמה בגיל 83, נטמנה בבית העלמין בגבעת השלושה. רבים ליוו אותה בדרכה האחרונה, ולפני כן בטקס האשכבה בקאמרי. נעם סמל: "האהבה שלה לבמה היתה כל כך חזקה ומתעקשת"
שחקנית התיאטרון זהרירה חריפאי שהלכה אתמול (ד') לעולמה נטמנה היום בבית העלמין האזרחי בגבעת השלושה. חריפאי, כלת פרס ישראל לתיאטרון לשנת 2003, נפטרה בבית החולים בילינסון כשהיא בת 83, לאחר מאבק במחלת הסרטן. רבים הגיעו לחלוק לה כבוד אחרון בהלוויה ולטקס האשכבה שקדם לה בקאמרי - שם הוצב ארונה.
- פרידה מענקית: "היא היתה קשה מבחוץ, ורכה מבפנים"
- היי שלום ותודה על הדמויות, זהרירה חריפאי. אריאנה מלמד נפרדת
בהלוויה קראה הבת איה שבא קדיש על אמה, ענקית התיאטרון, וספדה לה: "בשביל כולם היית זהרירה חריפאי, בשבילי היית אמא. עם הקול הרועם שלך. הקול החזק, החם, הבטוח שאי אפשר יהיה לשכוח. שמונה חודשים מאז חלית, אני מנסחת בראש מה אגיד. מה אני רוצה שידעו עליך: אמא נפלאה, מורה, חברה, פרטנרית. ידעת לקבל אותי בלי תנאים, לתת לי מקום למרות המקום שתפסת, ותמיד היית כל כך גאה בי.
"כשחלית התפלאת מגילויי החיבה שהפגינו כלפייך. אותי זה לא הפתיע. קשה לעשות לך טקס, לדייק כמו שהיית רוצה, כי היית כל כך קפדנית. אהבת את הבמה, והבמה החזירה לך אהבה. אלו היו חייך על הבמה בקאמרי שהיה לך בית. שם התחלת ושם סיימת. חיית את הסוף שלך כשאת עומדת מולו זקופה. גם את המחלה ניהלת בהרבה אומץ כח ופיוט".
בשנה האחרונה - במהלכה ניהלה קרב מאסף עם מחלת הסרטן - כיכבה חריפאי על במת תיאטרון הקאמרי, בהצגה "סוף טוב" (עליה זכתה בפרס התיאטרון ב-2011), אותו כתבה ענת גוב, שנפטרה גם היא מהמחלה לפני כשלושה שבועות. "זהרירה רצתה כל כך לשחק בהצגה 'סוף טוב'. בתוככי לבי חששתי מאוד", נזכר נעם סמל, מנכ"ל הקאמרי, במהלך ההלוויה.
"זהרירה היתה במצב קשה, היא היתה תשושה, חלשה. אבל למרות הייסורים, האהבה שלה לבמה היתה כל כך חזקה ומתעקשת. זו גם המורשת שהשאירה, מורשת שאני יודע שדבקה בהרבה אנשים שעומדים פה היום סביב הקבר. אנשים שמעריכים, מכירים ומוקירים אותה".
שותפים לדרך ואנשי תיאטרון רבים הגיעו לטקס בקאמרי בו נכחו גם בני משפחתה, ובהם בעלה הסופר שלמה שבא, ובתה איה. אלו התכנסו שוב כדי לחלוק כבוד לחברה קרובה, אחרי שרוזינה קמבוס וענת גוב הלכו לעולמן בחודש האחרון. "עושה רושם שאלוהים עסוק שם למעלה בליהוק להפקת ענק", אמר השחקן שלמה וישינסקי במהלך טקס האשכבה.
בין הדוברים בטקס היו גם השחקניו שרית וינו-אלעד וענת וקסמן, ששיחקו לצידה ב"סוף טוב". "בפעם הראשונה שפגשתי בך הייתי בסלון ביתי בבאר שבע,
את היית בטלוויזיה בערוץ הראשון, שרת את 'ג'ני של הפיראטים', ואני הייתי מרותקת למסך. האמנתי שתעשי את כל מה ששרת עליו. בפעם האחרונה ששמעתי אותך שרה, שרת: 'אני דווקא אחיה'. את שרת, ואני הבנתי שזה רגע שחייבים לנצור לנצח. האמנתי שתעשי את כל מה ששרת עליו. זהרורית, בשבילי את תמיד חיה-ל'ה".
מרינה מקסימיליאן קרני שרה מתוך "אשכבה" של חנוך לוין את "כשתחשכנה עיניי", ועומרי ניצן, מנהל האומנותי של הקאמרי, הספיד: "זה יום קשה ועצוב לתיאטרון הקאמרי. לתיאטרון יש פנים ואישיות, וזהרירה היתה חלק מתעודת הזהות האנושית וקלסתר פניו המובהק של התיאטרון. המסך יורד על חייה כמו הצגה בלתי נשכחת, אבל הזיכרונות נשארים חיים".
