דרום תל אביב: 'בג"ץ אף פעם לא סופר אותנו'
תושבי דרום העיר מתקוממים על הפסיקה שתאפשר לשחרר אלפי מבקשי מקלט ממעצרם: "בג"ץ רמס אותנו, מגיע להם יחס שווה, אבל לא על חשבוננו". מנגד מסבירים המסתננים: הבעיה האמיתית לא מטופלת
"הופתענו, אבל מצד שני - תמיד לא סופרים אותנו". כך סיכמה אמש (יום ב') תושבת דרום תל אביב בעקבות פסיקת בג"ץ, שפסלה את התיקון לחוק שמאפשר את כליאתם של מסתננים. בעקבות הפסיקה צפויים להשתחרר ממעצרם כ-2,000 מסתננים.
פסיקת בג"ץ: עוד עדכונים בחדשות ynet:
הפתרון לחוק המסתננים: חוק רך יותר
אחרי בג"ץ: 2,000 מסתננים ישוחררו
גינת לווינסקי הייתה מלאה אמש כתמיד במבקשי מקלט. חלקם ישבו על המדשאות ובגינת המשחקים, מרביתם חששו לדבר. בה בעת סיירו בגינה פעילי שכונות הדרום. לקראת הבחירות המקומיות מצטרפים רבים מתושבי דרום העיר לסיעות העירוניות במטרה לחולל שינוי במצבם. אך לדברי אחת הפעילות, הוקמו כמה סיעות שחרתו על דגלן את הטיפול בנושאים הבוערים בדרום העיר אולם לא הצליחו להתאחד לסיעה אחת שתייצג את תושבי האזור.
לתחושתו של דרור קהלני מסיעת "דרום העיר", "בית המשפט ירה לנו ברגליים. ביום כיפור הסתובבו כאן כמויות אדירות של מסתננים. בשכונה חיים בפחד. בג"ץ נתן להם אישור להדליק לי שוב מנגל ביום כיפור ובשבת, בג"ץ רמס אותי. הם בני אדם, מגיע להם יחס שווה - אבל לא על חשבוני".
שפי פז, חברתו לסיעה המתגוררת בשכונת שפירא, הסבירה כי מבחינתה משמעות ההחלטה היא ש"בית המשפט והמדינה שמו מסמר אחרון בארון הקבורה שלנו. הם אמרו שיהיה לנו קשה, אבל זה לא קשה, אנחנו פשוט לא יכולים יותר. אנחנו מופקרים ומרגישים שזרקו אותנו לכלבים".
בשכונת התקווה חש שלמה מסלאווי, יו"ר ועד הפעולה של שכונות הדרום מסיעת "תל אביב בטוחה", כי "לא מספיק מה שכבר יש לנו בדרום תל אביב - עשרות אלפי מסתננים שהפכו את חיינו לגיהינום - אנחנו צריכים לקבל תגבורת של עוד מסתננים שישוחררו? הבעיה היא שכבוד האדם תמיד בא על חשבוננו. אם זה היה בקיסריה, לא בטוח שזאת הייתה ההחלטה".
הוא הדגיש: "בגלל שזה דרום תל אביב, אומרים - 'מה יכול להיות, נוסיף עוד מסתננים'. היועץ וינשטיין סייר פה ואמר שלא ניתן להכיל כמות כזו של מסתננים, אבל הנה בא בית המשפט ומקבל החלטה תמוהה. זו המתנה שלנו לחגים?"
מותה של דרום תל אביב
אתמול בשעות הערב צעדו כ-40 פעילים משכונות הדרום מטעם סיעת "עיר לכולנו" ברחוב העלייה, במה שכינו "מחאת הפנסים" נגד היעדר התאורה בדרום תל אביב וההפקרות בנושא. ליד התחנה המרכזית ממהרים בעלי חנויות לסגור אותן עם רדת החשיכה. "תיכף יהיה מפחיד פה", אמר אחד מהם. חברו הוסיף: "תראה מה קרה בתחנה המרכזית החדשה, ישראלים כמעט לא באים לשם".
הפעילים מסיעת "דרום העיר" הקימו ברחוב קיבוץ גלויות סוכת אבלים בעקבות החלטת בית המשפט. בכוונתם לשבת שבעה נוכח הפסיקה והם אף תלו מודעות אבל: "בצער רב וביגון קודר אנו מודיעים על מותה של דרום תל אביב".
חיים גורן משכונת שפירא, חבר הסיעה, סיפר על הפתרון שהם מציעים: "אנחנו בעד מודל הפיזור הדיפרנציאלי במדינה. אזורים גאוגרפיים שונים יקלטו מסתננים לפי מכסות, עד שיהיה ניתן להחזיר אותם לארצות שלהם. כרגע אנחנו מרגישים מרומים". חברתו, סמדי, הוסיפה: "אני עצובה מאוד. בגלל המצב כאן שלחתי את הבן שלי לפנימייה אבל אני רוצה אותו לידי. יש עוד הורים שעשו החלטה כזאת. רע לי".
המשנה לראש העיר תל אביב ויו"ר סיעת הליכוד בעיר, ארנון גלעדי, טען גם הוא ש"בג"ץ הפקיר את תושבי דרום העיר לחסדי המסתננים. בית משפט שלא מאפשר לכלוא מסתננים ושוהים בלתי חוקיים, הוא מוסד שהופך למנותק מהעם".
מבינים את הישראלים אבל איך נחיה?
הכעס של תושבי דרום העיר מתקבל בהבנה מסוימת בקרב הפליטים. במוקד הסיוע לעובדים זרים בנחלת בנימין סיפר מועטסם מעלי, בן 26, מדרפור: "אנחנו מבינים את תושבי דרום תל אביב, זו בעיה גדולה למרות החוק הזה". עם זאת, הוא הביע שמחה על כך ש"ביטלו חוק ממש גזעני. אלו שנכלאו בגלל החוק ישתחררו אולי מהכלא אבל עדיין יש בעיה, אין מדיניות ולא מטפלים בעניין הפליטים".
הוא הדגיש עוד: "אסור לי לעבוד וקוראים לי מסתנן, מהגר עבודה ופושע", וטען כי "החוק הזה לא קשור למצבם של פליטים בישראל. הבעיה היא שאין מדיניות לטיפול בפליטים. אנחנו חיים כאן ללא זכויות בסיסיות, לא בודקים את הסיפור האישי שלנו כדי לברר אם אנחנו זכאים למקלט".
אגוס ברהנה, מבקש מקלט אריתריאי שהסתנן לישראל לפני שש שנים, ניסה לתאר אף הוא את הצד השני של המטבע: "עד עכשיו עוצרת אותנו משטרה על כלום. אתה בא מכאן, הולך לשם, לא בודקים - ושולחים אותך לכלא. יש פשע או אונס - ישר מאשימים את האריתריאים. אני מקווה שעכשיו זה ישתנה, אולי בזכות ביטול החוק".
לדבריו, "זה יום גדול מאוד אם ישחררו את האנשים שכלואים, אבל חוץ מהם יש עוד עשרות אלפים שחיים ברחובות, בלי עבודה ובלי עזרה. השאלה היא איך ממשיכים מכאן". הוא הציע: "הממשלה בישראל צריכה לבדוק אם אנחנו פליטים ולתת לנו הזדמנות לעבוד ולחיות כאן. אנחנו לא רוצים להשתלט, אבל מבקשים זכויות בסיסיות לפליטים כמו בכל העולם".
לפנייה לכתב/ת 
