אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים"
משאבת כספי ההשכלה הגבוהה נוסקת. מי נדרש לשלם 99 אלף שקל לתואר שני במנהל עסקים, היכן גובים 115 אלף שקל לתואר בתקשורת, ואיפה יעלה לכם תואר לא פחות מ-62 אלף דולר? שכר לימוד יקר מאוד, תמונת מצב
כמעט בכל משפחה ישראלית יודעים שלהיות סטודנט זה עסק יקר. צעירים רבים במוסדות המתוקצבים והלא מתוקצבים, ובעיקר הוריהם, ייאלצו להיפרד גם בשנים הקרובות מסכומי עתק לטובת רכישת השכלה גבוהה. רק במרס האחרון פרסמה התאחדות הסטודנטים נייר עמדה שבו נכתב כי "אוניברסיטאות הממומנות מכספי ציבור משלימות את הפערים הכלכליים על גבם של הסטודנטים" - ונראה כי גם לקראת שנת הלימודים האקדמית החדשה שתחל בשבוע הבא, אין חדש תחת השמש.
חוזרים לקמפוס - דיווחים נוספים ב-ynet:
אין מחקר ואין שכר: פרס נובל בבריחת מוחות
כולם רוצים ללמוד ניהול. אז מי יהיה חשמלאי?
פותחים שנה: מדריך האירועים בקמפוסים
הצצה לשכר הלימוד המבוקש במוסדות אקדמיים שונים מגלה כי העלויות הגבוהות לצורך קבלת תואר ימשיכו להשפיע באופן משמעותי על מצבם הפיננסי של הסטודנטים. שכר הלימוד הבסיסי במוסדות המתוקצבים
עומד בשנה החדשה על 10,198 שקלים לתואר ראשון ו-13,781 לתואר השני. באוניברסיטה הפתוחה ישלמו הסטודנטים עבור קורס 1,528 שקלים, ושכר הלימוד לתואר עומד על כ-30,500 שקלים.
פרט לתארים הרגילים באוניברסיטאות, קיימות במוסדות תוכניות חוץ תקציביות, כולן לתואר שני. הבוחרים בתוכניות אלה יצטרכו לשלם הרבה יותר מאשר המשולם לתוכניות הרגילות שבהן השכר אוניברסיטאי. תוכניות אלה מציעות ברוב המקרים מסלולים מקוצרים ותנאי לימוד נוחים יותר.
באתר של אוניברסיטת תל אביב צוין כי תוכנית "מוסמך במדיניות ציבורית למנהלים", מיועדת "למנהלים בסקטור הציבורי ובתחומים המשיקים לו, המעוניינים להרחיב את השכלתם בתחומי המדיניות הציבורית, בזירה האקדמית והיישומית גם יחד". משך תואר שנה אקדמית אחד מסתכם בעלות של 42,125 שקלים.
גם אוניברסיטת חיפה מציעה תואר דומה. "התוכנית מכוונת למנהלים, בעלי תואר אקדמי וניסיון ניהולי מעשי, הרוצים בהעמקה ובפיתוח הידע ובהגברת המיומנות הניהולית שלהם", צוין באתר האוניברסיטה. שכר הלימוד כאן עומד על 41,344 שקלים למשך שנתיים.
במוסד בחיפה קיימות תוכניות חוץ תקציביות נוספות שעבורן ייאלץ הסטודנט לשלם יותר. כך למשל, תואר שני בניהול משא ומתן וקבלת החלטות יעלה 41,343 שקלים לשנה אקדמית אחת. עבור מנהל עסקים
בינלאומי באנגלית ישלם הסטודנט 36,000 שקלים עבור שנתיים אקדמיות. מי שיבחר ללמוד משפט וטכנולוגיה, משפט ובריאות או משפט מינהלי אזרחי יתבקש לשלם 35,000 שקלים עבור ארבעה סמסטרים בכל תוכנית.
במסגרת התוכניות החוץ תקציביות מציעה האוניברסיטה העברית בין היתר תואר שני במנהל עסקים. "התוכנית מקנה למשתתפיה חשיבה אסטרטגית ומיומנויות אישיות ובינאישיות המובילות להצלחה בניהול אנשים, צוותים וארגונים", נכתב בהצעה. הלימודים מתקיימים בימי חמישי אחר הצהריים ובימי שישי בבוקר, ושכר הלימוד לתוכנית זו עומד על 99,000 שקלים לארבעה סמסטרים בלבד.
תואר שני במימון, שוק ההון, בנקאות והנדסה פיננסית באוניברסיטה העברית מיועד לבעלי תואר אקדמי וניסיון עבודה ניהולי. "לימודי התואר מקנים כלים, תיאוריות, רעיונות, דרכי חשיבה וניתוח המסייעים למנהל למצות את כישוריו הטבעיים והניסיון שצבר, על מנת להתקדם בקריירה ניהולית בתחום ההנדסה הפיננסית". הלימודים בתוכנית מתקיימים בימי רביעי אחר הצהריים ובימי שישי בבוקר במשך 18 חודשים. כמו התואר השני במנהל עסקים, עלות תוכנית זו 99,000 שקלים.
באוניברסיטת תל-אביב, שכר הלימוד בתוכניות המיוחדות בפקולטות למדעי החברה, הרוח, האמנויות, הרפואה והחינוך נע בין 33,000 ל-46,000 שקלים. בפקולטות לניהול ולמשפטים שכר הלימוד לתואר נע
בין 47,000 ל-70,000 שקלים. שנות הלימוד של תוכניות אלה נעות בין שנה לשנתיים. בתוכנית מנהל עסקים למנהלים שכר הלימוד הכולל הוא כ-120,000 שקלים לשנתיים.
תוכנית נוספת במוסד היא "קלוג-רקנטי", תוכנית MBA בינלאומית בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בארה"ב. התוכנית ניתנת למנהלים באמצע הקריירה המקצועית שלהם, שמיועדים למשרות ניהול בכירות בארגונים הפועלים במישור הבינלאומי.
התואר המדובר נמשך שנתיים ומותאם לאנשים עובדים. כאן יש שתי אופציות ללימוד. הראשונה, בימי חמישי אחרי הצהריים ובשישי בבוקר למשך חמישה שבועות, או שבוע אינטנסיבי שבו לומדים שישה ימים רצופים במהלך כל היום – שמונה פעמים בשנה. עלות התוכנית המוצעת: 62,500 דולרים.
רן לזרוני (23), סטודנט שנה ב' להנדסה באוניברסיטת תל-אביב, סיפר כי הוא והוריו מממנים יחד את התואר האקדמי שלו. "מדובר בשכר לימוד אקדמי ולאחרונה אפילו נרשמתי לקבלת מלגה. אני לא עובד באופן קבוע כי קשה לי מאוד, אז כשיש מעט זמן אני מקדיש לעבודות מזדמנות".
לזרוני מתגורר אצל ההורים ולא חושב לעזוב בשנתיים הקרובות. "התואר נמשך ארבע שנים ואני לא רואה איך אני עוזב את בית הוריי לפני. חברים רבים שלי גרו לבד, ונאלצו לחזור להורים כי הם לא הצליחו לכלכל את עצמם. מצד אחד אומרים לנו שחשוב ללמוד הנדסה ומדעי המחשב, אבל מצד שני לא תומכים בנו ולא מאפשרים לנו להתקיים בכבוד, ובסופו של דבר אנו נשארים תלויים בהורים".
נייר העמדה שאותו הוציאה כאמור התאחדות הסטודנטים במרס השנה, עסק בתוכניות החוץ תקציביות הקיימות באוניברסיטאות. "בין השנים 2010-2000 הושתו קיצוצים תקציביים כבדים על מערכת ההשכלה הגבוהה", צוין בנייר העמדה. "בגלל הקיצוצים, ומנגד עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הלומדים במוסדות אלה, נקלעו חלק מהאוניברסיטאות לגירעונות תקציביים ניכרים שאילצו אותן להתייעל ולמצוא דרכים חלופיות להגדלת הכנסותיהן".
עוד צוין במסמך כי "במקביל, במסגרת תוכנית האוטונומיה, שאושרה בנובמבר 2006, התירה המועצה להשכלה גבוהה לאוניברסיטאות שיחפצו בכך לפתוח תוכניות לימודים לתואר שני באופן עצמאי. בהחלטה נכתב כי ההיתר יינתן למשך 3 שנים בלבד - כניסיון, מתוך רצון 'להעצים את המוסדות'. אלא שבפועל, הדבר לא נאכף, וביקורת על כך אף נכתבה בדו"ח מבקר המדינה".
עוד נכתב בנייר העמדה כי "התאחדות הסטודנטים רואה בחומרה תהליך שבו אוניברסיטאות הממומנות מכספי ציבור, על אף מצבן הכלכלי הקשה, משלימות את הפערים הכלכליים על גבם של הסטודנטים".
יו"ר התאחדות הסטודנטים, אורי רשטיק, הזהיר מפגיעה משמעותית בהשקעה בלימודים האקדמיים. לדבריו, "שכר הלימוד הוא רק חלק מכלל ההוצאות החודשיות של הסטודנטים בישראל, ביניהם דיור, תחבורה ומזון. לצערנו, המציאות כיום היא כזו שבה חלק מהסטודנטים לא יכולים לעמוד בתשלום שכר הלימוד, ולכן עוזבים את הלימודים, מאריכים את משך תקופת הלימודים, או, כמו הרוב הגדול של הסטודנטים, עובדים במהלך התואר. כתוצאה מכך לעתים קרובות נפגעת היכולת שלהם להשקיע בלימודים".
114,000 שקלים לתואר במשפטים
גם במוסדות שאינם מתוקצבים ממשיכים הסטודנטים לשלם והרבה. למשל, תואר ראשון בתקשורת במכלת נתניה עולה 83,400 שקלים לשלוש שנים. תואר זהה במסלול האקדמי המכללה למנהל יעלה 93,000 שקלים.
במרכז הבינתחומי הרצליה ישלם סטודנט עבור תואר בתקשורת 38,550 שקלים לשנה, (שכר הלימוד כולל תוספת בסך 1,000 שקל עבור כיסוי חלקי של הוצאות שימוש בציוד ביה"ס), ובסך הכול 115,650 שקלים לשלוש שנים. באקדמית אונו יעלה תואר בפרסום ותקשורת 27,600 שקלים לשנה ובסך הכול 82,800 שקלים.
תואר ראשון במשפטים יעלה במסלול האקדמי המכללה למנהל 33,000 שקלים לשנה. אורכו של התואר שלוש שנים וחצי ובסך הכול ישלמו הסטודנטים 114,000 שקלים. בבינתחומי הרצליה יעלה התואר, שמתפרש על פני שלוש שנים 112,650 שקלים (37,550 שקלים לשנה). באקדמית אונו ישלמו הסטודנטים עבור תואר ראשון במשפטים 30,600 שקלים בשנה. אורכו של התואר שלוש שנים וחצי. סטודנטים בקמפוס החרדי של המוסד ישלמו עבור התואר 21,400 שקלים לשנה.
עבור תואר ראשון במנהל עסקים ישלם סטודנט במכללת נתניה 54,700 שקלים לשנתיים. במסלול האקדמי המכללה למנהל ישלם הסטודנט 96,000 שקלים לשלוש שנים (32,000 שקלים לשנה) ובבינתחומי ייאלץ הסטודנט להיפרד מ-112,650 שקלים.
"ההשכלה אינה בת השגה"
פרופ' רפי מלניק, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים במרכז הבינתחומי הרצליה, ניסה להסביר מדוע העלויות גבוהות כל כך. "הסטודנט קונה כאן מוצר שהוא משופר, עם מיטב המרצים והקורסים הכי מעודכנים. היום ראינו שישנה ירידה בהרשמה באוניברסיטאות בעוד אצלנו הייתה עלייה. כמו כן יש אוסף גדול של מלגות וכל סטודנט שישי אצלנו
מקבל מלגה. מי שבא מרקע שלא יכול להרשות לעצמו ויש לו הכישורים האקדמיים אנחנו נותנים לו מלגה".
פרופ' צבי ארד, נשיא המכללה האקדמית נתניה, ונשיא "הול"מ" (ארגון המכללות הבלתי מתוקצבות), אמר בהתייחסותו לנושא כי "המציאות שבה המדינה לא תומכת ב-50,000 סטודנטים הלומדים במכללות החוץ-תקציביות היא מציאות המפלה בין סטודנט לסטודנט, בייחוד כשכל הלומדים בישיבות, באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות מקבלים תמיכה גבוהה מאוד מצד המדינה".
גם תמיר פרץ, יו"ר אגודת הסטודנטים בקריה האקדמית אונו, מביע תמיהה לנוכח הפערים בין המוסדות המתוקצבים לאלה שלא מקבלים סיוע מהמדינה. לדבריו, "המצב הכלכלי במדינה אינו פשוט ומעמד הביניים קורס. מנוע הצמיחה הגדול ביותר הוא ההשכלה, אך לרוב למעמד הביניים היא איננה בת השגה. כשסטודנט משלם 30,000 שקלים בשנה ו-120,000 שקלים לתואר - משהו לא בסדר. אנו, באגודת הסטודנטים אונו, מתכננים לצאת בקרוב במחאה על גובה שכר הלימוד. נשאל את האוצר איפה הכסף? ולמה סטודנט באונו משלם 30 אלף שקלים בשנה ובבר אילן 12 אלף שקלים בשנה".
לפנייה לכתב/ת 
