הפתרון לחוק המסתננים: חוק רך יותר
החקיקה החלופית צפויה להישען על דברי כמה מהשופטים כי אמצעי מניעה אחרים, דרסטיים פחות. היו מקובלים עליהם
במשרד המשפטים החלו ללמוד הערב (יום ב') את פסיקת בג"ץ, שפסל את חוק המסתננים ושם יודעים שיהיה צורך במענה חקיקתי חלופי לבעיית המסתננים. מנגד בטוחים במשרד המשפטים שהחקיקה הייתה נכונה לשעתה, כשזרם המסתננים לישראל דרך מצרים היה בשיאו, שעה שגם שופטי בג"ץ ציינו כי אם שוב יגיחו מסתננים באלפיהם ייתכן שהחוק יהיה שוב רלוונטי. כך צפויה גם חקיקה חלופית להוות מודל רך יותר של החוק הקיים.
את חקיקת הממשלה בשנת 2010 על נדבכיה השונים, בימים בהם הגיעו לישראל אלפי מסתננים בכל חודש, ליוו במשרד המשפטים לאורך כל הדרך. לצד החוק למניעת הסתננות כללה החקיקה תיקונים נוספים, וכמובן את בניית הגדר. במשרד הצביעו לאורך כל הדרך, כולל באמצעות טבלה שהוצגה בפני בג"ץ, כי הגדר שנבנתה בגבול מצרים הובילה לירידה מגמתית במספר המסתננים לישראל, אך מה שהשלים את התמונה והביא למיגור סופי של התופעה, היה החוק למניעת הסתננות. תמיכה מסוימת בגישה זו יכולים למצוא גורמי החקיקה בהתייחסות שלושה מהשופטים, בראשם הנשיא גרוניס, כי פסק הדין "נכון לשעתו" וששינוי לרעה ועלייה דרמטית במספר המסתננים יצדיק בחינה מחדש של החוק.
יחד עם זאת, כעת יודעים במשרד המשפטים כי שוב יתבקשו לשלב ידיים עם הממשלה, כדי לתת מענה חקיקתי רך יותר בהקדם על מנת שלא לאבד את המומנטום שהושג במאמץ לעצור את ההסתננות לישראל.
החקיקה החלופית צפויה להישען על דברי כמה מהשופטים כי אמצעי מניעה אחרים, דרסטיים פחות. היו מקובלים עליהם. בולטת בין האמירות האלה הייתה זו של הנשיא גרוניס, שציין כי"אין מניעה" לחוקק גם כיום חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת לתקופה קצרה באופן משמעותי משלוש שנים.
עדכונים נוספים בחדשות ynet:
אחרי בג"ץ: 2,000 מסתננים ישוחררו
בהוראת צה"ל: לוחמים החזירו תווי תרומות
פסיקת בג"ץ אשר קבעה כי התיקון לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי, מהווה צעד לא שגרתי מצד הרשות השופטת, אך זרעיה נטמנו כבר ב"מהפכה החוקתית" שראשיתה בתחילת שנות ה-90.
התיקון לחוק היה יוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, והדיון בבג"ץ התקיים בעקבות עתירה של מבקשי מקלט וארגוני זכויות אדם. תשעה שופטי העליון בראשות הנשיא אשר גרוניס, המשנָה לנשיא מרים נאור והשופטים עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, יורם דנציגר, עוזי פוגלמן ויצחק עמית, קבעו כי התיקון לחוק למניעת הסתננות עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
כשנתיים לאחר מכן באה לידי ביטוי מעשי אותה "מהפכה חוקתית" בפסק דין מקיף, מעמיק ותקדימי של בית המשפט העליון, המכונה "פסק דין בנק המזרחי". הוא נגע בתיקון לחוק ההסדרים במגזר החקלאי ובשאלה אם הוא פוגע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן יש לבטלו. בהרכב של תשעה שופטים, בנובמבר 1995, קבע בית המשפט לראשונה כי למערכת המשפט יש סמכות לעשות כן ולפסול חוקים רגילים, אם הם פוגעים בזכויות האדם המעוגנות בחוקי יסוד.
בשנת 2002 ביטלו תשעה שופטי בג"ץ את התיקון לחוק הבזק שהכשיר מתן זיכיון שידורים ארציים לערוץ 7 הפיראטי. בתיקון שהתקבל בכנסת בשנת 1999 נקבע כי מי שהקים והפעיל במשך חמש שנים רצופות תחנת שידור לשידורי רדיו המיועדים בעיקר לציבור הישראלי ואלה נקלטים ברוב שטחי המדינה, ייחשב כאילו קיבל רישיון לפי חוק. אך השופטים קבעו כי התיקון פוגע בחופש העיסוק המעוגן בחוק יסוד חופש העיסוק ופסלו אותו.
בנובמבר 2009 עשו שופטי בג"ץ סוף לאחת מתוכניות הדגל של הממשלה כשפסלו חוק של הכנסת, אשר איפשר הקמת בית כלא פרטי ראשון בישראל. הרכב מורחב של תשעה שופטים בראשות הנשיאה דורית ביניש קבע ברוב דעות, כי החוק אינו חוקתי ופוגע בזכויות אדם בסיסיות. בתמיכת שמונה שופטים נקבע כי עצם העברת סמכות ניהול בית הסוהר - ובכך מתן אחריות לחייהם של מאות אנשים - לידי זכיין פרטי הפועל למטרות רווח, גורם לפגיעה קשה וחמורה בזכויות האדם.
בפברואר 2012, אחרי יותר מעשור של מאבק פוליטי ומשפטי, ביטל בג"ץ ברוב של שישה שופטים מול שלושה, בהם הנשיא כיום אשר גרוניס, את חוק טל. השופטים קבעו כי תוקף החוק המעניק לבחורי ישיבה פטור מגיוס לצה"ל לא יוארך. הנשיאה דאז ביניש קבעה כי "החוק פוגע בזכות לשוויון", כי הוא אינו חוקתי, וכי "ביסודו ובפועל עיגן החוק, רובו ככולו, את הסדר דחיית השירות שהיה קיים טרם חקיקתו".
לפנייה לכתב/ת 
