עקרות הבית ירוויחו מתשלום לביטוח לאומי. דעה

בשבועות הקרובים צפוי לעלות לאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, שינוי בחוק ההסדרים, שעוסק בהשוואת החובות והזכויות של נשים וגברים על פי חוק הביטוח הלאומי. שינוי זה כולל חיוב עקרות בית לשלם דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות - דבר שמעורר ביקורת רבה, אך רבים מתעלמים מכך שהשינוי המוצע גם יקנה להן זכויות לא מבוטלות.

חוק ההסדרים: מתיקוני חירום ועד מס עקרות הבית

ביטוח לאומי: אל תמהרו להפחית אחוזי נכות

ביטוח לאומי הפר הוראת בית דין וישלם 3,900 ש'

עקרות בית אינן משלמות כיום דמי ביטוח לאומי, אך הן גם מקבלות זכויות נחותות בהרבה. כך למשל, זכאותן לגמלת זקנה עשויה להידחות לגיל 70 (לעומת 62 לנשים עובדות); אין צבירת ותק לקצבת זקנה; עקרות בית שבריאותן לקויה זכאיות לקצבת נכות כללית בתנאים מחמירים ביותר; ובמקרה של פטירה - קרובי משפחתן לא תמיד זכאים לקצבת שארים.

השוואת החוקות - והזכויות

השינוי המוצע עתיד להעניק זכויות רבות לנשים המוגדרות כעקרות הבית ולמעשה, להשוות את זכותיהן וחובותיהן לשאר האוכלוסייה. בין השאר הוא כולל:

‏א. קצבת זקנה - שינוי החוק ישנה הן את מועד תחילת הזכאות של נשים לקצבה והן את גובה הקצבה, כיום נשים שלא צברו תקופת הכשרה של תשלום דמי ביטוח לאומי, מתחילות לקבל קצבת זקנה בגיל 70, אך על פי ההצעה לשינוי החוק יהיו זכאיות לקצבה כבר בגין 62. בנוסף, שיעור הקצבה לה יהיו זכאיות יעלה מ-1,502 שקל ל-2,257 שקל בחודש, כאשר במקרה של דחיית מועד הזכאות שיעור הגמלה יעמוד על 2,629 שקל. 

בהתייחס לנתוני תוחלת חיים על פי הלמ"ס, שעומדים על גיל 83.5 בממוצע לאישה - הזכאות של עקרות הבית תעלה ב-28,248 שקל. סכום דמי הביטוח שתידרש לשלם אישה לשנה עומד על 1,944 שקל. מכאן - נשים שידרשו לשלם דמי ביטוח ייהנו מזכאות השווה לכ-15 שנות תשלום דמי ביטוח, על פי זכאותן לגמלת זקנה בלבד ועוד לפני שסקרנו את יתר הזכאויות.

‏ב. קצבת נכות - חוק הביטוח הלאומי קובע כיום, כי מי שאינו עובד ומבקש לקבל קצבת נכות כללית ייבחן על פי יכולתו להשתלב בשוק העבודה במקצועו או בעיסוק סביר. מנגד, אישה נשואה המוגדרת כ"עקרת בית" תיבחן לצורך קבלת הקצבה בוועדה הרפואית על יכולתה להצליח במטלות משק הבית: ניקיון הבית, שטיפת כלים, תליית כביסה, ואפילו קילוף מלפפונים.

עקב הגדרה מפלה זו, רוב עקרות הבית לא זכאיות לגמלת נכות וגם אם כן - היא נמוכה בדרך כלל ב-919 שקל לעומת קצבה של גבר, מכיוון שעקרות בית זכאיות לרוב זכאיות לגמלה חלקית בלבד. בנוסף, הן אינן יכולות לקבל תוספת על בן זוג שאינו עובד או שהכנסותיו נמוכות. המשמעות הכספית של תוספת זו: 1,150 שקל בחודש.

השינוי בחוק יאפשר לעקרות בית להיות זכאיות לגמלת נכות גבוהה באלפי שקלים, כך למשל,  אישה נכה שאיננה עובדת, שבעלה משתכר שכר מינימום ושיש להם 2 ילדים, תקבל כיום בין 0 שקלים ל-2,484 שקל. לאחר שינוי החוק היא תהיה זכאית לקצבה בשיעור 3,174 שקל ל-5,653 שקל.

‏ג. קצבת שארים: במקרה פטירה של אישה שהוגדרה כעקרת בית ולא צברה תקופת הכשרה כמפורט בחוק - בן זוגה לא יהיה זכאי לקצבת שאירים. שינוי החוק כמוצע בחוק ההסדרים עשוי לזכות את בן זוגה בקצבה חודשית בסך 1,129 שקל עד 1,587 שקל.

‏ד. מענק פטירה: כנפטר אדם שמקבל מהביטוח הלאומי קצבת זקנה, שארים, נכות כללית או שירותים מיוחדים לנכים - משולם מענק חד-פעמי למי שהיה בן זוגו או לילדו, בשיעור 8,594 שקל. מאחר שעקרות בית אינן זכאיות לגמלאות - תישלל גם זכאותם של שאיריהם למענק זה.

כל אלה מלמדים, כי השינוי המוצע יעניק לעקרותה בית זכויות רבות. לפיכך, כאשר מתקיים דיון ציבורי לגבי חובותיהן - מן הראוי להתייחס גם לזכויותיהן ולמשמעות הכלכלית של השינוי בעבור עקרות הבית. דחיית השינוי המוצע עלולה לקבע את האפלייה וכתוצאה - לפגוע במצבן הכלכלי של עקרות הבית.

הכותבת היא מנכ"ל המרכז למימוש זכויות רפואויות