דיור ציבורי: אחרי 15 שנה הממשלה לא החליטה

המדינה הגישה היום (ד') את תשובתה לעתירה המבקשת ליישם את חוק הדיור הציבורי. בתשובתה מבקשת המדינה לדחות את בקשת העותרים ליישם באופן מיידי את החוק שמאפשר לדיירי הדיור הציבורי לרכוש את דירותיהם. עוד מבקשת המדינה פרק זמן של 45 ימים שיינתן לממשלה החדשה, כדי לגבש את עמדתה בנושא כשבסופו תשוב המדינה ותעדכן את בג"ץ באשר לעמדתה ביחס לחוק שמוקפא מזה 15 שנה.

• צועדת לי-ם למען הדיור הציבורי: "רוצה את ביתי"
• חוק הדיור הציבורי נכנס לתוקף אך אינו מיושם
• תלאות הדיור הציבורי: כרוניקה של מחדל
  

"חוק הדיור הציבורי - זכויות רכישה", שנחקק ב-1998 ביוזמתו של חבר הכנסת רן כהן לאחר שנים של מאבק חברתי, קבע כי יהיה ניתן למכור את דירות הדיור הציבורי לדיירים המתגוררים בהם. עוד קבע החוק כי הכספים שיגיעו ממכירת הדירות יושקעו ברכישת דירות חדשות למערך הדיור הציבורי.

החוק נועד לאפשר למשפחות ותיקות בדיור הציבורי לרכוש את דירתן במחיר מופחת, ובכך להפוך לראשונה לבעלים של הון הניתן להורשה, מתוך מטרה לשפר את מעמדן הכלכלי-חברתי. מאחורי חקיקתו של החוק עמד גם הרצון לתקן עוול היסטורי שנגרם, על פי יוזמיו , למשפחות שעלו לישראל לאחר שנות ה-50, בעיקר ממדינות ערב, ואשר שוכנו בשיכונים של דיור ציבורי בשכונות עוני ובערי פיתוח בפריפריה.

ואולם, שלושה חודשים לאחר שנכנס לתוקף הממשלה הקפיאה את החוק והמשיכה לעשות כן בכל שנה או שנתיים באמצעות חוק ההסדרים. מאז ערכה הממשלה ארבעה מבצעיים נקודתיים למכירת דירות לדיירים בדיור הציבורי אך לא בהיקף ובתנאים אותם קבע החוק. דו"ח מבקר המדינה מ-2011 אף קבע כי בניגוד למטרת החוק, הכספים ממכירת הדירות (כ-2.5 מיליארד שקל במצטבר) שימשו לצרכים אחרים ולא הושקעו בחידוש המאגר של הדיור הציבורי.

במהלך 2012, בשל פיזורה של הכנסת, לא הספיקה ועדת הכלכלה להקפיא את החוק באמצעות חוק ההסדרים והוא נכנס, למעשה, לתוקפו עם תחילת 2013. למרות זאת, משרד השיכון בהסכמת משרדי המשפטים והאוצר הורה לחברות המשכנות שלא לאפשר מכירת דירות בדיור הציבורי לדייריהם.

המדינה מזהירה: מלאי הדירות יצומצם

במהלך ינואר האחרון עתרו ח"כ אילן גילאון (מרצ), השר לשעבר רן כהן, ודיירות בדיור הציבורי, כנגד הקפאתו המעשית של החוק. בעתירה נטען כי "כניסתו המיוחלת של החוק לתוקף מחייבת את רשויות השלטון לפעול על פיו. הסירוב לנהוג על פי החוק ולהמשיך ולנהוג כאילו החוק בהקפאה, מנוגד לעקרון שלטון החוק (...) יש איפוא לחייב את המשיבים לפעול על פי חוק הדיור הציבורי". 

בתשובתה טוענת המדינה כי בשל התנגדותה של הממשלה היוצאת לחוק, על בסיס מסקנות ועדת טרכטנברג ולאור כינונה של ממשלה חדשה שטרם גיבשה את עמדתה בנושא, יש לדחות את הבקשה ליישום מיידי של החוק. עוד טוענת המדינה, כי יישומו המידיי של החוק ללא שגובשו חלופות יביא לצמצום מלאי הדירות בדיור הציבורי והוא בעל "השלכות אסטרטגיות על יכולתה של המדינה בעתיד להעמיד פתרונות לחסרי דיור" .

ח"כ גילאון אמר בתגובה לתשובת המדינה: "פעם נוספת, הממשלה הכפילה ברגליים וחילקה בשניים, ולמעשה, לא אמרה דבר. ממשלת נתניהו כבר שמה לה למטרה לבטל את חוק הדיור - ועתה מפרה בריש גלי חוק שנכנס לתוקף בישראל".

עוד הוסיף גילאון: "אנחנו תמהים מדוע 15 שנות הקפאה לא הספיקו בכדי ללמוד ולדקדק בהלכת החוק. כיצד עוד אפשר לזלזל בדיירים העניים ביותר בישראל, המבקשים לרכוש את דירותיהם במשך שנים ארוכות, ולבקש שהות נוספת. כנראה שהממשלה והעומד בראשו סבורים שסוגיית הדיור הציבורי היא דבר חדש. אנו מבקשים סעד מבג"ץ ודורשים שהממשלה תקיים את החוק כלשונו, לרווחת דיירי הדיור הציבורי".