רס"ר מיכאל שמת במרתון הפך לאב לפני כחודש
קרובי משפחתו של רס"ר מיכאל מיכאלוביץ', שהתמוטט ומת במהלך מרתון תל-אביב, סיפרו כי הוא שמר על כושר ונהג לרוץ הרבה. קרובת משפחה: "אני לא מבינה, איך בכלל אישרו את הריצה ביום כזה". ביום ראשון הוא היה אמור לעבור דירה
רס"ר מיכאל מיכאלוביץ' בן 29 ממושב מנוחה שבדרום היה אמור לעבור מחר יחד עם אשתו גל ובנו בן החודש לדירתם החדשה בקריית-גת. אך התוכניות השתבשו. אתמול (ו') במהלך מרתון תל-אביב הוא התמוטט ומת. חבריו לצבא סיפרו ששימש כמדריך בכיר ביחידת עוקץ, היה אחראי על ענף המעברים ביחידה והיה מעורך מאוד על-ידי מפקדיו ופקודיו.
אסון במרתון - עוד כותרות:
רמ"ח כושר בצה"ל לשעבר: חולדאי היה חייב לבטל
ח"כ עפר שלח: הסכנה נכתבה על הקיר
"רצים לא שתו. לא הייתה מודעות"
אני האידיוט שבגללו היה צריך לבטל את המרתון
/ טור אישי
קרובת משפחה של מיכאלוביץ' אמרה: "רק לפני יותר מחודש ראיתי אותו בברית של הבן שלו. הוא היה מאושר. אני לא מבינה, איך בכלל אישרו את הריצה ביום כזה. הדבר לדעתי גובל ברשלנות, אני אפילו לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היו עושים את הריצה כולה. אבל אנחנו כרגע מתרכזים בכאב שלנו, אנחנו משפחה צנועה, וקשה לנו המכה הזו".
קרוב משפחה אחר סיפר ש"מיכאל מאוד אהב את מה שהוא עשה בצבא ושמר על כושר, הבנתי שהוא היה נוהג לרוץ הרבה כך שהמסלול היום לא היה אמור להיות בעיה עבורו. הוא נפרד היום ממשפחתו בשביל עוד ריצה ומי שהגיע חזרה הביתה זה קצין העיר לספר למשפחה מה קרה".
יוסף אהרון, חבר של המשפחה, סיפר: "מיכאל הוא מלח הארץ, בן אדם כל-כך טוב וישר. הייתי רואה אותו כל יום יוצא לרוץ פה במושב, אז אי אפשר להגיד שהוא לא בכושר. אני לא מבין איך קיימו את המרתון בחום הזה, אם ביטלו את המרתון הארוך - למה לא ביטלו גם את זה? המשפחה עכשיו מפורקת. איך האלמנה תגדל ככה את הבן הקטן שלהם? מיכאל וחיילים נוספים שבטח רצו שם כל-כך מורעלים ואוהבים את הכושר הגופני, אז הם בטח סמכו על המארגנים שלא יסכנו אותם. חייבים לבדוק איך כשל כזה קרה".
משרד הבריאות והעירייה בחילופי האשמות
80 משתתפים נזקקו לטיפול במהלך המרוץ ובסופו. 34 מהם פונו לבתי חולים במרכז הארץ. מתוך 16 שפונו לאיכילוב הוגדר מצבו של אחד מהם קשה. שישה נפגעים פונו לתל השומר, בהם אחד במצב קשה והיתר קל. גם לבית החולים וולפסון, שניידר ובילינסון פונו נפגעים. בהתחלה הוגדר מצבם של 12 נפגעים במצב קשה. בבתי החולים השתפר מצבם של תשעה מהם.
בינתיים במשרד הבריאות פרסמו תגובה חדשה, לפיה ביום שני הוא התריע על הבעייתיות בקיום אירועי המרתון לאור מזג האוויר הצפוי. "לאחר מכן ניסו בכל דרך נציגי עיריית תל-אביב לקיים את האירוע וחיפשו פתרונות כגון הקדמת השעה וקיצור המקצה", נמסר.
"כל הצעה של העירייה נבחנה על ידי פיזיולוגים למאמץ בין היתר נציגים ממכון וינגייט, ממשרד החינוך, מבית החולים איכילוב, מאוניברסיטת תל-אביב, מהצבא, ממשרד הבריאות ונציגי העירייה. לבסוף לא התנגדנו לסיכום הסופי של כלל הגורמים שנשלח אליהם". עוד נמסר כי "ההחלטה מה לאמץ וכיצד הייתה של עיריית תל-אביב בלבד שהוצגו בפניה כלל הסיכונים. עיריית תל-אביב יכלה גם לקבל החלטה לבטל את כל האירועים. רשות ההחלטה הייתה נתונה לה בלבד".
גורם בכיר בעיריית תל-אביב הגיב אתמול אחר הצהריים על דברי משרד הבריאות: "לגבי אישור האירוע היום, אין ספק שמי שבסוף נותן את החותמת הסופית היא העירייה, אבל העירייה מסתמכת על גופים רשמיים מקצועיים, כי אין לה יכולת מקצועית בתחומים הללו. שרשרת קבלת ההחלטות הייתה ראויה, ואפשר לבדוק את זה.
העירייה החליטה בדיוק כפי שהמליצו לה, ויש לנו מסמך שמעיד על כך. בזמן הריצה הטמפרטורות היו נמוכות יותר ממה שצפו ובכל זאת קרה האסון. בכל מקרה זה מצער מאוד, ואין ספק שבפעמים הבאות צריך לשמור משנה זהירות ולכוון לכך שאירועים כאלו לא יקרו".
מארגני המרתון דחו את הטענות על של חלק מהרצים על מחסור במים. יצוין שרצים רבים אחרים דווקא שיבחו את הארגון וההיערכות הלוגיסטית. "יותר מ-255,000 בקבוקי מים הוקצו למרוץ", אמרו המארגנים, "והכמות חושבה מראש לפי מקרה קיצון ולפי כל הפרמטרים בארץ ובעולם. בנוסף לכמות זו נוספו עוד 20% יחידות מים ליתר ביטחון. בעמדות חלוקת המים נותרו יחידות מים ללא יוצא מהכלל, כלומר היה בחסר".
"פתאום ראיתי שחור"
"פתאום הרגשתי שהכל סוגר עליי, ראיתי שחור. כנראה התייבשתי". כך תיאר אייל פררו מכפר ורדים, את סיום המרוץ שבו השתתף הבוקר במרתון בתל אביב. בסיומו מצא את עצמו מאושפז בבית החולים וולפסון בחולון. המרתון שאמור היה לעורר אווירה חיובית ולנסוך במשתתפיו רוח ספורטיבית, הסתיים באסון.
פררו רץ חצי מרתון, וסיפר ממיטת האשפוז בבית החולים כי התעלף בסופו של המרוץ, "סיימתי את המרוץ וחיפשתי את המשפחה שלי בתוך הבלגן, פתאום ראיתי שחור". הוא הוסיף: "יצא לי לראות במהלך המסלול כמה אנשים שרועים על הרצפה שטופלו על ידי מד"א. היה באמת חם, אבל דווקא הרגשתי שהארגון היה מצוין. היו הרבה מים ובכל מקום היו צוותי רפואה". אף שאושפז, הוסיף: "אני מסכים שלא היה צריך לבטל את המרתון. אחזור גם בשנה הבאה. במרוץ הזה עליתי ישר מעשרה קילומטר לחצי מרתון וכנראה לא נערכתי נכון. צריך לעשות את זה בהדרגה".
שולמית לוונטל רצה ארבעה קילומטר וחצי וגם היא נזקקה לאשפוז. "כשסיימתי את המרוץ התחלתי לחוש בחילות וסחרחורת. הביאו אותי לאוהל של מד"א ופינו אותי לבית החולים, כנראה התייבשתי, קיבלתי מכת חום". על העלייה בטמפרטורות במהלך האירוע הוסיפה: "ככל שעבר הזמן הרגישו את החום, אבל בגלל התחזית הרי הקדימו את המירוץ, וגם היה נראה שהארגון טוב, רצתי במרוץ הקצר יותר שהתחיל אולי מעט מאוחר, אבל אני לא חושבת שהיה צריך לבטל אותו. אנחנו כמעט בפסח ואי אפשר לערוך את המרוץ אחרי זה".
בבית החולים איכילוב אושפזה חמדת לבל, בת 17 ממודיעין. "רצתי במקצה 10 קילומטר, והקטע האחרון היה לי קשה. התעוררתי באוהל של מד"א", אמרה. היא העידה כי היו מספיק מים, אך הודתה: "אולי לא הייתי מספיק בכושר. הקילומטר האחרון היה מייאש".
אל בית החולים תל השומר הובהלה גם בתו של צביקה קניג, אשר רצה עמו במרתון עד שהתעלפה. "היה מרוץ טוב, אני מאוד נהניתי. למרות התוצאות הקשות והעצובות אני לא חושב שהיה צריך לבטל את המרתון. אם אתה רץ מיומן, צריך להרגיש את הגוף ולהיענות לו". לדבריו, חלוקת המים במהלך המרתון הייתה "בסדר גמור. היו מים בשפע. לא היה חסר כלום. תאונות קורות".
מנהל בית חולים איכילוב פרופ' גבי ברבש התייחס לדיון שקדם למרתון עם משרד הבריאות, העירייה וגורמים נוספים: "הבנתי שהתקבלה החלטה בשיקול דעת. קל לבקר בדיעבד, אבל זו הייתה החלטה מושכלת של העירייה". לדבריו, "אנחנו לא יודעים אם הפצועים נפגעו מחום או מהפרשי טמפרטורות".
לפנייה לכתב/ת 
