בג"ץ מהדהד בשכונת התקווה: "הם מנותקים"
תושבי דרום תל אביב מזהירים מהמתיחות הגוברת בינם לבין המסתננים, ומתקשים לקבל את הפסיקה שתאפשר שחרורם של אלפים נוספים מהכלא. "בסוף יהיו קורבנות", התריעו
פסיקת בג"ץ שביטלה למעשה את התיקון לחוק המאפשר כליאת מסתננים לשלוש שנים, המשיכה להדהד גם היום (ו') בשכונות דרום תל אביב. "הם, במקומות הגבוהים, לא רואים מה קורה פה. אנחנו רואים אותם יום יום", סיכם אחד הסוחרים בשוק התקווה.
עוד על ביטול התיקון לחוק המסתננים ב-ynet:
הפגנה בדרום ת"א: "שופטי בג"ץ מכרו אותנו"
אחרי הבג"ץ: אריתריאית ראשונה משתחררת
המסתננים מבקשים: "תבדקו אותנו"
במתקני המשמורת עדיין שוהים כ-2,000 מבקשי מקלט ומסתננים. שופטי בג"ץ פסקו כי התיקון לחוק למניעת הסתננות אינו חוקתי, ופוגע באופן לאו מידתי בזכות החוקתית לחירות. לפיכך נקבע כי יש להתחיל בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור של כל המוחזקים כיום במשמורת לאלתר.
אך תושבי שכונת התקווה מסרבים להתרשם מהפסיקה. להיפך. סוחר אחר אמר: "המצב הוא שיש את מדינת דרום תל אביב ויש את שאר המדינה. כל המסתננים באים לכאן", ואחר צעק מפורשות: "לגרש את הסודנים". תושב נוסף מהשכונה תהה "מה יהיה הסוף? ילדים מפחדים לצאת כאן מהבית. הפוליטיקאים המקומיים מחפשים רק כיסא, וברגע שהם יושבים עליו הם לא רואים את הרעב". הוא הזהיר כי המצב נפיץ: "בסוף יהיו קורבנות משני הצדדים".
חברת הכנסת מירי רגב (הליכוד ביתנו) הגיעה לסיור בשוק התקווה, והביעה תמיכה בתושבים: "באנו לכאן להגיד לתושבים שאנחנו איתם, אנחנו מכבדים את החלטת בג"ץ ולכן ב-90 הימים הבאים נביא הצעת חוק שתגן על אזרחי דרום תל אביב". היא הסבירה כי הצעת החוק החדשה "תעבור את המסננת של בג"ץ, ותאפשר לשים אותם במתקני שהייה עד שנה או פרק זמן דומה. אסור לשחרר את 2,000 המסתננים. כל החלטה לשחררם חייבת להיות על פי תוכנית". עוד הציעה "לפזר את המסתננים בכל הארץ, צריך לראות איך עושים את זה". .
עובד חוגי אשר אתמול החזיר את תעודת הזהות שלו בדיון בכנסת על המסתננים, זכה לקבלה חזרה מידי רגב, אך הודיע כי ימשיך לפעול ברוח דומה בעתיד. המועמד למועצת העיר מטעם הליכוד, ארנון גלעדי,הוא קבל: "אנשי המשפט יושבים בצפון העיר, מנותקים ממה שקורה. גם בג"ץ מנותק מהעם. אבל צריך לחלק את הנטל בין כל חלקי העם, אין לנו חיים כאן".
החוק ופשרו
"חוק המסתננים" אושר בכנסת לראשונה בינואר 2012 ומאז מתנהל דיון משפטי סביב חוקיותו. מדובר למעשה בתיקון לחוק מ-1954, שמחמיר את תנאי השהות ואת אופן הטיפול גם בפליטים המגיעים לישראל מאריתריאה ומסודן. לפי התיקון החדש, החוק שנועד להתמודד עם מחבלים יוחל גם על מבקשי מקלט. אפשר יהיה לעצור מסתנן ב"מתקן שהייה" עד שלוש שנים.
מלכתחילה גרר החוק ביקורת של היועצים המשפטיים של ועדת הפנים של הכנסת וטענות שלפיהן מדובר בחוק לא חוקתי. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טען ש"האפשרות של החזקת המסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים ללא משפט היא חריגה ביותר". ינון ציין שבעקבות משא ומתן שערך עם נציגי הממשלה הוחלט כי ממונה ביקורת הגבולות יוכל לשחרר מסתננים במקרים חריגים לאחר שלוש שנים, אך לדברי ינון סעיף זה אינו מספיק, שכן שחרור אחרי שלוש שנים צריך להיות הכלל, ולא החריג.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
