התנאי לפטור מוויזה לישראלים: דרכון ביומטרי

דרכונים ביומטריים ושיתוף פעולה הדוק במידע על חשודים. אלו התנאים שמציב הסנאט האמריקני בהצעת החוק שמבקשת בין היתר לאפשר לישראלים להיכנס למדינה ללא צורך באשרה (ויזה). במסגרת אחת מהצעות החוק שצוברות תאוצה בארה"ב ומבקשות לעגן בחוק את היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל. פטור מוויזה הוא אחד מסעיפי הצעת החוק. 

עוד בערוץ החדשות:

היס נתבע: תינוק מת נותח, ונקבר בלי רקמות

הותר לפרסום: בדצמבר עצר צה"ל ספינה בלב ים  

נוסח החוק של הסנאט מציב שני תנאים להעברתו: שימוש בדרכונים המכילים נתונים ביומטריים ושיתוף פעולה הדוק במידע על חשודים בין שתי המדינות, שיתוף פעולה שכבר קיים למעשה. הצעת החוק "השותפות האסטרטגית של ארה"ב וישראל" צפויה לעלות להצבעה בשני בתי הקונגרס באוקטובר או בנובמבר.

הצעת החוק שעלתה בסנאט

החקיקה תעקוף למעשה את המכשול העיקרי שמנע עד כה מישראל להתקבל לתוכנית הפטור מאשרה - שיעור מסורבי הוויזה. על פי התנאים הקיימים, אסור לשיעור המסורבים במדינה מסוימת לעלות על שלושה אחוזים. בישראל שיעור מסורבי הוויזה עומד על 5.3 אחוזים ולעיתים גם לשבעה אחוזים.

ההגדרה החדשה תותיר ככל הנראה שני תנאים בלבד להצטרפות ישראל לרשימה האקסלוסיבית של 36 מדינות שאזרחיהן יכולים להיכנס לארה"ב ללא ויזה: דרכונים ביומטריים ושיתוף פעולה בין שתי המדינות. בימים אלה מתקיים בישראל דיון ציבורי בסוגיית הביומטריה, אך יש לציין כי ניתן להנפיק דרכונים ביומטריים גם ללא הקמת מאגר ביומטרי ישראלי.

אין מדובר בוויזת לימודים או באשרת עבודה, אלא בוויזת כניסה המאפשרת למבקר לשהות 90 ימים בשטח ארה"ב.

בתוך 90 הימים עליהם לעזוב את אדמת ארה"ב, הם יכולים גם להסתפק בחציית הגבול לקנדה או מכסיקו, ואז הם יכולים לשוב.

את החקיקה מקדמת השדולה למען ישראל איפא"ק. נושא הפטור מוויזה הוא אחד ממרכיבי החקיקה שנועדה להסדיר את מערכת היחסים המיוחדת בין שתי המדינות. ישראל אינה נמנית עם מדינות ברית נאט"ו, שבמסגרתה קיים שיתוף פעולה צבאי ומודיעיני אסטרטגי, אלא במסגרת אחרת שקרויה "בת ברית חשובה שאינו נאט"ו". לצד ישראל מצויות במסגרת זו גם מדינות כמו מצרים, ירדן ובחריין.

אבל לישראל יש מערכת יחסים עמוקה ומיוחדת מעבר להגדרה הזו והחקיקה נועדה להסדירה, בעיקר נוכח האתגרים החדשים שישראל ניצבת בפניהם בתוך המזרח התיכון המשתנה.

סעיפי המפתח בחקיקה:  

הכרזה על ישראל כ"שותפה אסטרטגית בכירה".

הרחבת הסמכות לקדם ולשגר מאגרי נשק אמריקני לישראל, ולספק ציוד צבאי חשוב לשתי המדינות לשימוש בשעת משבר.

עידוד הנשיא להעביר ציוד צבאי חיוני לישראל כדי להתמודד עם האיומים האסטרטגיים הקיימים והעתידיים.

צירוף ישראל לתוכנית הפטור מאשרת כניסה.

הענקת סמכות לנשיא לספק עזרה לישראל לקידום שיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, המים, ביטחון המולדת והחקלאות.

הרחבת שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות.

המשך הסיוע האמריקני למערכת כיפת ברזל.