האמריקאים מכירים את חברות הביו הישראליות

הן נחשבות לפורצות הדרך בתחומן (Trailblazers) וסביר להניח שמעולם לא שמעתם את שמן למרות שהן נחשבות לחזית ההיי-טק הישראלי יחד עם לא מעט חברות תוכנה וחומרה אשר את שמן תדעו לשנן גם בארבע בבוקר.

• לונדון מחכה לי: כך תצרו קשרי עסקים בבריטניה
• עושים עסקים בחו"ל: בטוחים שתקבלו כספכם?
• התעשיות הישראליות על המפה, וגם בפייסבוק
  

הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet

אם הייתם בבדיקת דם ושמעתם שהתוצאות יגיעו עוד שעתיים (ולא עוד יומיים כבר שהיה בעבר), עברתם ניתוח שבוצע על ידי רובוט שבמקום לחתוך "נכנס" בשלוש נקודות קטנות, שמעתם על חיטה מיוחדת שצומחת בתנאים קיצוניים כשהיא עשירה יותר, צרכתם אנטיביוטיקה חדשה ש"הרגע יצאה לשוק", קראתם על אנזימים או אורגניזמים אחרים אשר הופכים בוצה לאנרגיה, או שפשוט שמעתם בשיחת סלון על קפסולה עם מצלמה שאפשר לבלוע (Given Imaging) - אז שמעתם עליהן. אלו חברות הביו של ישראל.

כמוסות במקום דקירות. צילום המחשה(צילום: shutterstock)

ארס לאנושות

"ארס לאנושות" - מעט מאוד חברות יכולות לרשום מוטו כזה ועוד בגאון על דף הבית שלהן, S.I.S היא אחת מהן. חברת S.I.S אשר הוקמה על ידי פרופ' אהרון שולוב ז"ל, ובחרה להתמקד דווקא באחד מהיצורים היותר "מעניינים" בעולם, זה המלווה אותנו עוד מימי בראשית, הלוא זהו הנחש.

עוד מוקדם לחגוג את ניצחוננו על פני "כוחות האופל" או בשמם האחר הרפס ופסוריאזיס, אך, על ידי שימוש בארס נחש, הצליחו S.I.S לסנתז ולבודד 4 מרכיבים חדשניים, בלתי רעילים, לטיפול על ידי עיכוב השכפול והפצה במחלות ויראליות מוכרות כהרפס, משככי כאבים וטיפול במחלות עור כפסוריאזיס.

מי מפחד ממחטים?

יש לא מעט אנשים, מבוגרים כילדים, אשר סובלים מטריפנו-פוביה, פחד ממחטים. אך מה עושים כשמחטים הן חלק בלתי נפרד משגרת החיים, למשל אצל מי שסובלים מסכרת? חברת אורמד שמעה את הקריאה אל הדגל והחליטה להתייצב. אורמד נמצאת בשלב 2 של ה-FDA האמריקאי בבחינת הפטנט המוביל שלה: כמוסת אינסולין.

הצלחת הניסוי יכולה לסמן מהפכה טכנולוגית (שלא לומר מהפכה של ממש ברמת חיים) באופן בו ניתן להחדיר תרופה (כל תרופה) אשר עד כה יכלה להימסר בצורת זריקה, על ידי בליעה פשוטה של קפסולה.

הביו הישראלי מגיע לשיקגו

אלו רק שתי חברות ביו מתוך רשימת חברות ארוכה אשר הולכות להתארח החל מהיום בשיקגו, באחד מכנסי הביו הגדולים והיותר מעניינים בתחום הביו בתקופה הנוכחית.

מדובר בכנס נודד בארצות הברית אשר במקביל לו אורגן כנס אינטימי יותר עם כ-19 חברות ביו ישראליות (חברות הזנק ועד חברות קיימות ופעילות) המבטיחות ביותר בתחומן ואשר יציגו את חדשנותן לשוק המשקיעים האמריקאי.

"אנו משרתים את צרכי החברות השונות בכל דרך אפשרית. בין אם ריאקטיבית, כלומר חברה או עסק אשר פנו אלינו פרטנית ומבקשות סיוע להיכנס אל השוק ולהתחבר אל חברה מסויימת, או פרואקטיבית, על ידי פעילויות יזומות שלנו; ובין אם על ידי כנסים מתוכננים בקפידה להתמחות מסוימת או בעבודה עם החברות האמריקאיות, המגדירות את תחומי העניין והצרכים שלהן ובהתאם אנו מאתרים שותפים פוטנציאלים ישראלים", אומר יריב בכר, הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בשיקגו.

המהירות היא ב-דיוק

סטארט-אפ או חברה אשר בוחרות בארצות הברית כשוק מטרה או כמנוף, תגלה שככל שהדרישה וההגדרה מדוייקות יותר ומוגדרת יותר, כך גם הסיוע שתוכל לקבל יהיה זריז ויעיל יותר. פנייה כללית עשויה שלא להספיק ועל כן כדאי לבצע תכנון וניתוח עמוק ומקיף של השוק ובחירת אסטרטגיה מדוייקת שממנה ניתן לגזור מטרות וחברות ספציפיות אליהן היא מעוניינת להתחבר.

אופן החיבור משתנה אם בוחרים חברה כשותף אסטרטגי בארצות הברית (כזה שנותן ערך מוסף ברור למוצר שלך מלבד כסף או רק שם) לעומת היותה ספק/ספק ראשון/ספק נוסף/משקיע נטו או אפילו באסטרטגיה של מכירת חברה ולכן כאן בדיוק - הדיוק הוא העניין, וככל שהחברה הישראלית תהיה מדוייקת יותר בהגדרת הצרכים והציפיות שלה מהשוק האמריקאי בכלל ומאותו שותף בפרט, כך יתקצר התהליך משמעותית (וזה לא בהכרח אומר שהתהליך יהיה קצר).

"30% מהייצוא הישראלי ומרבית מייצוא ההיי-טק הישראלי עובר לארצות הברית, ולכן חשוב לנו לעשות פעולות מאוד ממוקדות כשאנו פועלים שם. לדוגמא אנו פונים למספר מצומצם של חברות אמריקאיות, ובתהליך של 'פינג-פונג' ארוך מציגים רשימת של חברות ישראליות שיכולות להיות מעניינות עבורן אשר בוחרות את הרלוונטיות עבורן מתוך רשימה של חברות ישראליות המעוניינות ביצירת קשר.

"הקידום הוא ברמה האישית-פרטנית, והוא יכול יצור דיאלוג אמיתי עם השוק האמריקאי, להסביר למה חברה ישראלית יכולה לייצר ערך מוסף גבוה יותר ממתחרתה האמריקאית ולשים אותה על השולחן ולרמה המעשית הרבה יותר מהר", מוסיף בכר.

מקום וזמן להיות

"זהו כנס ענק אליו מגיעה משלחת של לשכת המדען הראשי מישראל, בראשות סגן המדען הראשי של משרד הכלכלה ולא מעט חברות מישראל (כאמור, השנה 19 חברות - ר"ה). הדבר מאפשר לנו לייצר אירוע לווייני (מחוץ לכנס - ר"ה) אשר ממוקד רק בישראל ובו אנו נותנים במה לאותן חברות וחושפים אותן לחברות מובילות אמריקאיות אשר מעוניינות לייצר חדשנות טכנולוגית באמצעות שיתופי פעולה בינלאומיים אסטרטגיים עם סטארט-אפים ישראליים", לדברי הנספח המסחרי של משרד הכלכלה בשיקגו.

בכר מסביר כי "הנספחות היא כמו משרד קדמי עבור התעשייה הישראלית וכחלק מהעבודה השוטפת שלנו אנו מנצלים את הקירבה הפיזית אל אותן חברות אשר יושבות בפאתי שיקגו בכדי ליצור את הקשרים המתאימים כך שב'שעת ה-ש'', באותם כנסים ואירועים אנו יכולים לייצר עבור חברות ישראליות הזדמנות אמיתית לחיבור עם בכירים בתעשייה אשר באופן רגיל לא יכלו להגיע אליהם בקלות כזאת או בכלל, ומנסים לספק את הכלים בין אם בעצמנו או באמצעות שותפינו במכון הייצוא, את המיקום והפגישות. הכל, בכדי לייצר לכל הצדדים במה והזדמנות אמיתית, ערך מוסף ובכך להימנע מפספוס ולהביא להרגשת סיפוק מתואמת".