ברומא אכול כרומאי: סיור המסעדות הסודי של רפי
יש שיעבירו ימים בים או בשופינג כשהם בחו"ל. רפי אהרונוביץ' רוצה לבלות את החופשה - ניחשתם נכון - במסעדות. ברומא הוא לקח סיור מסעדות ונתקל בקפה הכי טוב ששתה בחיים. יש גם טיפים, כתובות וכמובן - הרבה בשר פסטה, יין וקינוחים
לקראת סיום הטיול הארוך בארץ המגף ("למה רק מגף", אמרה הגברת. "יש שם גם אחלה נעליים"), בילינו מספר ימים במרכז רומא, מעבירים את הזמן בכיכרות עם המזרקות המדהימות, מבקרים בשווקים ובמעדניות השונות וכמובן - בקניות.
עוד בערוץ האוכל:
- מבצע קציצה: 5 מתכונים ביתיים וקלים
- במחבת ובקלות: המדריך לקליית קפה בבית
- בלי שמן ומלח במים!? כך מבשלים פסטה ורוטב
את הסיור העבירו לנו כמה חבר'ה ישראלים וצעירים (פרטים - בהמשך). זה התחיל בסיבוב טעימות במרכז, במקומות שלרוב רק מקומיים מכירים. היה לא רק מעניין אלא גם טעים ושונה והסתיים ביום של חוויה במרכז מזון שנפתח לפני שנה.
והרי סיכום של יומיים מרוכזים ברומא בהדרכתם:
יצאנו מהמלון במרכז רומא והתחלנו את היום שלנו עם קפה בבית קפה בשם Caffè sant'Eustachio. מבחוץ המקום נראה כמו כל בית קפה אחר. אתה עובר עשרות כמוהו ביום שוטטות ברחובות רומא. אבל הדבר הראשון ששמתי אליו לב במקום הוא כיסוי הנירוסטה המבריק והמשונה שמכסה את המכונה ומסתיר אותה מעיני הלקוחות.
ובכן הטריק הזה של כיסוי הנירוסטה ככל הנראה עושה משהו. הכנת הקפה היא סוד באופן זה. הלקוח לא יכול לראות את ידי המפעיל או אפילו לנחש מה הוא עושה. טריק או לא, גם לאחר חודש של טיולים ברחבי איטליה, זה היה הקפה הכי טוב ששתיתי בחיים. הייתי קונה את הקפה שלהם להכנה בבית אבל רק בתנאי שזה מגיע עם המכונה והנירוסטה המיסתורית.
"כבר התחלתם טוב" החמאתי לחבר'ה. "הצלחתם להפתיע והכל אבל מה עם אוכל?" שאלתי. "קל או כבד?" הם שאלו. "קל, כבד מה זה משנה." זרקתי תשובה לא מחייבת.
ידעתם שיש "פיש אנד ציפס" איטלקי? זה בסדר גם אנחנו לא אבל עכשיו אנחנו יודעים. הגענו למקום בשם filetti di baccalà. מקום קטן כשבמטבח עמדו שתי נשים כשהאחת מפלטת במיומנות דגי בקלה קטנים ואילו השנייה מכניסה את הדגים לבלילה ומטגנת.
למנה ראשונה התחלנו עם אנשובי מפולטים עם שמן זית, לחם וגם יין מברז היין. לעיקרית לקחנו דגים טריים פריכים וטעימים, עם סלט ריג'לה כשהרוטב של הסלט הוא שמן זית ואנשובי מלוחים ומפוררים. אגב, מסביבנו היו רק מקומיים.
יצאנו לאוויר הצח מבושמים מעט מהיין והמשכנו את הסיור שלנו במקום עם עשרות ברזי בירה מאיטליה ומכל העולם, מלווה בהמבורגר עסיסי וצ'יפס שווה. למי שמתחשק לגוון עם אחר צהריים או ערב בנוסח אמריקאי משהו - המקום הזה מומלץ בחום.
משם המשכנו לרובע הנפלא מעבר לנהר הטיבר ושם מצאנו בין כל מלכודות התיירים, את המסעדה הנפלאה שקיימת עוד מ-1954- טראטוריה (trattoria da a uguststo a). מסעדה איטלקית קלאסית בניהול משפחתי. במסעדה ניצב ארון יין עם ברזים שנראים כאילו הם שם כבר כמה עשרות שנים והאוכל מצוין. חוץ מפסטות טובות, יש גם תבשילים מצוינים כמו למשל תבשיל הטריפּה שהוא למעשה מאכל עממי די מפורסם שמושם מה די קשה למצוא בשנים האחרונות באיטליה.
אכלתי צלי חזה עגל מבושל ביין לבן וירקות וכמובן - בקבוק יין שילווה את הארוחה. קינחנו עם טירמיסו מושלם ונשארנו עוד קצת אחרי שסיימנו כבר הכל (אבל הכל!) רק בשביל לספוג את האווירה. אווירה שפעם היה ניתן למצוא בהרבה מסעדות באיטליה. בכלל, זהו רובע צבעוני קסום ומיוחד ששווה ביקור של אחר הצהריים. מומלץ אפילו להישאר עד רדת הליל.
הסיבוב הזה השאיר אותנו מותשים אבל עדיין נשאר לנו מקום לקינוח קטן. מזל שמצאנו קונדיטוריה סיציליאנית שהיא שלוחה של קונדיטוריה מאד מפורסמת בשם "סבתא וישינצ'ה". כאן פרשתי. גם לי יש גבולות לערב אחד.
המשכנו למחרת לסיור ב-Eataly - זאת אינה שגיאת כתיב - כך מאייתים את זה ומדובר במיזם אוכל חדש יחסית באיטליה. המתחם ממוקם ממש על תחנת רכבת בפרברי רומא או מרחק של 12 יורו נסיעה במונית מהמרכז ההיסטורי של העיר.
ובכן המתחם הוא למעשה סופר ענק. מה זה ענק - עצום! מתחם בן 4 קומות בעיצוב איטלקי מדהים. הוא מסודר לפי מחלקות ואתם יכולים להיות בטוחים שיש כאן הכל, פשוט הכל: עשרות סוגי פסטה טרייה, פסטה יבשה, רטבים מכל הסוגים, מגוון ירקות, יין, כלי בישול, גאדג'טים שונים ומשונים, דגים, פירות ים, בשרים, נקניקים וגבינות - הכל מסודר בצורה מדהימה והמוצרים באיכות גבוהה במיוחד.
המתחם כולל גם מאפייה ומחלבה קטנה כשאת כל ההתרחשות בפנים אפשר לראות דרך זכוכיות שקופות. יש שם אפילו כיתות וקורסים לבישול בקיצור, חלומו הרטוב של כול חובב אוכל.
החלק אולי הכי מדהים בכל המתחם המטורף הזה הוא שיש בכל מחלקה מסעדה עם מטבח פתוח, בו אפשר לטעום כל מה שנמכר באותה מחלקה. לא נעים להודות באמת אבל ביליתי שם מ-9:00 בבוקר ועד כמעט 16:00 אחר הצהריים - שזה הרבה יותר ממה שביליתי במוזיאון הוותיקן, למשל. הרגשתי קצת כמו ילד שלקחו אותה ללונה פארק.
שקלתי לכתוב כתבה מפורטת עם תמונות והסברים הרבה יותר מפורטים על מה שיש בכל קומה, אבל החלטתי לא לקלקל לאחרים את ההנאה שבביקור הראשון.
בכל מקרה, דגמתי מאפה שטוח שהוכן מול עיניי. בלי תוספות. אכלתי אותו לצד נתח גבינת פקורינו מיושנת במיוחד עם כוס יין רוזה. וכל זה כבר בשעה 11:00 בבוקר! כמה שמחתי על זה שוויתרתי על ארוחת הבוקר במלון.
לאחר כשעה טעמתי מנה של פירות ים מטוגנים מצויינים, הפעם עם בירה איטלקית. במהלך היום הספקתי גם לאכול סינטה במסעדת הבשר שהיתה אמנם טובה אבל לא מעולה (לאחר שיחה ידידותית עם הקצב הוא הסכים איתי). בקצבייה, כמו בכל המתחם, משתמשים רק במוצרים טריים מהאזור. את בשר הקיינינה הטוסקני שאני מחבב עד מאד, הם מוכרים רק קפוא לקחת הביתה.
לקינוח עצרתי במחלקת הגלידות והתענגתי על גלידת קפה ממכונה עשויה 100% פולי קפה ערביקה. היה מצוין. לסיכום - הסיור היה מעלף ואותי היו צריכים לגרור משם בכוח.
לפני שנפרדים מאיטליה - כמה טיפים וכתובות:
- Feel-It: כאמור, נעזרתי בשירותיהם של כמה חברה ישראלים שחיים ברומא כבר כמה שנים. למען האמת, זה מאד עזר. החברה האלה הפכו את החופשה שלנו מסתם עוד חופשה שגרתית להרבה יותר מעניינת ומיוחדת.
אני ממליץ לכל מי שמעוניין בסיור דומה ליצור קשר עם החברה שאני טיילתי איתם. ושוב, תודה לעידו, ינון וצחי!
לאתר של Feelit לחצו כאן
כתובות:
- הבירות: Open Baladin כתובת: Via degli specchi 6
- הקפה: Caffè sant'Eustachio כתובת: Piazza sant'Eustachio
- הדגים: filetti di baccalà כתובת: Largo dei librari 88
- המתוקים הסיציליאניים: I dolci di nonna Vincenza כתובת: Via arco del monte 9
- הטראטוריה: da augusto כתובת: piazza de renzi 15
- הכתב היה אורח חשבון הבנק שלו
- לאתר של רפי אהרונוביץ
' מייסטר בשר ובעל הטור מר בשר
.
