הפתעה באיראן: חסן רוחאני המתון נבחר לנשיא
טלטלה פוליטית ברפובליקה האיסלאמית. המועמד שנתמך ע"י הרפורמיסטים גרף יותר מ-50% מהקולות וגבר בפער גדול על המועמדים השמרנים, ובהם יקירו של האייתוללה חמינאי. רוחאני: "המתינות ניצחה את הקיצוניות". חמינאי: "אני מברך את העם שבחר את הנשיא". ישראל: "איראן תישפט על הגרעין והטרור"
המהפכה הסגולה של הרפורמיסטים: חסן רוחאני - האיש שקיבל בשבוע החולף רוח גבית מתנועת הרפורמיסטים ומשני נשיאים לשעבר - הוא הנשיא הנבחר של איראן. כך הודיע הערב (שבת) שר הפנים האיראני לטלוויזיה הממלכתית. רוחאני קיבל 50.68 אחוזים מהקולות (כ-18.6 מיליון קולות), והוביל בפער ניכר על חמשת המועמדים האחרים בבחירות, כולם שמרנים ובהם יקירו של המנהיג הרוחני העליון עלי חמינאי, סעיד ג'לילי. בשל העובדה שרוחאני קיבל יותר מ-50 אחוזים מהקולות אין צורך בסיבוב שני. אחרי ההודעה על ניצחונו אמר רוחאני לטלוויזיה הממלכתית של איראן כי הוא "מצדיע לניצחון של המתינות על הקיצוניות. זהו ניצחון של האינטליגנציה, של המתינות ושל הקדמה על פני הקיצוניות".
משרד הפנים האיראני דיווח שהצביעו 72.7 אחוז מבעלי זכות הבחירה במדינה. מדובר בירידה משמעותית בהשוואה לבחירות ב-2009, שבעקבותיהן יצאו המונים לרחובות בטענה לזיוף התוצאות. שעה קלה אחרי פרסום התוצאות מיהר חמינאי לפרסם ברכה צוננת לנשיא הנבחר: "אני מברך את העם שבחר את הנשיא. כולם צריכים לעזור לו ולממשלתו".
רוחאני היה איש הדת היחיד מבין המועמדים. הדוקטור למשפטים בן ה-64 זכה לאחרונה לתמיכת הרפורמיסטים והנשיא לשעבר מוחמד חתאמי, וכן לתמיכתו של נשיא קודם אחר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, שנמנע ממנו להתמודד. יש לו היכרות קרובה גם עם המנהיג העליון חמינאי והוא היה נציגו במועצה לביטחון לאומי.
מבין חמשת המועמדים המובסים, שני הגיע ראש העיר טהרן המכהן, מוחמד באקר כליבאף, שזכה ל-6.07 מיליון קולות
בלבד. שלישי, ובפער ניכר, הגיע ראש צוות המשא ומתן של איראן לשיחות הגרעין, מוחמד ג'לילי, שכאמור היה המועמד המזוהה ביותר עם המנהיג העליון. ג'לילי זכה ל-3.17 מיליון קולות בלבד.
רוחאני מחליף בתפקיד את מחמוד אחמדינג'אד, שמסיים כעת שתי קדנציות כנשיא איראן. עבור המערב, בשמונה השנים האחרונות היווה נשיא איראן היוצא סדין אדום עבור המערב - בעיקר בהתבטאויותיו ובהצהרותיו החד משמעיות על אודות תוכנית הגרעין של הרפובליקה האיסלאמית.
במידה רבה, ארצות הברית ובנות בריתה יתייחסו לכהונתו של רוחאני תוך השוואה מתמדת לקודמו. במהלך קמפיין הבחירות שלו תקף רוחאני פעמים רבות את אחמדינג'אד. "לא ניתן לשמונה השנים האחרונות להמשיך", אמר. "הן הביאו סנקציות על המדינה, ובכל זאת הם גאים בכך".
תגובה ישראלית לתוצאות לא איחרה להגיע. בהודעת משרד החוץ נמסר כי "באיראן נבחר נשיא חדש מתוך רשימת מועמדים שאישר האייתוללה עלי חמינאי, אחרי שפסל מועמדים שלא התאימו להשקפת עולמו הקיצונית. תוכנית הגרעין האיראנית נקבעה עד היום על-ידי חמינאי ולא על-ידי נשיא איראן. גם אחרי הבחירות, איראן תישפט על-פי מעשיה בתחום הגרעין והטרור. על איראן לכבד את דרישות הקהילה הבינלאומית, להפסיק את תוכנית הגרעין ולחדול מהטרור שהיא מפיצה ברחבי העולם".
רוחאני - קורותיו של הנשיא הבא
רוחאני נשוי לנעימה רוחאן מאז 1969 ולשניהם שני בנים ושתי בנות. בנו הבכור חוסיין שם קץ לחייו באפריל 1992. הנשיא החדש החל להתקרב לדת בגיל קטן וכשבגר ביסס את עצמו כמתנגד בולט למשטר השאה שנתמך על ידי המערב. פעולותיו ונאומיו במהלך שנות ה-70 לא נעלמו מעיניו של מייסד הרפובליקה האיסלאמית, אייתוללה רוחאלללה חומייני, שהפיל את שלטון השאה במהפכת 1979.
רוחאני סיים לימודי משפטים באוניברסיטת טהרן ב-1972. לאחר מכן הוא נסע לסקוטלנד ללמוד תואר שני במשפטים
באוניברסיטת קלדוניה בגלזגו. בזמן ששהה מחוץ לאיראן, ההתעוררות האיסלאמית גדלה וצברה כוח. עם שובו לאיראן הגביר רוחאני את הביקורת שלו על משטר השאה, אך נאלץ לברוח מהמדינה כדי להימנע ממעצר. לאחר מכן הוא הצטרף לחוג תומכיו של חמינאי, שהיה בעצמו בגלות בצרפת, ולחברי המעגל הפנימי שלו שכלל גם את רפסנג'אני.
לאחר מהפכת 1979 הוא עלה במהירות בסולם הדרגות ושירת בכמה תפקידי מפתח. הוא היה אחראי על ארגון הצבא מחדש, שירת כחבר פרלמנט, פיקח על רשות השידור הממלכתית ושימש על תקן שופרו של חמינאי. במהלך מלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80' הוא חיזק את קשריו עם רפסנג'אני והיה יועצו הבכיר לביטחון לאומי כשזה היה נשיא במהלך שנות ה-90'. רוחאני המשיך בתפקידו גם בתקופת כהונתו של הנשיא הרפורמיסטי חתאמי, ואף מונה לתפקיד השליח האיראני הראשון לשיחות הגרעין.
אפרופו, תוכנית הגרעין עשויה לעמוד במרכז הכהונה של רוחאני בנשיא. אף שכל סוגיות המפתח - כלל הגרעין - נמצאות תחת שליטה של ההנהגה הדתית, הברית עם רפסנג'אני מעניקה לרוחאני חופש יחסי להטביע את חותמו על טקטיקות המשא ומתן עם מעצמות העולם. במהלך קמפיין הבחירות שלו קרא רוחאני לחפש "אינטראקציה חיובית עם העולם", שכוללת ניסיונות להפיג את חששות המערב מתוכנית הגרעין ולהביא להסרת הסנקציות הכבדות שהורידו את הכלכלה האיראנית על ברכיה.
במהלך הקמפיין שלו הוא השמיע ביקורת כלפי מדיניות החוץ השנויה במחלוקת של קודמו אחמדינג'אד: "אני אדחוף למדיניות של פיוס ושלום. אנחנו גם נתפייס עם העולם".
שר החוץ של צרפת מברך
686 אנשים הגישו את מועמדותם לנשיאות, ומועצת שומרי החוקה, שבה שולטים אנשי הדת הבכירים, סיננה את רובם המכריע. הפעם היא התירה רק לשמונה להתמודד, ושניים מהם פרשו בימים האחרונים. כבר לפי סקרי דעת הקהל בשבועות האחרונים, נראה היה שרוחאני צבר תאוצה לאחר שני העימותים הטלוויזיונים,
שאחד מהם עסק בתוכנית הגרעין. למעט קאליבף וג'לילי, התמודדו גם עלי אכבר ולאיתי בן ה-67 (שכיהן כשר החוץ של איראן מ-1981 עד 1997); מוחסן רזאי, שהתמודד מול אחמיד'נג'אד גם ב-2009, וחבר הפרלמנט לשעבר מוחמד גרזי.
אחרי פרסום התוצאות החלו להגיע הברכות מכל העולם. שר החוץ הצרפתי לורן פביוס מיהר לפרסם הודעה שלפיה הוא מוכן לשתף פעולה עם רוחאני, בעיקר בסוגיות של הגרעין ומלחמת האזרחים בסוריה. "הציפיות של הקהילייה הבינלאומית מאיראן הן גדולות, בעיקר בשני הנושאים האלה", הצהיר פביוס . "אנו מוכנים לעבוד עם הנשיא החדש ומברכים על השאיפה העקבית של העם האיראני לדמוקרטיה".
תגובה מתונה הגיעה גם מהאופוזיציונר הגולה ארדשיר אמיר ארג'ומאנד, שהיה בעבר יועצו של מנהיג האופוזיציה מיר חוסיין מוסאווי. "בחירתו של רוחאני עשויה להוות שינוי חיובי עבור איראן", אמר. "הוא יותר איש מרכז מאשר רפורמיסט. בנושא הגרעין הוא ידון עם המערב באופן חיובי יותר כדי למצוא פתרון לבעיה".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
