שם הקוד: דובר אמת. ההדלפה - שלב אחרי שלב
השיחות מרחוק הפכו לפגישה פנים אל פנים עם כתב העיתון ואז עברו למו"מ על פרטי ההדלפה של תוכנית המעקב הסודית של ממשל אובמה. אדוארד סנואודן ידע שהוא מחזיק בידיו תפוח אדמה לוהט, אבל התעקש לחשוף אותו: "אני מבין שאני הולך לסבול בגלל מעשיי ושזה הסוף שלי". כך התגלגלה הפרשה
עוד חדשות בעולם :
ריקוד המחאה: מתנגדי ארדואן בטנגו עם מסכות גז
מועמד לנשיאות איראן ייפסל? "גילה סודות גרעין"
כפר המוות: "מוכרים גופות איראנים כדי להתקיים"
לאחר 6 שנים: ייפגשו בכירים מצפון ודרום קוריאה
סוכן המודיעין בן ה-29, שעבד עבור ה-CIA מטעם חברה קבלנית, אמר שהוא ידע עם אילו סיכונים יצטרך להתמודד לפני שחשף שממשלו של ברק אובמה ריגל אחר טלפונים של מיליוני אזרחים וגם דרך שירותי האינטרנט והרשתות החברתיות. במהלך ההתכתבויות עם כתב ה"וושינגטון פוסט" בארטון גלמן כינה אותו סנואודן בשם "קצין קישור" (Brassbanner).
סנואודן וגלמן נפגשו לראשונה ב-16 במאי, לא לפני שניהלו ביניהם קשרים בדרכים עקיפות. סנואודן לא היה מוכן למסור את שמו, אבל אמר שהוא מוכן להיחשף. כך דיווח אמש ה"וושינגטון פוסט".
"המודיעין רוצה להיות האדון הבלעדי של המידע"
"אני מבין שאני הולך לסבול בגלל מעשיי ושהשבת המידע הזה לציבור מסמלת את הסוף שלי", כתב המדליף האמריקני בתחילת חודש מאי בטרם יצר קשר ישיר ראשון עם כתב העיתון.בקהילת המודיעין האמריקני, כתב סנואודן, "בטוח יהרגו אותך אם יחשבו שאתה החוליה היחידה שיכולה לעצור את החשיפה ולהבטיח שהם יהיו האדונים הבלעדיים של המידע".
כדי להוציא לפועל את תוכניתו ביקש סנואודן ערובה לכך ש"וושינגטון פוסט" יפרסם - תוך 72 שעות - את הטקסט המלא של מצגת הפאוור פוינט שמתארת את PRISM – תוכנית המעקב הסודית של הממשל שאספה מידע מחברות מיקרוסופט, פייסבוק, גוגל וחברות נוספות בעמק הסיליקון. הוא גם ביקש מהעיתון האמריקני לפרסם באתר האינטרנט שלו מפתח צופן שבו יוכל להשתמש כדי להוכיח לשגרירות זרה שהוא המקור של המסמך.
גלמן אמר לסנואדון שהעיתון "וושינגטון פוסט" לא יכול להתחייב מה לפרסם ומתי. שבועיים לאחר המפגש בין השניים, ביום חמישי האחרון, פרסם העיתון את הסיפור. בטרם הפרסום פנה "וושינגטון פוסט" לגורמי ממשל וביקש את חוות דעתם לגבי פגיעה אפשרית בביטחון הלאומי עם פרסום הסיפור של תוכנית הריגול הסודית. לאחר הפנייה לגורמי הממשל כתב גלמן לסנואודן שהעיתון החליט לפרסם רק ארבע מצגות מתוך 41 שהיו בידיו.
ומה הייתה תגובתו של גאון המחשבים הצעיר? "אני מתחרט שלא יכולנו לשמור על הפרויקט הזה חד-צדדי", אמר סנואודן בביקורת על הפנייה לממשל. בכל מקרה, באותה עת הוא גם פנה לכתב ה"גרדיאן" הבריטי גלן גרינוולד כדי לחשוף בפניו את תוכנית המעקב הסודית.
כשסנואודן נשאל לגבי פגיעה אפשרית בביטחון הלאומי עם פרסום הסיפור, הוא השיב: "הצלחנו לשרוד איומים גדולים יותר בהיסטוריה שלנו מאשר כמה ארגוני טרור מאורגנים ומדינות סוררות מבלי לפנות לתוכניות מסוג זה. זה לא שאני לא מעריך מודיעין, אבל אני מתנגד למעקב בלתי מוגבל, אוטומטי ועצום. זה נראה לי כמו איום גדול יותר על מוסדות החברה החופשית מאשר דיווחי מודיעין מבוזבזים שלא ראויים לעלויות שלהם".
אמש, כששמו פורסם ברחבי העולם, יצר סנואודן קשר עם גלמן מחדר בית המלון שבו הוא שוהה בהונג קונג, לא הרחק מבסיס ה-CIA המקומי - בקונסוליה האמריקנית. "אין בחיים שלי תקדים לדבר הזה", כתב סנואודן. "עסקתי בריגול במשך כל חיי הבוגרים - אני לא אוהב להיות במרכז העניינים".
לפנייה לכתב/ת 
